תנ"ך - כי־מגפן
סדם
גפנם
ומשדמת
עמרה
ענבמו
ענבי־רוש
אשכלת
מררת
למו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן
סְדֹם֙
גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת
עֲמֹרָ֑ה
עֲנָבֵ֙מוֹ֙
עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת
מְרֹרֹ֖ת
לָֽמוֹ:
(דברים פרק לב פסוק לב)
כִּי־מִגֶּפֶן
סְדֹם
גַּפְנָם
וּמִשַּׁדְמֹת
עֲמֹרָה
עֲנָבֵמוֹ
עִנְּבֵי־רוֹשׁ
אַשְׁכְּלֹת
מְרֹרֹת
לָמוֹ:
(דברים פרק לב פסוק לב)
כי־מגפן
סדם
גפנם
ומשדמת
עמרה
ענבמו
ענבי־רוש
אשכלת
מררת
למו:
(דברים פרק לב פסוק לב)
כי־מגפן
סדם
גפנם
ומשדמת
עמרה
ענבמו
ענבי־רוש
אשכלת
מררת
למו:
(דברים פרק לב פסוק לב)
אֲרֵי
כְפוֹרעָנוּת
עַמָא
דִסדוֹם
פּוֹרעָנוּתְהוֹן
וְלָקוּתְהוֹן
כְּעַם
עֲמוֹרָא
מַחָתְהוֹן
בִּישָׁן
כְּרֵישֵׁי
חִוִין
וְתֻשׁלְמָת
עוֹבָדֵיהוֹן
כִּמרָרָתְהוֹן
:
ענבי
-
ב':
וי'
כה
,
ה;
דב'
לב
,
לב.
רוש
-
ט'
מלים
חסר
אל"ף
בתורה:
ראה
דב'
יא
,
יב.
מררת
-
ב'
(חסר
ומלא):
דב'
לב
,
לב;
איוב
יג
,
כו.
ומשדמת
-
ל';
ענבמו
-
ל';
ענבי
-
ב';
רוש
-
ל'
כת'
ו';
אשכלת
-
ל';
מררת
-
ב'.
כי
מגפן
סדם
גפנם
-
מוסב
למעלה:
"אמרתי"
בלבי:
"אפאיהם"
ואשבית
"זכרם"
(פס'
כו)
,
לפי
שמעשיהם
מעשה
סדום
ועמורה.
שדמות
-
שדה
תבואה
,
כמו
"ושדמות
לא
עשה
אוכל"
(חב'
ג
,
יז);
"בשדמות
קדרון"
(מ"ב
כג
,
ד).
ענבי
רוש
-
עשב
מר.
אשכלות
מרורות
למו
-
משקה
מר
ראוי
להם;
לפי
מעשיהם
-
פורענותם.
וכן
תרגם
אונקלוס:
"ותושלמת
עובדיהון
כמררותהון".
כי
מגפן
סדום
גפנם
-
כלומר:
למה
"אמרתי
אפאיהם
אשביתה
מאנוש
זכרם"
(לעיל
,
כו)
,
אם
לא
מפני
גאות
האומות?
שהם
מגפן
סדום
היה
להם
לשתות
מן
הדין
,
שלא
יישאר
מהם
זכר
כסדום
ועמרה
,
שהרי
חטאו
כסדום
ועמרה;
כדכתיב
"וחטאתם
כסדום
הגידו"
(יש'
ג
,
ט);
"קציני
סדום...
עם
עמורה"
(יש'
א
,
י).
כי
לא
כצורנו
צורם
-
דברי
משה
,
פירוש
"כי
גוי
אובד
עצות"
(לעיל
,
כח);
והטעם:
כי
צורנו
מכרנו
,
כי
אין
להם
צור
כצורנו
,
ולא
הם
טובים
ממנו.
וכן
הוא:
ולא
אויבינו
פלילים;
כמו
"ולא
למדתי
חכמה..."
(מש'
ל
,
ג).
ויש
אומרים
שהוא
כן:
ואויבינו
יודו
כן;
לכן
איננו
דבק
עם
כי
מגפן
סדום
,
רק
הם
אינם
פלילים
,
רק
רעים
וחטאים
(ראה
בר'
יג
,
יג).
כי
מגפן
סדום
גפנם
ומשדמות
-
כפול;
וכן
אשכלות.
כי
מגפן
סדום
גפנם
-
ויציץ
פורענות
להם.
ומשדמות
עמורה
-
כמו
"ושדמות
לא
עשה
אוכל"
(חב'
ג
,
יז):
שְׂדֵיהם
כשדה
עמורה
,
שנפל
עליהם
אש
וגפרית
(ראה
בר'
יט
,
כד)
,
וצמח
פורענות
יצמח
להם.
כי
מגפן
סדום
גפנם
-
יאמר
,
כי
גוי
אובד
עצות
המה
ולא
ישכילו
ולא
יבינו
(ראה
לעיל
,
כח
-
כט)
,
ולא
יחשבו
,
רק
רע
כל
היום
(ע"פ
בר'
ו
,
ה)
,
כי
משרש
רע
היו
,
ולא
יעשו
,
רק
פרי
רע
ומר
,
האוכל
ממנו
ימות.
והענין
,
כי
ישראל
מודים
ומתוַדים
ועושים
תשובה
בעת
צרתם
,
לאמר:
ולמה
מצאתנו
כל
זאת?
(ע"פ
שו'
ו
,
יג);
אבל
האויב
-
גוי
אובד
עצות
,
אין
לו
עצה
ולא
תבונה
(ראה
לעיל
,
כח)
,
רק
הולך
אחר
עבודה
זרה
שלו
וכופר
בשם
הנכבד
לעולם
,
כי
כן
ירש
מאבותיו;
והנה
הוא
משרש
פורה
ראש
ולענה
(ע"פ
דב'
כט
,
יז)
,
ואין
בהם
תוחלת
לעולם.
אבל
ישראל
,
ששרשם
טוב
-
אם
יכרת
ועוד
יחליף
(ע"פ
איוב
יד
,
ז)
ויעשה
פרי
טוב.
כי
צורנו
,
והוא
אשר
נתיחדנו
אנחנו
באמונתו
אשר
הוא
יוצר
הכל
,
הנה
אין
כמוהו
האלוה
אשר
יחשבוהו
צור
האומות
ההם
,
ואויבנו
בעצמם
שופטים
כן.
אמר
נבוכד
נצר:
"לית
אלהא
די
יכיל
להצלא
כדנא"
(ראה
דנ'
ג
,
כט)
,
ואמרו
הפלשתים:
"אוי
לנו
מי
יצילנו
מיד
האלהים
האדירים
האלה"
וגו'
(ש"א
ד
,
ח);
והנה
שפטו
זה
גם
כן
בבא
ארון
השם
בשדה
פלשתים
,
כמו
שנזכר
בספר
שפטים
(?
ראה
ש"א
ה
-
ו);
וזה
,
כי
נמוסי
הגוים
ההם
אשר
התנהגו
בהם
ואמונותיהם
הם
יותר
רעים
מנימוסי
סדום
ועמורה
ודעותיהם
,
אשר
נתפרסם
בתורה
עצם
העונש
שנפלו
בו
מפני
רוע
מנהגיהם
(ראה
בר'
יט
,
כד
-
כה)
,
והפרי
שיגיע
מעניין
מנהגיהם
הוא
בתכלית
המרירות
והרוע
וההפסד.
ואפשר
שישוב
אמרו
"כי
גוי
אובד
עצות
המה"
(לעיל
,
כח)
-
אל
האויב
,
רוצה
לומר
,
שהאויב
-
לא
תתישב
עצה
בלבו
לעמוד
על
האמת
,
מאיזו
סבה
נמשך
זה
הרע
לישראל;
כי
"לו
חכמו"
(לעיל
,
כט)
האויבים
היו
משכילים
,
כי
זה
העניין
הוא
מהשם
יתעלה
שמכר
ישראל
בידם
,
"ויי'
הסגירם"
(לעיל
,
ל).
כי
מזולת
זה
לא
יתכן
לאויבים
ש"ירדוף
אחד"
מהם
"אלף"
מישראל
"ושנים
יניסו
רבבה"
(שם)
,
כי
זה
לא
יתכן
שיהיה
מצד
עוצם
יד
האויב.
ולא
יתכן
גם
כן
שיהיה
זה
מצד
יתרון
כח
אלהיהם
על
אלהי
ישראל
,
כי
הם
בעצמם
שופטים
שיש
הבדל
נפלא
בין
אלוהי
ישראל
ואלהיהם
,
ולזה
היה
ראוי
ש"יבינו
לאחריתם"
(לעיל
,
כט)
,
מה
יהיה
אם
יכעס
השם
יתעלה
עליהם
בהשחיתם
ישראל
,
וייראו
מפני
זה
מהשחתתם
בנפלם
בידם.
אלא
שזה
ה"גוי
-
אובד
עצות
,
ואין
בהם
תבונה"
(לעיל
,
כח)
שיעמדו
בה
על
אמתת
זה
העניין.
ולזה
הוצרכתי
להביא
לישראל
אלו
הרעות
תחלה
,
קודם
נפלם
ביד
אויב
,
אע"פ
שאינם
מקבלים
מוסר
,
כדי
שיתפרסם
לאויבים
כי
מאת
השם
יתעלה
נהיה
הדבר
על
מה
שחטאו
לו
ישראל;
ויהיה
זה
סבה
שייראו
מלכלותם
,
פן
יקח
השם
יתעלה
נקמת
עמו
מהם.
והנה
הביאור
הראשון
נראה
לנו
יותר
,
ואולם
הנמשך
לזה
באמרו
"כי
לא
כצורנו
צורם
ואויבנו
פלילים
,
כי
מגפן
סדום"
וגו'
(להלן
,
לא
-
לב)
-
הוא
אחד
לשני
הפירושים.
כי
מגפן
סדום
גפנם
-
רוצה
לומר
,
כי
הגפן
המגדלת
הפירות
שלהם
היא
יותר
רעה
מגפן
סדום.
וקרא
האומה
'גפן'
,
וכן
עשה
בישראל
כאמרו
"גפן
בוקק
ישראל"
(הו'
י
,
א)
,
ואמר
"כרם
היה
לידידי"
(יש'
ה
,
א)
-
לפי
שהכרם
,
יעבדוהו
עבודות
רבות
,
ובאמצעותם
יתנו
הגפנים
פרים;
וכן
האומה
-
ישתדלו
בתקון
ענייניה
ונתינתה
פרים
במוסרים
והאמונות
אשר
יביאום
להתנהג
בהם.
וכאלו
אמר
,
שאמונותיהם
ונימוסיהם
הם
בתכלית
הרוע
,
עד
שקבוצם
יותר
פחוּת
מקבוצי
סדום
ועמורה
אשר
שפטם
יי'
יתעלה
במה
שנתפרסם
עניינו
בתורה
(ראה
בר'
יט
,
כד
-
כה).
והפרי
המתחדש
מהגפן
הזאת
הוא
בתכלית
הרוע
והמרירות
,
והם
הענבים;
והיין
ההווה
מהענבים
הוא
כמו
ארס
התנינים
,
שהוא
ממית
בקלות.
וראש
פתנים
אכזר
-
עניינו:
וחמת
ראש
הפתנים
,
והוא
האכזרי
שבהם
,
שהוא
משחית
וממית
בתוקף.