תנ"ך - את־הדברים האלה דבר ה' אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶעָנָ֣ן וְהָעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי: (דברים פרק ה פסוק יט)

טקסט וניקוד:

אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל־שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי: (דברים פרק ה פסוק יט)

טקסט בלבד:

את־הדברים האלה דבר ה' אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי: (דברים פרק ה פסוק יט)

תיקון קוראים:

את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי: (דברים פרק ה פסוק יט)
יָת פִּתגָמַיָא הָאִלֵין מַלֵיל יְיָ עִם כָּל קְהַלכוֹן בְּטוּרָא מִגּוֹ אִישָׁתָא עֲנָנָא וַאֲמִטְתָא קָל רַב וְלָא פָסִיק וּכתַבִינוּן עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבנַיָא וִיהַבִינוּן לִי :

את - י' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' ד , מג. ולא יסף - ה' , ד' פתח וחד קמץ: בר' לח , כו; *דב' ה , יט; שו' יג , כא; ש"א טו , לה; כז , ד.

ולא יסף ה' ד' פת' וחד קמצ' קול גדול ולא יסף ולא יסף שמואל לראות את שאול ולא יסף עוד מלאך יי' ולא יסף עוד לדעתה ולא יסף עוד לבקשו.

ולא יסף - ה'.

ולא יסף - מתרגמינן: "ולא פסק" (ראה ת"א) , כי קולו קיים וחזק לעולם. דבר אחר: ולא יסף - לא הוסיף להראות באותו פומבי.

ולא יסף - שוב לא נוסף קול גדול כזה בעולם , לפי פשוטו; כי כל 'יסף' לשון 'תוספת': "אם יֹספים אנחנו" (דב' ה , כב). אבל "ספו תמו מן בלהות" (תה' עג , יט) - מגזרת "האף תספה צדיק עם רשע" (בר' יח , כג).

את הדברים האלה - הטעם: עשרת הדברים , לא 'הדִבורים'. קול גדול - שלא שמעו כמוהו. ולא יסף - כי זה היה פעם אחת. והנה באר למה לא יסף , והוא: ויהי כשמעכם.

מתוך האש הענן והערפל - באור למתוך האש; כי ענן וערפל - סביביו (ראה תה' צז , ב). קול גדול ולא יסף - מתרגמינן: "ולא פסק" (ראה ת"א) , לפי שמדת בשר ודם אינן יכולים לדבר כל דבריהם בנשימה אחת , ומדת הקדוש ברוך הוא אינו כן - לא היה פוסק; ומשלא היה פוסק לא היה מוסיף , לפי שקולו חזק וקיים לעולם. דבר אחר: לא יסף - לא הוסיף להראות באותו פומבי. לשון רבנו שלמה. והכתוב אמר "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד" (שמ' יט , יט) , ואמרו (ראה מכיל' יתרו בחדש ד): ולמה רך בתחלה? לשכך את האוזן במה שיכולה לשמוע. ואולי בקול השופר היה כן , אבל קול השם בעשרת הדברות היה שוה. והנכון , כי האומר 'לא פסק' עשה יסף מן "ונאספה שמחה וגיל" (יר' מח , לג); "תוסף רוחם יגועון" (תה' קד , כט); שענינם לדעתו: המנע הדבר. יאמר , כי לא נמנע גדלו ותקפו עד שהשלים כל הדברות; וכן אמר "ויתנבאו ולא יספו" (במ' יא , כה). ועל דרך הפשט: ולא יסף - שלא יסף להיות עוד קול גדול כמוהו. ועל דרך האמת יאמר , כי כל הדברים האלה שמעו קול גדול , ולא יסף להשמיע אל כל קהלכם אלא קול אחד , כי אותו בלבד השיגו הם. וכבר פירשתי ענין זה שם (שמ' יט , כ) וכל הפרשה.

קול גדול ולא יסף - רוצה לומר , שלא יסף להתחדש שם קול אַחַר קול , אך הקול ההוא היה נמשך ומתדבק בזולת הפסקים; וגם לא פסק הקול ההוא אחר דברו עשרת הדברים אך היה נמשך , אלא שישראל נתרחקו מהמקום ההוא , שלא ישמעוהו. והנה אמר זה להוסיף אִמוּת לישראל , שכל התורה היה אפשר להם לשמוע בזה האופן , לולי יראתם מפני האש והקולות הנפלאים ההם , כמו שקדם (לעיל , ה). או יהיה הרצון באמרו ולא יסף - שלא יסף להתחדש עוד כמו זה הקול הנפלא מהשם יתעלה , באופן שישמעו דבריו כלל עם אחד. והביאור הראשון ידמה שיהיה יותר נאות , ואם שניהם כאחד טובים (ע"פ קה' יא , ו). כשמעכם את הקול מתוך החשך - הוא הערפל שזכר תחלה , באמרו מתוך האש הענן והערפל. ויכתבם על שני לוחות אבנים - ביאר בזה , כי המכתב אשר בלוחות לא היה נעשה במלאכה , אך השם יתעלה חדש המכתב ההוא בהם על דרך המופת. וזה גם כן עוד לאות על שכבר נתנו אלו הדברים מהשם יתעלה; וכזה אמר במה שקדם: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמ' לב , טז).
ריכוז קישורים