תנ"ך - אתם
נצבים
היום
כלכם
לפני
ה'
אלהיכם
ראשיכם
שבטיכם
זקניכם
ושטריכם
כל
איש
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַתֶּ֨ם
נִצָּבִ֤ים
הַיּוֹם֙
כֻּלְּכֶ֔ם
לִפְנֵ֖י
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם
רָאשֵׁיכֶ֣ם
שִׁבְטֵיכֶ֗ם
זִקְנֵיכֶם֙
וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם
כֹּ֖ל
אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵֽל:
(דברים פרק כט פסוק ט)
אַתֶּם
נִצָּבִים
הַיּוֹם
כֻּלְּכֶם
לִפְנֵי
יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם
רָאשֵׁיכֶם
שִׁבְטֵיכֶם
זִקְנֵיכֶם
וְשֹׁטְרֵיכֶם
כֹּל
אִישׁ
יִשְׂרָאֵל:
(דברים פרק כט פסוק ט)
אתם
נצבים
היום
כלכם
לפני
ה'
אלהיכם
ראשיכם
שבטיכם
זקניכם
ושטריכם
כל
איש
ישראל:
(דברים פרק כט פסוק ט)
אתם
נצבים
היום
כלכם
לפני
יהוה
אלהיכם
ראשיכם
שבטיכם
זקניכם
ושטריכם
כל
איש
ישראל:
(דברים פרק כט פסוק ט)
אַתּוּן
קָיְמִין
יוֹמָא
דֵין
כֻּלְכוֹן
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהֲכוֹן
רֵישֵׁיכוֹן
שִׁבטֵיכוֹן
סָבֵיכוֹן
וְסָרְכֵיכוֹן
כֹּל
אֱנָשׁ
יִשׂרָאֵל
:
אתם
-
ד'
ראשי
פסוקים:
שמ'
ה
,
יא;
יט
,
ד;
דב'
כט
,
ט;
יש'
מג
,
י.
ראשיכם
-
ו':
וי'
י
,
ו;
דב'
כט
,
ט;
יש'
כט
,
י;
יח'
כד
,
כג;
תה'
כד
,
ז
,
ט.
אתם
נצבים
היום
-
מלמד
שכינסם
משה
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
ביום
מותו
,
להכניסם
בברית.
ראשיכם
שבטיכם
-
ראשיכם
לשבטיכם.
זקניכם
ושטריכם
-
החשוב
חשוב
קודם
,
ואחר
כך
כל
[איש]
ישראל.
אתם
נצבים
היום
כלכם
-
כדכתיב
לעיל
"ויקרא
משה
אל
כל
ישראל"
וגו'
(פס'
א).
לפני
יי'
אלהיכם
-
סביבות
הארון.
ראשיכם...
-
כמו
"האהלה
שרה
אמו"
(בר'
כד
,
סז)
,
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח);
וכן
הוא:
ראשיכם
-
שהם
ראשי
שבטיכם;
כמו
"ונירם"
(במ'
כא
,
ל).
והטעם
,
כי
הנשיאים
סמוכים
,
ואחריהם
הזקנים
,
ואחריהם
השופטים
,
ואחריהם
כל
איש
ישראל
הזכרים
,
ואחריהם
הטף
בזכרים
,
ואחריהם
הנשים
,
ואחריהם
הגרים.
אתם
נצבים
-
במעמד
אחד.
ראשיכם
-
ראשי
השבטים;
והשבטים
עצמם
,
והזקנים
,
והשוטרים
,
וכל
איש
ישראל
-
הבינוניים
,
והטף
והנשים
,
והגרים
אשר
באו
לגור
בקרב
מחניך
,
מחוטב
עציך
-
העבדים
,
עד
שואב
מימיך
-
השפחות.
טעם
אתם
נצבים
היום
לפני
יי'
אלהיכם
-
שאתם
עומדים
ומזומנים
לפני
השם
כדי
לעבור
בבריתו;
כי
לקבל
התורה
בבאורה
נאספו
אליו.
או:
שהיו
עומדים
לפני
הארון.
והברית
הוא
השבועה
והאלה
אשר
יזכיר:
לעברך
בברית
יי'
אלהיך
ובאלתו.
ויתכן
שכרת
עמם
עוד
ברית
כברית
הראשונה
אשר
כרת
אתם
בהר
סיני
,
שהקריב
עליהם
עולה
ולקח
חצי
הדם
ויזרוק
על
המזבח
וחצי
הדם
זרק
על
העם
(ראה
שמ'
כד
,
ה
-
ח)
,
אבל
לא
הוצרך
להזכיר
זה.
ועל
דרך
האמת
כבר
הודעתיך
הברית
הזאת
(וי'
כו
,
יב).
וטעם
ראשיכם
שבטיכם
-
ראשיכם
,
ראשי
שבטיכם;
כמו
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח)
,
על
דעת
רבי
אברהם.
ועל
דעתי
הכתוב
יכלול
ויפרוט;
והכלל:
ראשיכם
וכל
שבטיכם
,
וחזר
ופרט:
זקניכם
ושוטריכם
,
שהם
ראשיכם;
כי
זקן
ונשוא
פנים
הוא
הראש
(ע"פ
יש'
ט
,
יד);
וכן
אמר:
"הקהילו
אלי
את
כל
זקני
שבטיכם
ושוטריכם"
(דב'
לא
,
כח).
כי
כל
איש
אשר
לו
שררה
ומנוי
על
הצבור
יקראו
'ראשים':
נאמר
בנשיאים
"ראשי
אלפי
ישראל"
(במ'
א
,
טז)
,
כי
הם
במעלה
הגדולה
לכל
אלפי
ישראל;
ונאמר
במרגלים
"ראשי
בני
ישראל
הם"
(לפנינו:
המה;
במ'
יג
,
ג)
,
שהם
ראשים
בבני
ישראל
,
לא
ראשים
לכל
בני
ישראל;
וכלם
בכלל
ראשיכם.
וחזר
ואמר:
כל
איש
ישראל
-
שהם
שבטיכם.
והזכיר
עוד
הטף
והנשים
,
והגרים
וחוטבי
עצים
ושואבי
מים
אשר
היו
להם
מערב
רב
(ראה
שמ'
יב
,
לח).
והביא
שם
הטף
-
להביאם
בברית
,
כי
אפילו
עם
הדורות
העתידים
יכרות
ברית;
או
כדי
לזַכותם
,
כטעם
שאמרו
ב'הקהל'
(ראה
חגיגה
ג
,
א).
ורבותינו
אמרו
(ראה
יבמות
עט
,
א)
,
שבאו
קצת
כנענים
בימי
משה
כדרך
שבאו
בימי
יהושע
,
ונתנם
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לעדה
ולמשכן
יי'
(ראה
יהו'
ט
,
כז).
ואין
הכונה
לומר
שרימו
אותו
,
אבל
באו
אליו
להשלים
עמו;
כי
כן
המשפט
,
כאשר
בארנו
(דב'
כ
,
י
-
יא).
וכך
מצאתי
במדרש
תנחומא
(תנח'
נצבים
ב):
ללמדך
שבאו
אצל
משה
ולא
קבלם.
כלומר
,
שלא
יכלו
לרמותו
לכרות
להם
ברית
,
אבל
עשאם
מיד
חוטבי
עצים
ושואבי
מים.
ראשיכם
שבטיכם
-
רוצה
לומר:
ראשיכם
,
ראשי
שבטיכם.
זקניכם
-
הם
השופטים;
וקראם
'זקנים'
מצד
חכמתם;
ולזה
אמר:
"זקני
העיר
ההוא"
,
כמו
שקדם
(דב'
כא
,
ג)
,
על
השופטים.
והנה
זכרם
לפי
מדרגתם
,
וזה
,
שכבר
זכר
תחלה
ראשי
השבטים
ואחר
כן
השופטים
ואחר
כן
השוטרים
,
ואחר
כן
זכר
כל
איש
ישראל
ואחר
כן
זכר
הטף
,
כי
הם
כשיגדלו
יגיעו
לגדר
המצות;
ואחר
כן
זכר
הנשים
ואחר
כן
זכר
הגרים
אשר
בקרב
המחנה
,
והם
הגרים
התושבים;
ואחר
כן
מחוטב
עציך
עד
שואב
מימיך
-
והם
שכיריהם
שהיו
עושים
מלאכתם.
והנה
אמר
זה
,
כי
כולם
היו
שם
לשמוע
דבריו
,
כי
דבריו
היו
לכל
ישראל
,
כמו
שזכר
בראש
זה
הספר
האחרון
(ראה
דב'
א
,
א).