תנ"ך - ברך
ה'
חילו
ופעל
ידיו
תרצה
מחץ
מתנים
קמיו
ומשנאיו
מן־יקומון:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּרֵ֤ךְ
יְהוָה֙
חֵיל֔וֹ
וּפֹ֥עַל
יָדָ֖יו
תִּרְצֶ֑ה
מְחַ֨ץ
מָתְנַ֧יִם
קָמָ֛יו
וּמְשַׂנְאָ֖יו
מִן־יְקוּמֽוּן:
ס
(דברים פרק לג פסוק יא)
בָּרֵךְ
יְהוָה
חֵילוֹ
וּפֹעַל
יָדָיו
תִּרְצֶה
מְחַץ
מָתְנַיִם
קָמָיו
וּמְשַׂנְאָיו
מִן־יְקוּמוּן:
ס
(דברים פרק לג פסוק יא)
ברך
ה'
חילו
ופעל
ידיו
תרצה
מחץ
מתנים
קמיו
ומשנאיו
מן־יקומון:
ס
(דברים פרק לג פסוק יא)
ברך
יהוה
חילו
ופעל
ידיו
תרצה
מחץ
מתנים
קמיו
ומשנאיו
מן־יקומון:
ס
(דברים פרק לג פסוק יא)
בָּרֵיך
יְיָ
נִכסוֹהִי
וְקֻרבַּן
יְדוֹהִי
קַבֵּיל
בְּרַעֲוָא
תַּבַּר
חַרצָא
דְסָנְאוֹהִי
וּדבַעֲלֵי
דְבָבוֹהִי
דְּלָא
יְקוּמוּן
:
יקומון
-
ז':
דב'
לג
,
יא;
ש"ב
כב
,
לט;
יש'
כו
,
יט;
תה'
לה
,
יא;
דנ'
ז
,
י
,
יז
,
כד.
מחץ
מתנים
קמיו
-
מחץ
קמיו
מַכַּת
מתנים;
כעיניין
שנאמר
"ומתניהם
תמיד
המעד"
(תה'
סט
,
כד);
ועל
המעוררים
על
הכהונה
אמר
כן
(ראה
ספ"ד
שנב).
דבר
אחר
(ראה
ב"ר
צט
,
ב):
ראה
שעתידין
חשמונאי
ובניו
להלחם
על
היוונים
ונתפלל
עליהם
,
לפי
שהיו
מועטין:
שנים
עשר
בני
חשמונאי
ואלעזר
כנגד
כמה
רבבות;
לכך
נאמר:
ברך
יי'
חילו
[ופעל
ידיו
תרצה].
ומשנאיו
מן
יקומון
-
מחץ
קמיו
ומשנאיו
מהיות
להם
תקומה.
ברך
יי'
חילו
-
הבְּכוֹרים
והבִּכּורים
והמעשר.
ופועל
ידיו
-
הקרבנות.
מחץ
מתנים...
-
הטעם:
מְחץ
קמיו
מַחַץ
מתנים.
מן
יקומון
-
מן
אשר
יקומון
עליהם;
כמו
"לים
מכסים"
(יש'
יא
,
ט).
ולכך
ברך
יי'
חילו
-
שמפני
הקטורת
והעולות
היו
נכסים
מתברכים
,
ולכך
לא
שונים
לקטורת
(מקטירים
שוב)
,
שכל
אחד
רוצה
להקטיר.
ולכך
אומר:
חדשים
לקטורת
בֹּאו
והפיסו!
אבל
בעולות
לא
היו
מדקדקים
כל
כך
,
משום
דתדירי
ומצויות
להם
,
כדמפרש
ביומא
(כו
,
א).
ופועל
ידיו
תרצה
-
שיבאו
לרצון
לפניך
העבודה
שהם
עושים;
ובזכות
העבודה
מחץ
מתנים
קמיו
-
שלאותם
הקמים
עליהם.
ומשנאיו
מן
יקומון
-
שלא
יוכלו
קום
(ע"פ
תה'
יח
,
לט).
ורבותינו
אמרו
(פסחים
עב
,
ב):
ברך
יי'
חילו
-
אפילו
חולין
שלו;
שאם
היה
עומד
ומקריב
על
המזבח
ונודע
שהוא
בן
גרושה
או
בן
חלוצה
,
אע"פ
שהוא
חלל
,
כל
הקרבנות
שהקריב
קודם
שנודע
באים
לרצון.
וטעם
ברך
יי'
חילו
-
שיהיו
חיל
גדול.
והטעם
,
שירבו
ולא
ימעטו
בבואם
אל
הקדש
,
כטעם
"אל
תכריתו
את
שבט
משפחות
הקהתי"
(במ'
ד
,
יח);
וכן
נאמר
באזהרות
שלהם
"ולא
ימותו"
(שם
,
יט).
ואנקלוס
אמר:
"נכסוהי"
,
מלשון
"ואת
כל
חילם
ואת
כל
מקניהם"
(ראה
במ'
לא
,
ט);
יתכוין
למה
שאמרו
רבותינו
(ראה
יומא
כו
,
א)
בקטרת
,
שהיא
מברכת
,
והוא
דבק
אל
"ישימו
קטורה
באפך"
(לעיל
,
י)
,
כי
ממנה
יתברך
חילו;
כמו
ששנינו
(ראה
יומא
כו
,
א):
חדשים
לקטרת.
ובסיפרי
(ספ"ד
שנב):
ברך
יי'
חילו
-
בנכסים;
מכאן
אמרו:
רוב
כהנים
עשירים
הם.
משום
אבא
דורש
אמרו
(ראה
מת"ד
לג
,
יא):
"נער
הייתי
גם
זקנתי
ולא
ראיתי
צדיק
נעזב"
(תה'
לז
,
כה)
-
זה
זרעו
של
אהרן.
ברך
יי'
חילו
-
התפלל
משה
בעד
זה
השבט
שיצליח
השם
יתעלה
קנייניו
,
כי
יצטרך
לזה
עזר
אלהי
שלא
יכבשו
בידם
ישראל
מתנות
כהונה
ולויה;
והוא
גם
כן
יהיה
סבה
להתמיד
להם
השלמות.
והתפלל
גם
כן
שיהיו
לרצון
להשם
יתעלה
פועל
ידיו
,
והם
העבודות
שיעשה
במקדש.
וענין
היותם
לרצון
הוא
שיכוין
בהם
הכונה
הראויה
,
כי
זה
ממה
שיישירם
לעמוד
על
כונת
התורה
באלו
העבודות
הנכבדות.
מחץ
מתנים
קמיו
-
ידמה
שזאת
התפלה
היתה
על
דבר
עלי
ושמואל
והחשמונים
,
כי
הם
נלחמו
מלחמות
יי'
והצליחו
בהם
מאד;
וזה
מבואר
מעניין
שמואל
שהיה
משבט
לוי
(ראה
דה"א
ו
,
ד
,
יג)
ומהחשמונים
שהיו
מהכהנים
הלוים
,
שהגיע
מהצלחתם
במלחמתם
שלא
עמד
איש
בפניהם
(ע"פ
אס'
ט
,
ב).