תנ"ך - ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם: (דברים פרק ה פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת־הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם: (דברים פרק ה פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם: (דברים פרק ה פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם: (דברים פרק ה פסוק כ)
וַהֲוָה כְּמִשׁמַעכוֹן יָת קָלָא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא וְטוּרָא בָּעַר בְּאִישָׁתָא וּקרֵיבתּוּן לְוָתִי כָּל רֵישֵׁי שִׁבטֵיכוֹן וְסָבֵיכוֹן :

כשמעכם - ג': דב' ה , כ; יהו' ו , ה (קרי); ש"ב טו , י. וההר - ג': דב' ד , יא; ה , כ; ט , טו. ותקרבון - ג': *דב' א , כב; ד , יא; ה , כ.

ותקרבון ג' ותקרבון אלי כלכם ותקרבון ותעמדון ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם.

כשמעכם - ג'; וההר - ג'; ותקרבון - ג'.

את הדברים האלה - הטעם: עשרת הדברים , לא 'הדִבורים'. קול גדול - שלא שמעו כמוהו. ולא יסף - כי זה היה פעם אחת. והנה באר למה לא יסף , והוא: ויהי כשמעכם.

קול גדול ולא יסף - רוצה לומר , שלא יסף להתחדש שם קול אַחַר קול , אך הקול ההוא היה נמשך ומתדבק בזולת הפסקים; וגם לא פסק הקול ההוא אחר דברו עשרת הדברים אך היה נמשך , אלא שישראל נתרחקו מהמקום ההוא , שלא ישמעוהו. והנה אמר זה להוסיף אִמוּת לישראל , שכל התורה היה אפשר להם לשמוע בזה האופן , לולי יראתם מפני האש והקולות הנפלאים ההם , כמו שקדם (לעיל , ה). או יהיה הרצון באמרו ולא יסף - שלא יסף להתחדש עוד כמו זה הקול הנפלא מהשם יתעלה , באופן שישמעו דבריו כלל עם אחד. והביאור הראשון ידמה שיהיה יותר נאות , ואם שניהם כאחד טובים (ע"פ קה' יא , ו). כשמעכם את הקול מתוך החשך - הוא הערפל שזכר תחלה , באמרו מתוך האש הענן והערפל. ויכתבם על שני לוחות אבנים - ביאר בזה , כי המכתב אשר בלוחות לא היה נעשה במלאכה , אך השם יתעלה חדש המכתב ההוא בהם על דרך המופת. וזה גם כן עוד לאות על שכבר נתנו אלו הדברים מהשם יתעלה; וכזה אמר במה שקדם: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמ' לב , טז).
ריכוז קישורים