תנ"ך - לא
תרצח
ס
ולא
תנאף
ס
ולא
תגנב
ס
ולא־תענה
ברעך
עד
שוא:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֥֖א
תִּרְצָֽ֖ח
ס
וְלֹ֣֖א
תִּנְאָֽ֑ף
ס
וְלֹ֣֖א
תִּגְנֹֽ֔ב
ס
וְלֹא־תַעֲנֶ֥ה
בְרֵעֲךָ֖
עֵ֥ד
שָֽׁוְא:
ס
(דברים פרק ה פסוק יז)
לֹא
תִּרְצָח
ס
וְלֹא
תִּנְאָף
ס
וְלֹא
תִּגְנֹב
ס
וְלֹא־תַעֲנֶה
בְרֵעֲךָ
עֵד
שָׁוְא:
ס
(דברים פרק ה פסוק יז)
לא
תרצח
ס
ולא
תנאף
ס
ולא
תגנב
ס
ולא־תענה
ברעך
עד
שוא:
ס
(דברים פרק ה פסוק יז)
לא
תרצח
ס
ולא
תנאף
ס
ולא
תגנב
ס
ולא־תענה
ברעך
עד
שוא:
ס
(דברים פרק ה פסוק יז)
לָא
תִקטוּל
נְפַשׁ
לָא
תְגוּף
וְלָא
תִגנוּב
וְלָא
תַסהֵיד
בְּחַברָך
סָהֲדוּתָא
דְשִׁקרָא
:
לא
-
ט'
פסוקים
'לא
ולא
ולא
ולא':
ראה
דב'
ד
,
כח.
ואלה
שמות
עד
שקר
משנה
תורה
עד
שוא.
ולא
תנאף
-
ל';
ולא
תגנב
-
ל';
ולא
-
תענה
-
ל';
עד
שוא
-
ל'.
ולא
תנאף
-
אין
לשון
'ניאוף'
אלא
באשת
איש.
ובאר:
ולא
תענה
ברעך
עד
שוא
-
לאסור
להעיד
על
חברו
אפילו
דבר
שאינו
כלום
ולא
יתחייב
בו
כלום
בבית
דין
,
כגון
שיעיד:
אמר
פלוני
ליתן
לזה
מנה
ולא
קנו
מידו;
כי
שוא
-
דבר
בטל.
אנכי
יי'
אלהיך
וגו'
עד
ולא
תתאוה
בית
רעך
-
הנה
כבר
בארנו
כל
זה
ותועלותיו
בפרשת
'יתרו'
(שמ'
כ
,
א
-
יד)
,
ומשם
ילקח
הביאור
בו
,
זולתי
מעט
שנתחדש
בזה
המקום.
והוא
,
שכבר
אמר
פה
שמור
תמורת
אמרו
"זכור"
בפרשת
'יתרו'
(שמ'
כ
,
ח);
ולזה
יהיה
הרצון
באמרו
לקדשו
-
שתקדשהו
בדברים
כדי
שתשמור
את
השבת;
ולזה
יחוייב
שיהיה
זה
הקִדוש
סמוך
לכניסתו
,
כדי
שיזכיר
כי
שבת
הוא
,
וישָמֵר
מעשות
מלאכה
בו.
ומזה
המקום
למדו
רבותינו
ז"ל
(ברכות
כ
,
ב)
,
שהנשים
מחוייבות
בקדוש
היום
,
כי
הם
מחוייבות
בתכלית
אשר
בעבורו
צותה
תורה
לקדש
יום
השבת
ב'דברים'
,
והוא
השמירה
מעשות
בו
מלאכה.
ועוד
נתחדש
בו
גם
כן
,
כי
בפרשת
'יתרו'
נתן
הסבה
בעניין
מצות
השבת
-
להזכיר
לנו
כי
השם
יתעלה
חדש
העולם
בששת
ימים
וביום
השביעי
שבת
וינפש
(ראה
שמ'
כ
,
יא;
לא
,
יז)
,
כי
זאת
פנה
גדולה
מפנות
התורה
,
רוצה
לומר:
אמונת
החדוש.
ואולם
בזה
המקום
נתן
הסבה
במצות
שבת
-
לזכור
המופתים
שעשה
לנו
השם
יתעלה
בהוציאו
אותנו
מארץ
מצרים
,
כי
אז
היינו
עבדים
,
ולא
היה
לנו
רשות
לנוח
מהעבודה
הקשה
אשר
היה
מעביד
אותנו
פרעה
ועמו.
והנה
אין
זה
סתירה
בחק
התורה
,
וזה
,
כי
התורה
תצוה
מה
שתצוה
לתועלות
רבים
כאשר
היה
אפשר
לה
זה
,
כמו
העניין
בטבע
,
שישתמש
לפעמים
במה
שיעשהו
לתועלת
יותר
מאחד
,
כמו
שנזכר
בספר
'בעלי
חיים'.