תנ"ך - כי רק־עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־איש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ: (דברים פרק ג פסוק יא)

טקסט וניקוד:

כִּי רַק־עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת־אִישׁ: (דברים פרק ג פסוק יא)

טקסט בלבד:

כי רק־עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־איש: (דברים פרק ג פסוק יא)

תיקון קוראים:

כי רק־עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־איש: (דברים פרק ג פסוק יא)
אֲרֵי לְחוֹד עוֹג מַלכָּא דְמַתנַן אִשׁתְּאַר מִשְׁאָר גִּיבָּרַיָא הָא עַרסֵיהּ עַרסָא דְבַרזְלָא הֲלָא הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמוֹן תְּשַׁע אַמִין אוּרכַּהּ וְאַרבַּע אַמִין פּוּתיַהּ בְּאַמַת מְלַך :

כי - י' ראשי פסוקים בטעמא (מונח לפני גרשיים או תלישא קטנה) בתורה: שמ' טו , יט; כג , ד; ל , יב; במ' לד , יד; *דב' ג , יא; ד , לב; יב , יד; יז , ח; כד , יט; כו , יב. הנה - ד' מטעין (אין לקרא 'והנה'): שמ' לב , לד; במ' כב , ה; לב , כג; דב' ג , יא. הלה היא (קרי; הוא כתיב) - ג': דב' ג , יא; יהו' י , יג; יר' כב , טז.

ערשו - ל'; הלה - ל' כת' ה'; באמת - ל'.

מיתר הרפאים - שהרגו אמרפל וחביריו בעשתרות קרנים (ראה בר' יד , ה); והוא פלט מן המלחמה , שנאמר "ויבא הפליט" (שם , יג) - הוא עוג (ראה ב"ר מב , ח). באמת איש - באמת עוג.

כי רק עוג מלך הבשן וגו' - לכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תירא אותו" (לעיל , ב). הנה ערשו - עריסה של קטן , כשהיה תינוק; 'בירציל' בלעז. ערש ברזל - לפי שכשהיה קטן היה חזק מאד , ובהשתטחו היה משבר ערס של עץ , לכך עשאוהו של ברזל; כי לאדם גדול שיש בו דעת לא היה צריך כך. הלה היא ברבת בני עמון - עדיין מונחת שם , במקום שנתגדל בקטנותו , לתמהון שהיה גדול בקטנותו כל כך; אבל מיטת אדם גדול אין רגילין להצניע במקום אחד , כי בהרבה מקומות יש לו מיטות. באמת איש - איש שהגדיל כל צורכו.

באמת איש - באמת כל אדם; והנה הוא כפל. ולא יתכן להיות באמתו (של עוג) , כי מה בא הכתוב ללמד? ועוד , שלא יהיה בצלם אדם כלל!

הנה ערשו ערש ברזל - כלומר: מבצר חזק כברזל היה לו ברבת בני עמון , שהיה מוקף חומה חזקה כברזל. תשע אמות ארכה - גובה של החומה שסבב המבצר. וארבע אמות רחבה באמת איש - של חומה. אמות - 'קורדינא' (בלעז). ערש - לשון עיר מבצר , כדכתיב "ובפאת מטה ובדמשק ערש" (ראה עמ' ג , יב); ובתלמוד (ראה עירובין כו , א): מערב לה לכולה מחוזא דערסייא.

כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל וגו' - ענין הכתוב שבא להגיד , כי עוג זה נקרא 'מלך האמורי' (ראה לעיל , ח) בעבור כי מלך עליהם , אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא. ולהגיד על גדלו וגבהו , כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים (ראה דב' ב , כ - כא) , אמר כי ערשו ערש ברזל - לא יסבל אותו ערש עצים כשאר בני אדם; והיא בעיר רבה , שהיתה עיר מושבו. וכאשר השמידו בני עמון את הרפאים , כאשר נזכר למעלה (שם) , ונלכדה עירו , ניצל הוא לבדו מידם; וזהו שאמר כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים. והנה נשארה מטתו שָמָה ברבה , אשר היא עתה לבני עמון; והעמונים יקיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם , והאיש הגבור , אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים (ראה עמ' ב , ט) , לכדו ממנו מלכותו. וזה טעם הלא (בנוסחנו: הלה) , כלומר: הנה העדות קיימת , שהוא ערש ברזל וארוכה ורחבה מאד , וקיימת היא ברבת בני עמון , כי ערשו אשר בעשתרות היתה לשלל ואבדה. וטעם באמת איש - באמת איש הגדול בבני אדם; כמו "וחזקת והיית לאיש" (מ"א ב , ב). ועל דעת אנקלוס: באמת איש - באמת האיש; וכן "את הכבש אחד" (במ' כח , ד); "בלילה הוא" (בר' יט , לג) , וכן רבים; כלומר: באמת עוג עצמו.

הנה ערשו ערש ברזל - לכבדותו מצד גודל גופו נצטרך לנשאו במשכבו ערש ברזל. תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש - הנכון לפי הפשט , כמו שזכר הרב המורה (מו"נ ב , מז). והוא מבואר , כי אמרו באמת איש - ירצה בו: בְּאַמַת האנשים , והיא האמה הנהוגה , שהיא אמת איש בינוני. ולזה יהיה גובה עוג כמו שש אמות בינוניות או שבע או יותר מעט , לפי הנהוג מאורך המִטָה יותר מאורך השוכב בה. ואולם לרבותינו ז"ל בזה מאמר על צד ההפלגה והגוזמא. ויש לו פנים זולת מה שיובן ממנו להמון , כמו שבארנו בביאורינו ממסכת ברכות , ממה שאמרו ז"ל (נד , ב): עקר טורא בר תלתא פרסי.
ריכוז קישורים