תנ"ך - ויאמר
ה'
אליו
זאת
הארץ
אשר
נשבעתי
לאברהם
ליצחק
וליעקב
לאמר
לזרעך
אתננה
הראיתיך
בעיניך
ושמה
לא
תעבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלָ֗יו
זֹ֤את
הָאָ֙רֶץ֙
אֲשֶׁ֣ר
נִ֠שְׁבַּעְתִּי
לְאַבְרָהָ֨ם
לְיִצְחָ֤ק
וּֽלְיַעֲקֹב֙
לֵאמֹ֔ר
לְזַרְעֲךָ֖
אֶתְּנֶ֑נָּה
הֶרְאִיתִ֣יךָ
בְעֵינֶ֔יךָ
וְשָׁ֖מָּה
לֹ֥א
תַעֲבֹֽר:
(דברים פרק לד פסוק ד)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֵלָיו
זֹאת
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתִּי
לְאַבְרָהָם
לְיִצְחָק
וּלְיַעֲקֹב
לֵאמֹר
לְזַרְעֲךָ
אֶתְּנֶנָּה
הֶרְאִיתִיךָ
בְעֵינֶיךָ
וְשָׁמָּה
לֹא
תַעֲבֹר:
(דברים פרק לד פסוק ד)
ויאמר
ה'
אליו
זאת
הארץ
אשר
נשבעתי
לאברהם
ליצחק
וליעקב
לאמר
לזרעך
אתננה
הראיתיך
בעיניך
ושמה
לא
תעבר:
(דברים פרק לד פסוק ד)
ויאמר
יהוה
אליו
זאת
הארץ
אשר
נשבעתי
לאברהם
ליצחק
וליעקב
לאמר
לזרעך
אתננה
הראיתיך
בעיניך
ושמה
לא
תעבר:
(דברים פרק לד פסוק ד)
וַאֲמַר
יְיָ
לֵיהּ
דָּא
אַרעָא
דְּקַיֵימִית
לְאַברָהָם
לְיִצחָק
וּליַעֲקֹב
לְמֵימַר
לִבנָך
אֶתְּנִנַהּ
אַחזִיתָך
בְּעֵינָך
וּלתַמָן
לָא
תִעבַּר
:
ויאמר
יי'
-
ה'
בטעמא
(אזלא
גרש
,
בראשי
פסוקים)
בסיפרא:
ראה
דב'
א
,
מב.
ויאמר
יי'
אליו
-
ו'
ראשי
פסוקים
(מלא
וחסר):
שמ'
ד
,
יא;
דב'
לד
,
ד;
מ"א
ט
,
ג;
יט
,
טו;
יח'
ט
,
ד;
הו'
א
,
ד.
ויאמר
יי'
אליו
ו'
ראש'
פסו'
מי
שם
פה
שמעתי
את
תפלתך
לך
שוב
לדרכך
זאת
הארץ
עבר
בתוך
העיר
קרא
שמו.
ויאמר
יי'
אליו
-
ו'
רא'
פס';
הראיתיך
-
ל'
ומל'.
לאמר
לזרעך
אתננה
הראיתיך
בעיניך
-
הראיתיך
כדי
שתלך
ותאמר
לאברהם
ליצחק
וליעקב:
שבועה
שנשבע
הקדוש
ברוך
הוא
-
קִיימהּ
(ראה
ברכות
יח
,
ב);
וזהו
לאמר;
לכך
הראיתיה
לך.
אבל
גזרה
היא
מלפני:
שמה
לא
תעבר
-
שאילולי
כן
הייתי
מקיימך
עד
שתראה
אותם
נטועים
וקבועים
בה
,
ותלך
ותגיד.
והכלל
,
שהראהו
כל
נחלת
ישראל
,
דכתיב:
זאת
הארץ
אשר
נשבעתי.
ולרבותינו
בסיפרי
(ספ"ד
שנז)
מדרשים
במקומות
האלה
אשר
הזכיר
בכתוב.
וטעם
המראה
הזאת
אשר
הראהו
,
בעבור
שהיתה
הארץ
מלאה
כל
טוב
,
צבי
לכל
הארצות
(ע"פ
יח'
כ
,
ו);
ומאשר
היה
גלוי
לפניו
רוב
האהבה
שהיה
משה
רבינו
אוהב
את
ישראל
,
שִמְּחוֹ
ברבות
הטובה
בראות
עיניו
(ע"פ
קה'
ה
,
י).