תנ"ך - וידבר
ה'
אל־משה
בעצם
היום
הזה
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְדַבֵּ֤ר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
בְּעֶ֛צֶם
הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
לֵאמֹֽר:
(דברים פרק לב פסוק מח)
וַיְדַבֵּר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
בְּעֶצֶם
הַיּוֹם
הַזֶּה
לֵאמֹר:
(דברים פרק לב פסוק מח)
וידבר
ה'
אל־משה
בעצם
היום
הזה
לאמר:
(דברים פרק לב פסוק מח)
וידבר
יהוה
אל־משה
בעצם
היום
הזה
לאמר:
(דברים פרק לב פסוק מח)
וּמַלֵיל
יְיָ
עִם
מֹשֶׁה
בִּכרַן
יוֹמָא
הָדֵין
לְמֵימַר
:
וידבר
יי'
אל
-
משה
-
י'
(בתורה
,
ללא
צימוד
המלה
'לאמר'
,
לא
כולל
'אל
משה
ואל
אהרן'):
שמ'
לב
,
ז;
לג
,
א;
וי'
טז
,
א;
כה
,
א;
במ'
א
,
א;
ג
,
יד;
ט
,
א;
לג
,
נ;
לה
,
א;
דב'
לב
,
מח.
[וידבר
יי'
אל
משה]
בעצם
היום
הזה
-
במראית
אורו
של
יום;
[בשלשה
מקומות
נאמר
"בעצם
היום
הזה":
נאמר
בנח
"בעצם
היום
הזה
בא
נח"
וגו'
(בר'
ז
,
יג)
-
במראית
אורו
של
יום.
לפי
שהיו
בני
דורו
אומרים:
מכך
וכך
,
אם
אנו
מרגישין
בו
,
אין
אנו
מניחין
אותו
ליכנס
לתיבה
,
ולא
עוד
,
אלא
אנו
נוטלין
כּשילין
וקרדומות
ומבקעין
התיבה;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
הריני
מכניסו
בחצי
היום
,
וכל
מי
שיש
בו
כח
למחות
יבא
וימחה.
במצרים
נאמר
"בעצם
היום
הזה
הוציא
יי'"
(שמ'
יב
,
נא)
,
לפי
שהיו
מצריים
אומרים:
מכך
וכך
,
אם
אנו
מרגישין
בהם
,
אין
אנו
מניחין
אותם
לצאת
,
ולא
עוד
,
אלא
אנו
נוטלין
סייפות
וכלי
זין
והורגין
בהם;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
הריני
מוציאן
בחצי
היום
,
וכל
מי
שיש
בו
כח
למחות
יבא
וימחה.
אף
כאן
,
במיתתו
של
משה
,
נאמר:
בעצם...
הזה
-
לפי
שהיו
ישראל
אומרים:
מכך
וכך:
אם
אנו
מרגישין
בו
,
אין
אנו
מניחין
אותו;
אדם
שהוציאנו
ממצרים
וקרע
לנו
את
הים
והוריד
לנו
את
המן
והגיז
לנו
את
השליו
ונתן
לנו
את
התורה
והעלה
לנו
את
הבאר
-
אין
אנו
מניחין
אותו!
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
הריני
מכניסו
בחצי
היום
וכו'
(ראה
ספ"ד
שלז)].
בעצם
היום
הזה
-
שאמר
השירה.
בעצם
היום
הזה
-
שנכתבה
השירה.
בעצם
היום
הזה
-
רוצה
לומר:
בעצם
היום
הזה
שאמר
משה
לישראל:
"בן
מאה
שנה
ועשרים
שנה
אנכי
היום"
(דב'
לא
,
ב)
,
בו
אמר
כל
הדברים
האלה
שקדם
זכרם
,
ובו
אמר
לו
השם
יתעלה
שיעלה
אל
הר
העברים
הר
נבו
ושם
יאסף
אל
עמיו
על
דבר
אשר
לא
קדש
אותו
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
יב)
,
כמו
שנאסף
אהרן
אל
עמיו
מפני
הסבה
הזאת
(ראה
שם
,
כד
,
כח).
ואמר
לו
שמשם
יראה
את
ארץ
כנען
אשר
השם
יתעלה
נותן
לבני
ישראל
,
אך
שם
לא
יבא.
והנה
רצה
משה
לראותה
לעמוד
על
הסבה
אשר
בעבורה
נבחרה
הארץ
הזאת
על
שאר
הארצות
כמו
שקדם
(ראה
דב'
ג
,
כה).
הנה
זה
ביאור
מה
שצריך
לבארו
בזאת
הפרשה.
(ארבע
עשרה
תועלות
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).