תנ"ך - כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ: (דברים פרק לב פסוק ט)

טקסט וניקוד:

כִּי חֵלֶק יְהוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ: (דברים פרק לב פסוק ט)

טקסט בלבד:

כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו: (דברים פרק לב פסוק ט)

תיקון קוראים:

כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו: (דברים פרק לב פסוק ט)
אֲרֵי חוּלָקֵיהּ דַּייָ עַמֵיהּ יַעֲקֹב עֲדַב אַחסָנְתֵיהּ :

כי חלק יי' עמו - למה כל זאת? לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת. ומי הוא חלקו? עמו. ומי הוא עמו? יעקב חבל נחלתו - השלישי שבאבות , המשולש בשלש זכיות: זכות אבי אביו , וזכות אביו , וזכותו - הרי שלשה , כחבל הזה שהוא עשוי בשלשה גדילים. הוא ובניו היו לו לנחלה , ולא ישמעאל בן אברהם ולא עשו בן יצחק (ראה ספ"ד שיב).

בהנחל עליון גוים - אמרו מפרשים (ראה רש"י) על דור הפלגה , שנפצה כל הארץ (ראה בר' יא , ט) , כי אז גזר השם להיות ארץ שבעה גוים לישראל , והיא שתספיק למספרם; על כן למספר בני ישראל. יצב - יש אומרים (ראה שלשה ס"ד ע' 28 : 'צב') שהוא שם הפועל , כמו "הנה לא ידעתי דַבֵּר" (יר' א , ו); ויש אומרים שהוא פועל עתיד (ראה רקמה ע' רפד) תחת עבר , כמו "יעשו עגל בחורב" (תה' קו , יט). והנכון בעיני , כי "שאל אביך" (לעיל , ז) - רמז למבינים , וכן "זקניך" (שם); והטעם: כמו "אשר חלק יי' אלהיך" (דב' ד , יט) , כי לַכֹּל חלק למטה וחלק למעלה. וטעם למספר בני ישראל - כאשר אמרו קדמונינו ז"ל (ראה חולין צא , ב) , כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד , והוא סוד גדול; והעד: כי חלק יי' עמו. וזאת היא המעלה הגדולה שלא עשה כן לכל גוי (ע"פ תה' קמז , כ) , על כן אמר "הליי' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם" (לעיל , ו) - שנפל ממעלתו באִוַלתו. וזה טעם "אביך קנך" (שם) - כי קנהו לכבודו , וילמדהו , כאשר יפרש , כמעשה האב עם הבן (ראה להלן , י ואי'). חבל - כמו "גורל" (יהו' יז , יד) , [כמו "חבלים" (תה' טז , ו);] כי בחבל ימודו הארץ.

כי חלק... עמו - מכל אומות לקחם לחלקו. ויעקב חבל נחלתו - כפל מלה. לפי שדרך לחלוק קרקע על ידי חבלים , שמודד לזה מאה חבלים ולזה מאה חבלים , קורא הנחלה 'חבל' , כדכתיב "ויפלו חבלי מנשה עשרה" (יהו' יז , ה) , וכתיב "וימד שני חבלים להמית" (ראה ש"ב ח , ב); כי דרך למדוד בחבלים.

שאל אביך - רמז למבינים , וכן זקניך. והטעם: כמו "אשר חלק יי' אלהיך אותם" וגו' (דב' ד , יט) , כי לְכֹל חֵלק למַטָה חֵלק למעלה. וטעם למספר בני ישראל - כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד , והוא סוד גדול; והעד: כי חלק יי' עמו - וזאת מעלה גדולה , שלא עשה כן לכל גוי (ע"פ תה' קמז , כ); על כן אמר "הליי' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם" (לעיל , ו) - שנפל ממעלתו באוַלתו. וזה טעם "אביך קנך" (שם) - כי קנהו לכבודו וילמדהו , כאשר יפרש , כמעשה האב עם הבן. לשון רבי אברהם , ודברי פי חכם - חן (ע"פ קה' י , יב). ואם כן יהיה פירוש זכור ימות עולם - שיתנו לב לזכור ששת ימי בראשית , הטובה שעשה להם בעת היצירה; כמו שאמר: בהנחל עליון גוים וגו'. בינו שנות דור ודור - שיבינו לדעת מה שעשה עמהם בדורות מעת ששרתה שכינה בהם , כאשר יספר: ימצאהו בארץ מדבר וגו'. ורבנו שלמה כתב: ימצאהו בארץ מדבר - אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר , שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועלו , מה שלא עשו ישמעאל ועשו. ובתהו ילל ישימון - ארץ ציה ושממה , מקום יללת תנים ובנות יענה (ע"פ יש' יג , כא). אף שם נמשכו אחר האמונה , ולא אמרו למשה: היאך נצא למדבר?! וזה איננו מטעם הפרשה , כי הכתוב מוכיח את ישראל ומזכיר להם הטובות אשר עשה השם עמהם , והם גמלו לו רעה תחת טובה (ע"פ בר' מד , ד). וטעם כאישון עינו - רמז לנִיצוּר; יאמר , שיִצור השם אותו כאשר יצור הוא עצמו את עינו. או תחסר מלת 'איש': יצרנהו כאיש אישון עינו; כי מן הסתם באיש ידבר , וכן רבים.

הנה כשתחקור על זה בזה האופן מהדורות הקודמים , תמצא כי כאשר הנחיל השם יתעלה גוים את הארץ בכללה , בעת שהפריד בני אדם על דבר בנייתם המגדל (ראה בר' יא , ח) , מן אז השתדל השם יתעלה להקים גבולות עמים מהם על מספר בני ישראל אשר נחלו הארץ ההיא , רוצה לומר: ארץ שבעה עממין. והנה אמר: למספר בני ישראל , כי כבר היתה הארץ נחלקת למספר בני ישראל אשר נמנו בערבות מואב , כמו שקדם (ראה במ' כו , נג - נו). ולזה תמצא שייעד השם יתעלה לאברהם שיתן הארץ ההיא לזרעו (ראה בר' יב , ז) , ואחר זה ביאר לו שזה הזרע יצא מיצחק לבדו (ראה בר' יז , יט) , ואחר זה ביאר שלזרע יעקב לבד יהיה זה (ראה בר' כח , יג); כאלו השם יתעלה כוון בהתחלה להמציא זה הזרע אשר תהיה לו זאת הארץ הנבחרת , לפי שחלק השם יתעלה בכל האומות שהמציא הוא עמו ישראל , ויעקב הוא החלק שהוא לנחלה לשם יתעלה. וכאלו השם יתעלה כוון מראש שיהיה זה החלק מהארץ לזה השבט , וזה - לזה השבט; ובזה הקים גבולותיהם למספר בני ישראל שהיו שנים עשר. וכבר נתבאר זה ממה שנתנבא יעקב מירושת הארץ לקצת השבטים (ראה בר' מט , יג , כ).
ריכוז קישורים