תנ"ך - מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם: (דברים פרק ה פסוק כו)

טקסט וניקוד:

מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת־כָּל־מִצְוֺתַי כָּל־הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם: (דברים פרק ה פסוק כו)

טקסט בלבד:

מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם: (דברים פרק ה פסוק כו)

תיקון קוראים:

מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם: (דברים פרק ה פסוק כו)
לְוֵי דִּיהֵי לִיבָּא הָדֵין לְהוֹן לְמִדחַל קֳדָמַי וּלמִיטַר יָת כָּל פִּקוֹדַי כָּל יוֹמַיָא בְּדִיל דְּיִיטַב לְהוֹן וְלִבנֵיהוֹן לְעָלַם :

לעלם - י' חסר בתורה: בר' ג , כב; ו , ג; שמ' ג , טו; טו , יח; כא , ו; לא , יז; לב , יג; וי' כה , מו; דב' ה , כו; לב , מ. לעלם - י"ח חסר: *בר' ג , כב; ו , ג; שמ' ג , טו; טו , יח; כא , ו; לא , יז; לב , יג; וי' כה , מו; דב' ה , כו; לב , מ; מ"א א , לא; ב , לג; ט , ה; י , ט; תה' מה , יח; עה , י; צב , ט; איוב ז , טז.

לעלם - י' חס' בתור'.

מי יתן - אין הכתוב אומר: 'מי יתן לי' , רק: מי יתן להם , על כן נכתב אחר והיה לבבם זה להם. ודע , כי שורש כל המעשים וכל התנועות - גזרות השם. וכל הנמצאים תחת השמים - כוחם ותולדותם כפי המערכת העליונה עם השרשים למטה , וכן עם המורכבים. וכן כפי תנועותם יום יום ועת עת , כי לעולם יהיה שנוי , כאשר פירש בעל ספר 'יצירה'. והחלקים יקבלו מהכללים כפי תולדתם. ובעבור כח הכללים יוכלו לשנות מעט בתולדת. וזה טעם "ויחזק יי' את לב פרעה" (שמ' יא , י) , ובמקום אחר "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (שמ' ט , לד) - והכל אמת. על כן יאמרו: "ידעתי יי' כי לא לאדם דרכו" (יר' י , כג) , ויאמרו: "למה תתענו יי'" (יש' סג , יז) - ומשה אמר: "ובחרת בחיים" (דב' ל , יט)! ואחר שהשם לא ימנע טוב , הנה הוא אוהב להיטיב. והכתוב אמר כלשון בני אדם: מי יתן.

מי יתן והיה לבבם זה להם - שיהיו יריאים מפני ומזומנים למצותי.

מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי - בעבור היות רשות האדם בידו להצדיק ולהרשיע , והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ראה ברכות לג , ב) , יאמר הכתוב כן; והוא כלשון בני אדם. ועל דרך האמת הוא כמו "ויאמר לאדם הן יראת יי' (בנוסחנו: אדני) היא חכמה וסור מרע בינה" (איוב כח , כח). וכך אמרו בשכרן של מצות (ראה מנחות כט , ב): רָאה שחותכין בשרו של רבי עקיבא במקולין , אמר לו: רבונו של עולם , זו תורה וזו שכרה?! אמר לו: שתוק , כך עלה במחשבה לפני! ותבין כן ממה שאמר "ואתה פה עמוד עמדי" (להלן , כח).

מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' - למדנו מזה , שהדברים המיוחסים אל הבחירה - אין השם יתעלה מכריח אחד מחלקי האפשר על דרך החיוב; שאם היה העניין כן , לא היה אומר השם יתעלה: מי יתן והיה לבבם זה להם , שכבר היה זה ביד השם יתעלה לפי זאת ההנחה , רוצה לומר: לחייב שתהיה בחירתם תמיד אל ההִמָשך בדרכי התורה. ואע"פ שמצאנו שהשם יתעלה יטה הבחירה בעת מה למה שירצה , כמו שמצינו בהקשותו לב פרעה (ראה שמ' ז , ג) וסיחון (ראה דב' ב , ל) ומה שידמה לזה - הנה זה הוא על דרך המופת; ומה שזה דרכו לא יהיה תמיד , כמו שבארנו בששי מספר מלחמות יי'. ולשמור את כל מצותי כל הימים - למדנו מזה , שאלו המצות בכללם רצה השם יתעלה שיעמדו כל הימים , כי עליהם אמר זה המאמר. ולזה הוא מבואר , שלא ימיר השם זאת התורה ולא מצוה ממצותיה. ולבניהם לעולם - רוצה לומר: כל הימים; וזה מבואר מזה הפסוק בעצמו.
ריכוז קישורים