תנ"ך - ומת
בהר
אשר
אתה
עלה
שמה
והאסף
אל־עמיך
כאשר־מת
אהרן
אחיך
בהר
ההר
ויאסף
אל־עמיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמֻ֗ת
בָּהָר֙
אֲשֶׁ֤ר
אַתָּה֙
עֹלֶ֣ה
שָׁ֔מָּה
וְהֵאָסֵ֖ף
אֶל־עַמֶּ֑יךָ
כַּאֲשֶׁר־מֵ֞ת
אַהֲרֹ֤ן
אָחִ֙יךָ֙
בְּהֹ֣ר
הָהָ֔ר
וַיֵּאָ֖סֶף
אֶל־עַמָּֽיו:
(דברים פרק לב פסוק נ)
וּמֻת
בָּהָר
אֲשֶׁר
אַתָּה
עֹלֶה
שָׁמָּה
וְהֵאָסֵף
אֶל־עַמֶּיךָ
כַּאֲשֶׁר־מֵת
אַהֲרֹן
אָחִיךָ
בְּהֹר
הָהָר
וַיֵּאָסֶף
אֶל־עַמָּיו:
(דברים פרק לב פסוק נ)
ומת
בהר
אשר
אתה
עלה
שמה
והאסף
אל־עמיך
כאשר־מת
אהרן
אחיך
בהר
ההר
ויאסף
אל־עמיו:
(דברים פרק לב פסוק נ)
ומת
בהר
אשר
אתה
עלה
שמה
והאסף
אל־עמיך
כאשר־מת
אהרן
אחיך
בהר
ההר
ויאסף
אל־עמיו:
(דברים פרק לב פסוק נ)
וּמוּת
בְּטוּרָא
דְּאַתּ
סָלֵיק
לְתַמָן
וְאִתכְּנֵישׁ
לְעַמָך
כְּמָא
דְמִית
אַהֲרֹן
אֲחוּך
בְּהוֹר
טוּרָא
וְאִתכְּנִישׁ
לְעַמֵיהּ
:
עמיך
-
ד'
מלא
(בתורה
,
בלישנא):
וי'
יט
,
טז;
במ'
כז
,
יג;
לא
,
ב;
דב'
לב
,
נ.
עמיך
-
ג'
מלא
(בתורה):
*במ'
כז
,
יג;
לא
,
ב;
דב'
לב
,
נ.
ויאסף
-
ז'
(הסמ"ך
בצירי
או
בסגול):
בר'
כה
,
ח
,
יז;
לה
,
כט;
מט
,
לג;
במ'
יא
,
ל;
דב'
לב
,
נ;
שו'
כ
,
יא.
ומת
-
ל'
וחס';
עמיך
-
ד'
מל'.
כאשר
מת
אהרן
אחיך
-
באותה
מיתה
שראית
וחמדת
אותה:
שהפשיט
אהרן
את
בגד
ראשון
והלבישו
לאלעזר
,
וכן
שיני
וכן
שלישי
,
וראה
את
בנו
בכבודו;
אמר
לו
משה:
אהרן
אחי
,
עֲלֵה
למִטה
,
ועָלָה;
פשוט
ידיך
,
ופשט;
פשוט
רגליך
,
ופשט;
עמוץ
עיניך
,
ועמץ;
קמוץ
פיך
,
וקמץ
,
והלך
לו.
אמר
משה:
אשרי
מי
שמת
במיתה
זו!
(ראה
ספ"ד
שלט).
[(תרי"ק:)
ואני
המעתיק
,
יוסף
ברבי
שמעון
,
אומר:
כאשר
מת
אהרן
אחיך
"על
אשר
מריתם"
(במ'
כ
,
כד)
,
אף
אתה
עלה
ומות
באותו
עוון.]
ומות
-
לתקן
עצמו;
כי
הוא
יקבור
עצמו
,
כאשר
אפרש
(דב'
לד
,
ו).
וכבר
רמזתי
מה
שאמר
אחד
מחכמי
הדור
במלת
"ויאסף"
(בר'
כה
,
ח).
כאשר
מת
-
באותו
עונש
שמת
אהרן.
בעצם
היום
הזה
-
רוצה
לומר:
בעצם
היום
הזה
שאמר
משה
לישראל:
"בן
מאה
שנה
ועשרים
שנה
אנכי
היום"
(דב'
לא
,
ב)
,
בו
אמר
כל
הדברים
האלה
שקדם
זכרם
,
ובו
אמר
לו
השם
יתעלה
שיעלה
אל
הר
העברים
הר
נבו
ושם
יאסף
אל
עמיו
על
דבר
אשר
לא
קדש
אותו
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
יב)
,
כמו
שנאסף
אהרן
אל
עמיו
מפני
הסבה
הזאת
(ראה
שם
,
כד
,
כח).
ואמר
לו
שמשם
יראה
את
ארץ
כנען
אשר
השם
יתעלה
נותן
לבני
ישראל
,
אך
שם
לא
יבא.
והנה
רצה
משה
לראותה
לעמוד
על
הסבה
אשר
בעבורה
נבחרה
הארץ
הזאת
על
שאר
הארצות
כמו
שקדם
(ראה
דב'
ג
,
כה).
הנה
זה
ביאור
מה
שצריך
לבארו
בזאת
הפרשה.
(ארבע
עשרה
תועלות
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).