תנ"ך - אדני ה' אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ: (דברים פרק ג פסוק כד)

טקסט וניקוד:

אֲדנָי יְהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גָּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: (דברים פרק ג פסוק כד)

טקסט בלבד:

אדני ה' אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך: (דברים פרק ג פסוק כד)

תיקון קוראים:

אדני יהוה אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך: (דברים פרק ג פסוק כד)
יְיָ אֱלוֹהִים אַתּ שָׁרִיתָא לְאַחזָאָה יָת עַבדָּך יָת רְבוּתָך וְיָת יְדָך תַּקִיפְתָא דְּאַתּ הוּא אֱלָהָא דִשׁכִינְתָך בִּשׁמַיָא מִלְעֵילָא וְשַׁלִיט בְּאַרעָא לֵית דְּיַעֲבֵיד כְּעוּבָדָך וּכגִבָּרְוָתָך :

אדני יי' - ד' כתיב בתורה: בר' טו , ב , ח; דב' ג , כד; ט , כו. אדני יי' - ח' כתיב באורייתא ובכתיבייא (בלישנא): *בר' טו , ב , ח; *דב' ג , כד; ט , כו; תה' סט , ז; עא , ה , טז; עג , כח. החלות - ב': דב' ג , כד; אס' ו , יג. להראות - ג': דב' ג , כד; אס' א , יא; ד , ח. את - י"ב פסוקים 'את את ואת' ומלה ביניהם: *בר' ה , לב; ו , י; יא , כו; שמ' כא , ה; וי' א , ח; דב' ג , כד; כו , טו; כח , כ; יש' כט , י; יר' כד , י; כז , ה; כט , יז. ואת - ידך - ב': דב' ג , כד; מ"א ח , מב. כמעשיך - ב': דב' ג , כד; תה' פו , ח. וכגבורתך - ג' (חסר ומלא יו"ד , בלישנא): דב' ג , כד; יש' סג , טו; תה' קמה , ד.

אדני יי' - ד' כת' בתור'; החלות - ב'; להראות - ג'; וכגבורתך - ג'.

יי' אלהים - רחום בדין. אתה החלות להראות את עבדך פֶּתח , להיות עומד ומתפלל אע"פ שנגזרה גזירה; שאמרת לי: "ועתה הניחה לי" (שמ' לב , י) - וכי תפוש הייתי בך? אלא לפתוח פתח , שבי תלוי להתפלל עליהם (ראה ספ"ד כז) [כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו]. את גדלך - זו מדת טובך; וכן הוא אומר "ועתה יגדל נא כח יי'" וגו' (במ' יד , יז; ראה ספ"ב קלד). ואת ידך - ימינך , שהיא פשוטה לכל באי עולם (ראה ספ"ב קלד). החזקה - אשר אתה כובש ברחמים את מדת הדין בחזקה (ראה שם). אשר מי אל - אינך דומה למלכי בשר ודם , שיש להם יועצים וסנקתדרין הממחים בידו כשרוצה לגמול חסד ולעבור על מידותיו; אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזירתך (ראה יל"ש תורה תתיד) [כאמור "למען אחל תת פחדך" (ראה דב' ב , כה) וכל הפרשה כולה]. [(תר"ש:) ולפי פשוטו: אתה החילות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג , כאמור "החילותי תת" וגו' (דב' ב , לא); הראיני מלחמת שלשים ואחד מלכים.]

גדלך - שמסרת בידִי סיחון ועוג.

אמר חכם החכמים: החלות... גדלך... בשמים ובארץ - במעשים שנהג העולם בם. ואת ידך החזקה - באותות שנעשו על ידו , עד שנודע בכל העולם כי אין אל אחר; והטעם: תקיף , בשמים - ששם המלאכים והצבא , ובארץ - ששם החיות ובני אדם. כמעשיך - שהם כלם בחכמה , וכגבורותיך - ביכולת. וטעם זאת הפרשה - לחבב ארץ ישראל; ואם הארץ תהיה חביבה , ישמרו מצות השם , שלא יגלו ממנה.

ואתחנן אל יי'. אתה החילות להראות את עבדך - כי ההתחלה - להראות את עבדך גדלך וידך החזקה; שלא הראית על ידי אדם ניסים ונפלאות בארץ , משנברא העולם , כמו שהראית על ידי עבדך , והודעת על ידִי שאין בשמים ובארץ אשר יוכל לעשות כמעשיך וכגבורֹתיך. ויש לפרש: אתה החילות להראות לי גדלך , כגון: מכות מצרים וקריעת ים סוף , וניסים ונפלאות במדבר , מן ושליו ובאר , ובליעת דתן ואבירם , ומתן תורה , וכבישת שני מלכים גדולים ואדירים. אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יכול לעשות כמעשיך וכגבורתיך.

יי' אלהים - רחום בדין; לשון רבנו שלמה. ולא השגיח הרב , כי השם הראשון הוא כתוב באל"ף דל"ת והשני הוא הכתוב ביו"ד ה"א , שבו אמרו (ראה ספ"ד כו): כל מקום שנאמר 'יי'' - זו מדת רחמים , 'אלהים' - זו מדת הדין. אבל השמות הנזכרים כאן: אדון במדת רחמים. וכך אמרו ב'ילמדנו' (? וראה דבר"ל ע' 47 ): אמר לו: רבון העולמים , אִין מיתבעי לי בדין - הב לי , ואִין לא מתבעי לי בדין - רחם עלי; כשם שאמר אברהם: "יי' אלהים מה תתן לי" וגו' (בר' טו , ב) , וגם באברהם כך הם כתובים: הראשון באל"ף דל"ת והשני ביו"ד ה"א. וענין הפרשה יובן בזה; כי אמר "ואתחנן" (לעיל , כג) ולא אמר 'ואתפלל' , כי ידבר בתחִנה; ואמר: אדון אשר בך הרחמים , אתה החלות להראות את עבדך - כך היא תחלת נבואתי , שהראית לי כבודך ― דכתיב "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים" (שמ' ג , ז) ― עם הגדולה והגבורה , והָראיתי לדעת מי אל בשמים ובארץ שממנו יהיו כמעשיך הגדולים וכגבורותיך החזקות. ומכאן תבין עוד במה התאנף בו השם הנכבד. אבל לשון סיפרי (ספ"ד כו): כל מקום שנאמר 'יי'' - זו מדת רחמים , שנאמר "יי' יי' אל רחום וחנון" (שמ' לד , ו); 'אלהים' - זו מדת הדין , שנאמר "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמ' כב , ח). והכונה לפרש , כי השם השני בכאן הוא מדת הרחמים והוא השם המיוחד , ושאר השמות כולם מדת הדין , כמו 'אלהים' שהוא שם גם לדיינים , וכל שכן אל"ף דל"ת , שהוא לשון 'אדֹנים'. והנה השלים התוכחות בזה שהודיע אותם שגרמו אבותיהם רעה על עצמם , וגם עליו גרמו ענש , שלא יעברו לארץ; אבל הם , הבנים , יעברו ויירשו אותה , אם לא יהיו כאבותם דור סורר ומורה (ע"פ תה' עח , ח); ולכך יתחיל עתה להזהירם בכללי המצות , שלא יוסיפו עליהם ולא יגרעו מהם (ראה דב' ד , ב).

אתה החלות להראות את עבדך. אמר: החלות , להעיר כי מה שהשיג מזה הוא שיעור מעט ביחס אל גודל השם יתעלה ועוצם ידו , וכאלו הוא התחלה לבד לראיית אלו הדברים שזכר; כי יותר ויותר לאין שיעור יוכל לעשות השם יתעלה מהנפלאות. אשר מי אל בשמים ובארץ וגו' - אחשוב כי מלת מי מושכת עצמה ואחרת עמה , והרצון בזה: מי אל בשמים ובארץ ומי אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך. וביאור זה: מי הוא זולתך שיהא מנהיג בשמים ובארץ בכללות?! כי אתה לבדך הוא אלהי השמים ואלהי הארץ כמו שאמר אברהם (ראה בר' כד , ג); וזה , כי המלאכים יש להם הנהגה חלקית בשמים ובארץ , אך ההנהגה הכוללת בהם הוא לשם יתעלה לבדו , כמו שבארנו בחמשי מספר מלחמות יי'. ומי אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך - כי המלאכים המניעים הגלגלים יעשו המסודר להם לבד , ולא ישנו את תפקידם; אך השם יתעלה יעשה כל מה שירצה , וישנה לפעמים הסדור המסודר מהמלאכים ההם. והוא גם כן עשאם כלם אחר שלא היו , כמו שנזכר בפרשת 'בראשית' (ראה פירושו לבר' א , ג). ומאתו יסודר כלל כל המעשים. או ירצה בזה: מי מהאלהים בשמים ובארץ , והם המלאכים שיש להם הנהגה מה בשמים ובארץ , והם המניעים הגלגלים - שיוכל לעשות כמעשיך וכגבורותיך? וזה , שהם לא יוכלו לעשות כמעשיך , כי מעשיך - בהנהגת כלל העולם , ומעשיהם הם בחלק מה ממנו. ולא יוכלו לעשות כגבורותך במה שתשנה הסדורים המתחייבים מהם בעשותך הנפלאות , והם לא ישנו את תפקידם. ואם באלו שהם היותר נכבדים לא יהיה מי שישוה לך בזה , כל שכן שלא ימצא זה במי שלמטה מהם.
ריכוז קישורים