תנ"ך - עלה
אל־הר
העברים
הזה
הר־נבו
אשר
בארץ
מואב
אשר
על־פני
ירחו
וראה
את־ארץ
כנען
אשר
אני
נתן
לבני
ישראל
לאחזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֲלֵ֡ה
אֶל־הַר֩
הָעֲבָרִ֨ים
הַזֶּ֜ה
הַר־נְב֗וֹ
אֲשֶׁר֙
בְּאֶ֣רֶץ
מוֹאָ֔ב
אֲשֶׁ֖ר
עַל־פְּנֵ֣י
יְרֵח֑וֹ
וּרְאֵה֙
אֶת־אֶ֣רֶץ
כְּנַ֔עַן
אֲשֶׁ֨ר
אֲנִ֥י
נֹתֵ֛ן
לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
לַאֲחֻזָּֽה:
(דברים פרק לב פסוק מט)
עֲלֵה
אֶל־הַר
הָעֲבָרִים
הַזֶּה
הַר־נְבוֹ
אֲשֶׁר
בְּאֶרֶץ
מוֹאָב
אֲשֶׁר
עַל־פְּנֵי
יְרֵחוֹ
וּרְאֵה
אֶת־אֶרֶץ
כְּנַעַן
אֲשֶׁר
אֲנִי
נֹתֵן
לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל
לַאֲחֻזָּה:
(דברים פרק לב פסוק מט)
עלה
אל־הר
העברים
הזה
הר־נבו
אשר
בארץ
מואב
אשר
על־פני
ירחו
וראה
את־ארץ
כנען
אשר
אני
נתן
לבני
ישראל
לאחזה:
(דברים פרק לב פסוק מט)
עלה
אל־הר
העברים
הזה
הר־נבו
אשר
בארץ
מואב
אשר
על־פני
ירחו
וראה
את־ארץ
כנען
אשר
אני
נתן
לבני
ישראל
לאחזה:
(דברים פרק לב פסוק מט)
סַק
לְטוּרָא
דְעִברָאֵי
הָדֵין
לְטוּרָא
דִנבוֹ
דִּבאַרעָא
דְמוֹאָב
דְּעַל
אַפֵּי
יְרֵחוֹ
וַחזִי
יָת
אַרעָא
דִכנַעַן
דַּאֲנָא
יָהֵיב
לִבנֵי
יִשׂרָאֵל
לְאַחסָנָא
:
אל
-
הר
-
י"ו:
*שמ'
ג
,
א;
יט
,
כג;
כד
,
יג;
לד
,
ב
,
ד;
*במ'
כז
,
יב;
דב'
לב
,
מט;
לד
,
א;
יהו'
טו
,
י;
יש'
ב
,
ג;
טז
,
א;
נו
,
ז;
יח'
מ
,
ב;
מי'
ד
,
ב;
תה'
מג
,
ג;
שה"ש
ד
,
ו.
וכל
'אל
הר
הכרמל'
דכותהון.
אל
-
הר
-
י"ו
וכל
אל
הר
הכר'
דכו'.
אשר
על
פני
יריחו
-
אלא
שהירדן
בינתיים.
בעצם
היום
הזה
-
רוצה
לומר:
בעצם
היום
הזה
שאמר
משה
לישראל:
"בן
מאה
שנה
ועשרים
שנה
אנכי
היום"
(דב'
לא
,
ב)
,
בו
אמר
כל
הדברים
האלה
שקדם
זכרם
,
ובו
אמר
לו
השם
יתעלה
שיעלה
אל
הר
העברים
הר
נבו
ושם
יאסף
אל
עמיו
על
דבר
אשר
לא
קדש
אותו
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
יב)
,
כמו
שנאסף
אהרן
אל
עמיו
מפני
הסבה
הזאת
(ראה
שם
,
כד
,
כח).
ואמר
לו
שמשם
יראה
את
ארץ
כנען
אשר
השם
יתעלה
נותן
לבני
ישראל
,
אך
שם
לא
יבא.
והנה
רצה
משה
לראותה
לעמוד
על
הסבה
אשר
בעבורה
נבחרה
הארץ
הזאת
על
שאר
הארצות
כמו
שקדם
(ראה
דב'
ג
,
כה).
הנה
זה
ביאור
מה
שצריך
לבארו
בזאת
הפרשה.
(ארבע
עשרה
תועלות
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).