תנ"ך - ראו
׀
עתה
כי
אני
אני
הוא
ואין
אלהים
עמדי
אני
אמית
ואחיה
מחצתי
ואני
ארפא
ואין
מידי
מציל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רְא֣וּ
׀
עַתָּ֗ה
כִּ֣י
אֲנִ֤י
אֲנִי֙
ה֔וּא
וְאֵ֥ין
אֱלֹהִ֖ים
עִמָּדִ֑י
אֲנִ֧י
אָמִ֣ית
וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙
וַאֲנִ֣י
אֶרְפָּ֔א
וְאֵ֥ין
מִיָּדִ֖י
מַצִּֽיל:
(דברים פרק לב פסוק לט)
רְאוּ
׀
עַתָּה
כִּי
אֲנִי
אֲנִי
הוּא
וְאֵין
אֱלֹהִים
עִמָּדִי
אֲנִי
אָמִית
וַאֲחַיֶּה
מָחַצְתִּי
וַאֲנִי
אֶרְפָּא
וְאֵין
מִיָּדִי
מַצִּיל:
(דברים פרק לב פסוק לט)
ראו
׀
עתה
כי
אני
אני
הוא
ואין
אלהים
עמדי
אני
אמית
ואחיה
מחצתי
ואני
ארפא
ואין
מידי
מציל:
(דברים פרק לב פסוק לט)
ראו
׀
עתה
כי
אני
אני
הוא
ואין
אלהים
עמדי
אני
אמית
ואחיה
מחצתי
ואני
ארפא
ואין
מידי
מציל:
(דברים פרק לב פסוק לט)
חֲזוֹ
כְּעַן
דַּאֲנָא
אֲנָא
הוּא
וְלֵית
אֱלָהּ
בָּר
מִנִי
אֲנָא
מְמִית
וּמַחֵי
מְחֵינָא
וְאַף
מַסֵינָא
וְלֵית
דְּמִן
יְדִי
מְשֵׁיזֵיב
:
ראו
-
י"ג
פסוקים
'ואין
ואין':
דב'
לב
,
לט;
ש"א
כב
,
ח;
מ"א
יח
,
כו;
מ"ב
ד
,
לא;
יש'
ב
,
ז;
כב
,
כב;
מא
,
כח;
מב
,
כב;
סג
,
ה;
יר'
יד
,
יט;
יח'
לד
,
ו;
חב'
ג
,
יז;
קה'
ד
,
א.
ואין
אלהים
-
ג':
דב'
לב
,
לט;
ש"ב
ז
,
כב;
דה"א
יז
,
כ.
י"ג
פסוק'
ואין
ואין
ראו
עתה
כי
קשרתם
(וגיחזי)
[וגחזי]
עבר
ויקחו
את
הפר
ותמלא
ארצו
ונתתי
מפתח
והוא
עם
בזוז
וארא
ואין
איש
ואביט
המאס
ישגו
כי
תאנה
ושבתי.
וחלופיהון
ו'
פסוק'
ואין
אין
וילכו
ואין
מציל
אאזרך
הביט
עשה
קדמ'
ואין
אני.
ותלתה
פסוק'
ואין
ואין
ואין
ויקח
דוד
ויהי
כעבר
זרעתם.
ראו
-
י"ג
פס'
ואין
ואין;
ואין
אלהים
-
ג';
ואחיה
-
ל'.
ראו
עתה
-
הָבינו
מן
הפורענות
שהבאתי
עליכם
ואין
לכם
מושיע
,
ומן
התשועה
שאושיעכם
ואין
מוחה
בידי
,
כי
אני
אני
הוא
-
אני
להשפיל
,
אני
להרים.
ואין
אלהים
עמדי
-
עומד
כנגדי
למחות.
עמדי
-
דוגמתי
וכמוני.
ואין
מידי
מציל
הפושעים
בי.
ראו
עתה
כי
אני
אני
הוא
-
הקדוש
ברוך
הוא
אומר
לאומות
העולם:
אתם
אומרים
"אי
אלהימו"
(לעיל
,
לז)?
הלא
עתה
יכולים
אתם
לראות
,
בהנקמי
בכם
לעיניכם
(ע"פ
יח'
לו
,
כג).
אני
פעמַיִם
,
כמו
"אנכי
אנכי
הוא
מנחמכם"
(יש'
נא
,
יב).
או:
כי
אני
אני
הוא
,
לא
אשנה;
והוא
הנכון
,
כי
אין
עמו
פועל.
אני
הוא
שהמתי
את
ישראל
,
ואני
אחיה
אותם;
והנה
הם
לא
נוצלו
,
ואין
מציל
אתכם
גם
אתם
מידי
,
עד
עשותי
המשפט
בכם.
ורבים
אמרו
(ראה
סנה'
צא
,
ב;
ספ"ד
שכט)
,
כי
מזה
הכתוב
נלמוד
חיי
העולם
הבא;
והעד
,
שאמר
בתחלה
אמית
ואחר
כן
אחיה;
וכן
"יי'
ממית
ומחיה"
(ש"א
ב
,
ו)
,
והעד:
"מוריד
שאול
ויעל"
(שם).
ואחרים
אמרו:
מפסוק
"ואך
את
דמכם
לנפשותיכם"
(בר'
ט
,
ה);
גם
"וצדקה
תהיה
לנו"
(דב'
ו
,
כה);
"כי
הוא
חייך"
-
בעולם
הבא
,
"ואורך
ימיך"
-
בזה
(דב'
ל
,
כ);
"למען
ייטב
לך"
(דב'
ה
,
טז;
ראה
קידושין
מ
,
א).
ורבינו
בחיי
אמר
,
כי
לא
הוצרך
הכתוב
לפרש
דבר
העולם
הבא
,
כי
היה
ידוע
בהעתקה.
ולפי
דעתי
,
שהתורה
נתנה
לכל
,
לא
לאחד
לבדו
,
ודבר
העולם
הבא
-
לא
יבינינו
אחד
מני
אלף
(ע"פ
איוב
לג
,
כג)
,
כי
עמוק
הוא.
ושכר
הבא
תלוי
בדבר
הנשמה;
והנה
הוא
חלף
עבודת
(ע"פ
במ'
יח
,
כא)
הלב
,
ועבודתו
-
להתבונן
מעשי
השם
,
כי
הם
הסולם
לעלות
בו
אל
מעלת
דעת
השם
,
שהוא
העיקר.
והנה
גם
התורה
בארה
למשכיל
דבר
עץ
החיים
,
והנה
יש
כח
לנַצֵחַ
הכרובים
,
והאוכל
מעץ
החיים
-
וחי
לעולם
כמלאכי
השם
(ראה
בר'
ג
,
כב);
וכן
ב'מזמור
לבני
קרח
שמעו
זאת
כל
העמים'
(תה'
מט)
,
והסוד:
"אך
אלהים
יפדה
נפשי
מיד
שאול
כי
יקחני
סלה"
(שם
,
טז);
וכן
"ואחר
כבוד
תקחני"
(תה'
עג
,
כד).
והנה
עם
שניהם
'לקיחה'
,
כאשר
עם
דבר
חנוך
(ראה
בר'
ה
,
כד)
ואליהו
(ראה
מ"ב
ב
,
י).
ואחר
שאמר
"ויקר
פדיון
נפשם"
(תה'
מט
,
ט)
,
איך
אמר
"יפדה
נפשי"
(שם)?
והמשכיל
יבין.
ואני
אומר:
אתם
אומרים
"אי
אלוהימו"
(לעיל
,
לז)?
ראו
עתה
כי
אני
אני
הוא
אלהימו
,
ואראה
לכם
גבורתי!
ואין
אלהים
עמדי
-
אין
אלהים
זולתי
ואין
בלעדי
,
שאתם
מצרפים
אחרים
עמי
,
לומר:
"יקומו"
(לעיל
,
לח)
,
כאילו
אחרים
עמי;
אין
אלוה
אלא
אני!
אני
אמית
ואחיה
-
בידי
להמית
ולהחיות
,
למחוץ
ולרפאות.
ואם
המתי
אותם
-
אני
אֲחַיֵּים
,
ואם
מחצתים
-
אני
ארפאם.
וכשם
שמחצתי
אני
מרפא
,
כך
מה
שאני
ממית
אני
מחיה;
מכאן
לתחיית
המתים
מן
התורה
(ראה
סנה'
צא
,
ב).
ואין
מידי
מציל
-
כנגד
שאמרתם:
"יקומו
ויעזרוכם"
(לעיל
,
לח);
כלומר:
אין
מי
שיכול
לעזור
אתכם;
אני
אעזור
אותם
,
אבל
אתכם
-
אין
מידי
מציל.
ואמר
אי
אלהימו
-
האויב
יאמר:
איה
אלהי
ישראל?
כענין
"למה
יאמרו
הגוים
איה
נא
אלהיהם"
(תה'
קטו
,
ב).
אשר
חלב
זבחימו
יאכלו
-
כי
היו
ישראל
תדירים
בעבודת
הקרבנות
והנסכים
מכל
גוי
לאלהיו.
והזכיר
לשון
רבים
,
יאכלו
וישתו
-
לאלהימו
,
שהוא
לשון
רבים
,
ואצל
העמים
רבים
הם;
ולכך
חזר
ואמר:
ראו
עמים
כולם
(ע"פ
מ"א
כב
,
כח)
כי
אני
אני
הוא
-
יחיד
,
ואין
אלהים
עמדי
-
לעזור
לי
,
ואין
כנגדי
להציל
ולמחות
בידי
מלעשות
כל
רצוני
,
להמית
ולמחוץ
,
להחיות
ולרפוא.
ראו
עתה
כי
אני
אני
הוא
-
תמיד
באופן
אחד
בלא
שנוי
,
ולזה
הקמותי
את
דברי
אשר
גזרתי
,
אם
תעברו
על
מצותי
ותעבדו
עבודה
זרה.
ואין
עמדי
אל
אחר
שיעשה
האחד
רעות
והאחר
טובות
,
כי
אני
אמית
הרשעים
ואענישם;
ואני
אחיה
הנכונים
למות
,
עד
שעתה
,
בהיותכם
בתכלית
השפלות
,
ולזה
אתם
מוכנים
מאד
אל
הכליון
,
אשמרכם
מן
המות
ואשגיח
בכם
להצילכם
ממנו.
וזה
הוא
מה
שאמר:
"ואף
גם
זאת
בהיותם
בארץ
אויביהם
לא
מאסתים
ולא
געלתים
לכלותם"
(וי'
כו
,
מד).
מחצתי
אתכם
בזה
הרע
הנפלא
שהבאתי
עליכם
,
וידי
תרפינה
(ע"פ
איוב
ה
,
יח)
להשיבכם
כקדם
בארצכם.
ולזה
הוא
מבואר
שאין
מידי
מציל
-
כי
אם
היה
שם
אלוה
אחר
,
בדרך
שיהיה
האחד
עושה
הרעות
והאחד
-
הטובות
,
היה
עושה
הטובות
יכול
להציל
מהרע
אשר
יביא
עושה
הרעות;
ואולם
כשנתבאר
שאין
שם
כי
אם
אלוה
אחד
וממנו
מסודר
הטוב
והרע
,
נתבאר
שאין
מידו
מציל
מעשות
כל
אשר
יחפוץ
(ע"פ
קה'
ח
,
ג).
ראו
עתה
כי
אני
אני
הוא
-
רוצה
לומר:
כי
אני
אני
הוא
בעניין
אחד
תמיד
בזולת
שנוי
,
ואני
מי
שהוא
תמיד
ואין
לי
סבה
קודמת.
אני
אמית
ואחיה
-
אמר
זה
,
להעיר
שהוא
הביא
עונש
המות
לישראל
על
חטאיהם
,
והוא
יחיה
אותם
אחר
זה;
ימחץ
וידיו
תרפינה
(ע"פ
איוב
ה
,
יח).
ולזה
אין
לחשוב
שיהיו
שם
שני
אלוהות
,
האחד
פועל
הטובות
והאחר
פועל
הרעות
,
כמו
שחשבו
המצריים
וטעו
בו
עוד
קצת
ישראל
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(שמ'
י
,
י);
ולזה
אמר
ואין
אלהים
עמדי.