תנ"ך - ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ: ס (דברים פרק ה פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: ס (דברים פרק ה פסוק יח)

טקסט בלבד:

ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך: ס (דברים פרק ה פסוק יח)

תיקון קוראים:

ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך: ס (דברים פרק ה פסוק יח)
וְלָא תַחמֵיד אִיתַּת חַברָך וְלָא תִירוֹג בֵּית חַברָך חַקלֵיהּ וְעַבדֵּיהּ וְאַמתֵּיהּ תּוֹרֵיהּ וּחמָרֵיהּ וְכֹל דִּלחַברָך :

ולא - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' א , כו.

לא (בנוסחנו: ולא) תתאוה - "לא תירוג" (ת"א); אף הוא לשון חמדה , כמו "נחמד למראה" (בר' ב , ט) , [דמתרגמינן:] "דמרגג למחזי" (ת"א).

ומלת 'חמד' בלשון הקודש מתפרשת לשנים טעמים: האחד - גזל ועשק וקחת שלאחרים בחזקה ובאונס; וכן "ולא יחמוד איש את ארצך" (שמ' לד , כד). כי אם אין פירושו כן , הנה תהיה הארץ רעה! ולא בא הכתוב , רק לשבח. והטעם השני - לשון תאוה בלב , ולא תצא לפועל. והנה "לא תחמוד בית רעך" (שמ' כ , יד) - הדבור התשיעי , ו"לא תחמוד אשת רעך" (שם) - הדבור העשירי , ויהיה 'בית רעך' ו'אשת רעך' נדבקים זה עם זה; או 'בית רעך' - כלל. והעד , שאמר משה בספר הזה - שבאר את התורה - תחת "לא תחמוד" אמר: לא תתאוה. ורבים אמרו , כי אין עון במחשבת הלב , ואין עליהם שכר או עונש. ויש ראיות רבות להשיב עליהם ולא אאריך , רק אראה להם "לב חורש מחשבות און" (מש' ו , יח); "הטיבות כי היה עם לבבך" (דה"ב ו , ח); "ולישרים בלבותם" (תה' קכה , ד); ומשה אמר בסוף: "בפיך ובלבבך לעשותו" (דב' ל , יד). ועיקר כל המצות - לישר הלב , ורובם זכר. והמזיד והשוגג יוכיחו.

והוסיף באור בדבור לא תחמד , שהקדים האשה , בעבור כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ע"פ בר' ח , כא) באשה יותר מן הכל. ובאר , כי יכנס בכלל 'חמדה' אפילו הַַאֲוה: כי אם יתאוה לגזול מחברו דבר מכל אשר לו , ולא יוכל לעשות כן כי חברו תקיף ממנו , או שיש במקומו אימת מלכות - עובר ב'לאו' הזה. והוסיף בכאן שדהו , לדרוש מה שאמרו במכלתא (יתרו בחדש ח): אי מה הפרט מפורש בנכסים המִטלטלים שאין להם אחריות , אף אין לי אלא נכסים המטלטלים שאין להם אחריות; וכשהוא אומר במשנה תורה שדהו - על כרחך מה הפרט מפורש בְּדבר שהוא קונה ומַקנה , אף כל דבר שהוא קונה ומקנה.

אנכי יי' אלהיך וגו' עד ולא תתאוה בית רעך - הנה כבר בארנו כל זה ותועלותיו בפרשת 'יתרו' (שמ' כ , א - יד) , ומשם ילקח הביאור בו , זולתי מעט שנתחדש בזה המקום. והוא , שכבר אמר פה שמור תמורת אמרו "זכור" בפרשת 'יתרו' (שמ' כ , ח); ולזה יהיה הרצון באמרו לקדשו - שתקדשהו בדברים כדי שתשמור את השבת; ולזה יחוייב שיהיה זה הקִדוש סמוך לכניסתו , כדי שיזכיר כי שבת הוא , וישָמֵר מעשות מלאכה בו. ומזה המקום למדו רבותינו ז"ל (ברכות כ , ב) , שהנשים מחוייבות בקדוש היום , כי הם מחוייבות בתכלית אשר בעבורו צותה תורה לקדש יום השבת ב'דברים' , והוא השמירה מעשות בו מלאכה. ועוד נתחדש בו גם כן , כי בפרשת 'יתרו' נתן הסבה בעניין מצות השבת - להזכיר לנו כי השם יתעלה חדש העולם בששת ימים וביום השביעי שבת וינפש (ראה שמ' כ , יא; לא , יז) , כי זאת פנה גדולה מפנות התורה , רוצה לומר: אמונת החדוש. ואולם בזה המקום נתן הסבה במצות שבת - לזכור המופתים שעשה לנו השם יתעלה בהוציאו אותנו מארץ מצרים , כי אז היינו עבדים , ולא היה לנו רשות לנוח מהעבודה הקשה אשר היה מעביד אותנו פרעה ועמו. והנה אין זה סתירה בחק התורה , וזה , כי התורה תצוה מה שתצוה לתועלות רבים כאשר היה אפשר לה זה , כמו העניין בטבע , שישתמש לפעמים במה שיעשהו לתועלת יותר מאחד , כמו שנזכר בספר 'בעלי חיים'.

ולא תתאוה - הנה התאוה הוא בלב לבד. ולפי מה שבארנו בפרשת 'יתרו' מההדרגה באלו הדברות (שמ' כ , יד) , ראוי שיתבאר , שהתאוה מביאה לידי חמוד; והנה ההבדל בין החמוד ובין התאוה הוא , כי התאוה הוא בלב לבד , והחמוד הוא לקיחת דרך אל שיגיע לו הדבר שהיתה בו התאוה , ויוציא זה לפועל. כאלו תאמר , שישתדל עם האיש ההוא בעל הבית - שיוכרח למכור לו ביתו או שדהו או מה שהתאוה; וזה יהיה , אם בהבאתו לו אנשים יבקשו ממנו זה , לא יוכל להשיב את פניהם , או במה שידמה לזה. והראייה שדבר החמוד יש בו מעשה - מה שאמר: "ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני יי' אלהיך" (שמ' לד , כד) , ואמר: "לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך" (דב' ז , כה).
ריכוז קישורים