תנ"ך - לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם: (דברים פרק לב פסוק כט)

טקסט וניקוד:

לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם: (דברים פרק לב פסוק כט)

טקסט בלבד:

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם: (דברים פרק לב פסוק כט)

תיקון קוראים:

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם: (דברים פרק לב פסוק כט)
אִלוּ חֲכִימוּ אִסתַּכַּלוּ בְדָא סַבַּרוּ מָא יְהֵי בְסוֹפְהוֹן :

לו - כ"ב (כולל 'לוא' חסר ומלא , בלישנא): בר' יז , יח; כג , יג; ל , לד; נ , טו; במ' יד , ב (פעמיים); כ , ג; כב , כט; דב' לב , כט; יהו' ז , ז; שו' ח , יט; יג , כג; ש"א יד , ל; ש"ב יח , יב; יט , ז; יש' מח , יח; סג , יט; יח' יד , טו; מי' ב , יא; תה' פא , יד; איוב ו , ב; טז , ד.

לו - כ"ב.

לולי כעס אויב אגור - אם לא שכעס האויב כָּנוּס עליהם להשחית , ואם יוכל עליהם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלוהו , ולא יתלה הגדולה בי; וזהו שאמר: פן ינכרו צרימו - ינכרו את הדבר , לתלות גבורתי בנכרי שאין הגדולה שלו , פן יאמרו [ידנו רמה]. כי אותו אויב גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה - שאילו היו חכמים , ישכילו זאת: איכה ירדף וגו'. יבינו לאחריתם - יתנו לב להתבונן לסוף פורענות של ישראל. איכה ירדף אחד ממנו אלף - מישראל , אם לא כי צורם מכרם?! הסגירם - מסרם בידינו; 'דליבריר' בלעז.

כי גוי - האומות. אובַד עצות - כמו "מספַּד תמרורים" (יר' ו , כו); "מקַל לִבנה" (בר' ל , לז); לפי שהם דבוקים; "מעשַׂר בקר וצאן" (וי' כז , לב). אבל אילו חכמו האומות , ויאמרו: איכה ירדוף אחד ממנו אלף מישראל , מה שהיו רגילין בנו (ראה וי' כו , ח) , אם לא צורם , כי מכרם בידינו לפי שחטאו לו. וכן אמר למעלה "הצור תמים פעלו" (פס' ד).

לו חכמו - אילו היו חכמים , שישכילו כי השם פעל כל זאת (ראה לעיל , כז) לישראל בעבור עונם , אז הבינו לאחריתם , כי כן יעשה השם בעבור עונם.

לו חכמו - אילו חכמו והיה בהם חכמה , ישכילו זאת - היה להם להשכיל. יבינו לאחריתם - היה להם להבין מה יהיה אחריתם: שהרי היה להם ליתן לב איך אירע כן לעם זה שהיו גדולים על כל העולם , והקדוש ברוך הוא נפרע מכל הקמים עליהם - שהכה מצרים בכל מכה בשבילם , והפיל לפניהם מלכים גדולים ועם עצום; ועכשיו אחד ממנו ירדוף מהם אלף ושנים יניסו רבבה. אם לא כי צורם מכרם - כמו "כי ביד אשה ימכור יי' את סיסרא" (שו' ד , ט) - על אשר דבקו במעשינו ואלהות ופסילים שלנו , ואין עוזר להם , והסגירם בידינו.

לו חכמו ישראל , ישכילו עניין זאת ההצלחה אשר אני מביא עליהם עתה בשמרם תורתי , מעניין ירושת הארץ , ויהיה זה סבה שיבינו לאחריתם - מה יהיה אם יסורו מדרכי. וזה , שהם רואים שאחד מישראל ירדוף אלף מהאויבים ושנים יניסו רבבה , והיה להם לחשוב שאין זה מעוצם ידם , כי לא יתכן שימשך ממנו; אבל הסבה בזה - כי צור ישראל מכר אלו הגוים ביד ישראל ויי' והסגיר אותם בידם. ומזה היה ראוי שישפטו , שכמו שעשה זה השם יתעלה כנגד הגוים ההם , יוכל לעשות זה כנגד ישראל , כמו שיעד להם שיקרה להם אם יסורו מאחריו.
ריכוז קישורים