תנ"ך - תורה
צוה־לנו
משה
מורשה
קהלת
יעקב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תּוֹרָ֥ה
צִוָּה־לָ֖נוּ
מֹשֶׁ֑ה
מוֹרָשָׁ֖ה
קְהִלַּ֥ת
יַעֲקֹֽב:
(דברים פרק לג פסוק ד)
תּוֹרָה
צִוָּה־לָנוּ
מֹשֶׁה
מוֹרָשָׁה
קְהִלַּת
יַעֲקֹב:
(דברים פרק לג פסוק ד)
תורה
צוה־לנו
משה
מורשה
קהלת
יעקב:
(דברים פרק לג פסוק ד)
תורה
צוה־לנו
משה
מורשה
קהלת
יעקב:
(דברים פרק לג פסוק ד)
אוֹרָיתָא
יְהַב
לַנָא
מֹשֶׁה
מַסרַהּ
יְרוּתָּא
לְכִנשָׁת
יַעֲקֹב
:
מורשה
-
ג':
שמ'
ו
,
ח;
דב'
לג
,
ד;
יח'
לו
,
ג.
תורה
[אשר]
צוה
לנו
משה
,
מורשה
היא
לקהלת
יעקב
-
אחזנוה
ולא
עזבנוה.
תורה
צוה
לנו
משה
-
זהו
ש"ישא"
(לעיל
,
ג)
ויאמר
דור
לדור:
כך
העתקנו
מפי
משה
,
ירושה
בידינו.
ויהיה
למ"ד
לנו
מושך
עצמו
ואחר
עמו
,
וכן
הוא:
מורשה
לקהלת
יעקב.
(או
יהיה)
כמו
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח)
,
ויהיה
כן:
מורשה
-
מורשת
קהלת
יעקב.
או
יהיה
לנו
מושך
עם
עצמו
אחר
,
וכן
הוא:
לנו
,
אנחנו
,
קהלת
יעקב.
אף
חובב
עמים
-
כלומר:
אף
כשאתה
בא
להזכיר
חיבוב
שאר
אומות
מהן
,
כל
קדושיו
בידיך
-
שכל
הקדושים
שבהם
נותנים
עצמם
בידיך
ומתגיירים
,
כלומר:
אין
בהם
חיבוב
,
רק
מעט
גרים
שבאים
מהם.
אבל
ישראל
-
כולם
תוכו
לרגליך
-
כולם
כתתו
עצמן
וסבבו
ההר
,
כדכתיב
"ויתיצבו
בתחתית
ההר"
(שמ'
יט
,
יז);
כולם
כאיש
אחד
,
כולם
אמרו
"נעשה
ונשמע"
(שמ'
כד
,
ז)
וקבלו
עליהם
המצות
[הגה"ה].
והם
תוכו
לרגליך
-
נראה
לי
לפי
הפשט:
אף
חובב
עמים
-
אף
בשעת
שהקדוש
ברוך
הוא
מחבב
עמים
ומוסר
ישראל
בידם
,
והם
-
ישראל
(תוכו)
מכותיהם
ומוכים
לרגליך
―
בשבילך
,
כמו
"ויברך
יי'
אותך
לרגלי"
(בר'
ל
,
ל)
―
בשביל
שאינם
רוצים
לעשות
כתועבות
הגוים
(ע"פ
דב'
יח
,
ט)
ולהניח
יראתך
,
כל
קדושיו
-
מוסרים
עצמם
בידך
וסובלים
גלות
בשבילך.
ישא
מדברותיך
-
נשאו
עול
לשמוע
שתי
דברות
מפיך;
מדברותיך
-
כמו
"ומדברך
נאוה"
(שה"ש
ד
,
ג)
,
לשון
'דיבור';
ושאר
התורה
,
שהם
שש
מאות
ואחת
עשרה
מצות
-
דתורה
בגימטריא
הכי
הוה
-
צוה
לנו
משה
(ראה
מכות
כג
,
ב).
כשלא
יכלו
עוד
לישא
קולך
ולסבול
דבריך
,
אז
אמרו
למשה:
"ואת
תדבר
אלינו"
(דב'
ה
,
כד)
-
שכֹּחֲך
כנקיבה
לגבי
כחו
,
להכי
כתיב
"ואת".
ודבר
משה
על
עצמו
כאילו
מדברים
אחרים
עליו.
מורשה
קהילת
יעקב
-
שקבלוה
למורשה
לקהילת
יעקב
לעולם
,
שקבלוה
עליהם
ועל
זרעם
(ע"פ
אס'
ט
,
כז).
ואונקלוס
פירש
אף
חובב
עמים
לעניין
ישראל
,
לעניין
השבטים.
ורבותינו
דרשו
אף
חובב
עמים
-
אף
בשעה
שאתה
מחבב
את
העמים
ונתון
ישראל
בידם
ליקח
מסים
וארנוניות
מהם
,
כל
קדושיו
בידך
-
שאינם
מכבידים
עול
על
תלמידי
חכמים
,
שאתה
מצילם
בידיך;
כדאיתא
בבבא
בתרא
(ח
,
א)
גבי
ההוא
דְמֵי
כלילא
דאיתשול
,
ושדיה
רבי
עקיבא
אעמי
הארץ
וערקו
,
ואשתייר
ההוא
כובס
,
ודליה
רבי
עליה
וערק
,
ובטל
כלילא.
והם
תוכו
לרגליך
-
שמכתתים
רגליהם
ממקום
למקום
ללמוד
תורה
(ראה
שם);
כאן
קבלו
תורה
,
ויִחֵד
מלכותו
עליהם
,
והם
-
קבלו
עליהם
חקיו
ומצוותיו
ומשפטיו
(ע"פ
דב'
כו
,
יז).
ישא
מדברותיך
-
שנושאין
ונותנין
בדבורו
של
מקום
(ראה
ב"ב
ח
,
א).
תורה
צוה
לנו
משה
מורשה
-
הטעם
,
שישא
תמיד
(ראה
לעיל
,
ג)
ויאמר:
תורה
צוה
לנו
משה
,
והיא
תהיה
מורשה
לקהלת
יעקב
,
כי
לדורות
עולם
כל
בני
יעקב
ירשוה
וישמרו
אותה
,
כי
לא
תשָכח
מפי
זרעו
(ראה
דב'
לא
,
כא).
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
ודרשו
רבותינו
(ראה
תנח'
ויקהל
ח)
,
שלא
אמר
'מורשה
בית
יעקב'
או
'זרע
יעקב'
,
ואמר
קהלת
-
לרמוז
שיקהלו
רבים
עליהם
ותהיה
התורה
מורשה
לעולם
ליעקב
ולכל
הנקהלים
עליו
,
הם
הגרים
הנלוים
אל
יי'
לשרתו
(ע"פ
יש'
נו
,
ו)
ונספחו
על
בית
יעקב
(ע"פ
יש'
יד
,
א)
,
ונקראים
כולם
'קהלתו'.]
תורה
צוה
לנו
משה
וגו'
-
רוצה
לומר:
התורה
שצוה
לנו
משה
,
קבלנוה
עלינו
שתהיה
ירושה
לנצח
לקהלת
יעקב
,
כאלו
שמענו
הדברים
מפי
הגבורה.
ואמנם
היה
זה
כן
,
כי
ישראל
ראו
,
שאם
ירצו
ישמעו
הכל
בזה
האופן
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'ואתחנן'
,
ולזה
האמינו
במשה
כאלו
השלימו
לשמוע
כל
הדברים
מפי
הגבורה
(ראה
דב'
ה
,
כא
-
כד).