תנ"ך - אנכי עמד בין־ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר: ס (דברים פרק ה פסוק ה)

טקסט וניקוד:

אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין־יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת־דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא־עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: ס (דברים פרק ה פסוק ה)

טקסט בלבד:

אנכי עמד בין־ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר: ס (דברים פרק ה פסוק ה)

תיקון קוראים:

אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר: ס (דברים פרק ה פסוק ה)
אֲנָא הֲוֵיתִי קָאֵים בֵּין מֵימְרָא דַייָ וּבֵינֵיכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא לְחַוָאָה לְכוֹן יָת פִּתגָמָא דַייָ אֲרֵי דְחֵילתּוּן מִן קֳדָם אִישָׁתָא וְלָא סְלֵיקתּוּן בְּטוּרָא לְמֵימַר :

יראתם - ג': במ' יב , ח; דב' ה , ה; יח' יא , ח.

יראתם - ג'; ולא - עליתם - ל'.

לאמר - מוסב על "דבר יי' עמכם בהר מתוך האש" (לעיל , ד): לאמר ["אנכי יי'" וגו' (להלן , ו)]; ואנכי עומד בין יי' וביניכם.

לאמר - מוסב למעלה: "פנים בפנים דבר יי' עמכם" (פס' ד) לאמר: "אנכי יי' אלהיך" (להלן , ו).

אנכי עומד בין יי' וביניכם - פרשתיו (שמ' יט , יז). כי יראתם מפני האש - ואם לא עליתם בהר. ומלת לאמר דבקה עם "דבר יי' עמכם בהר מתוך האש" (לעיל , ד) לאמר. ויתכן להיות פירוש אנכי עומד בין יי' - אחר מעמד הר סיני , והטעם: הוא דבר עמכם פנים בפנים (ראה לעיל , ד) , ומאותו היום הייתי עומד בין יי' וביניכם כי יראתם , כאשר יפרש. ולא עליתם בהר - כאשר עליתי אני: "ומשה נגש אל הערפל" (שמ' כ , יח). ואל תשים אל לבך בעבור היות מלת לאמר רחוקה , כי כן רבים , והמדבֵּר לא הפסיק פסוקים ולא פרשיות. גם אל תשית לב אל המלות , כי הם כגופות , והטעמים - כרוחות; והכורת בשני כלים זה כמו זה במעשה , מעשה אחד הוא; על כן "לשוא" (להלן , יא; וראה להלן , יז) ו"לשקר" (וי' יט , יב; וראה שמ' כ , יג) , כי הם אחים , וכל 'שקר' - שוא. וכבר פרשתי (שמ' כ , א) "זכור" (שם , ח) , שהוא כמו "שמור" (להלן , יב). והוסיף "כאשר צוך יי' אלהיך" (שם ולהלן , טז) , והטעם: במעמד הר סיני.

אנכי עומד... להגיד - שאר הדברות. כי יראתם - כדמפרש לקמן (פס' כב). ולא עליתם בהר - לשמוע שאר המצות והמשפטים.

אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר יי' - כי הוא היה עולה להר ושומע דברי השם ויורד ואומר להם , עד שדבר השם עמהם פנים בפנים (ראה לעיל , ד). וזה רמז אל כל מה שנזכר בפרשת 'בחדש השלישי' , מתחלת "כה תאמר לבית יעקב" (שמ' יט , ג) עד "ויאמר אליו יי' לך רד" (שם , כד). ורבי אברהם אמר כי זה אחר מעמד הר סיני , והטעם: הוא דבר עמכם פנים בפנים (ראה לעיל , ד) , ומאותו היום הייתי אני עומד בין השם וביניכם; ואינו נכון. והנכון בעיני , כי ירמוז למה שפירשנו (שמ' כ , ז) , כי ישראל לא הבינו מפי הגבורה אלא 'אנכי' ו'לא יהיה לך' , ושאר הדברות משה הוא המגיד להם מה שיאמר השם; וזהו להגיד לכם את דבר יי' - לפרש לכם כל דבור ודבור. וטעם בין יי' וביניכם - כי בעת הדברות היה הוא קרוב אל מקום השכינה יותר מהם , כי הם הרחיקו עצמם , כאשר פירשתי שם (כ , טו) , וזהו כי יראתם... ולא עליתם בהר - שלא קרבתם אליו כאשר היה לכם רשות; על כן הייתי אני עומד ביניכם ובין מקום הכבוד באמצע , כי רחוק היה ביניכם וביניו (ע"פ יהו' ג , ד) , ומשם הייתי מגיד הדברות. לאמר - מוסב על: "דבר יי' עמכם בהר מתוך האש" (לעיל , ד) לאמר; לשון רבנו שלמה. ואמר רבי אברהם: אל תשים לבך בעבור היות מלת לאמר רחוקה , כי כן רבים , והמדבר לא הפסיק פסוקים ולא פרשיות; ונכון יותר שנדביק: להגיד לכם את דבר יי' - לאמר , כלשון "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" (שמ' יג , ח). ולדעתי אין צרך כלל , אבל טעמו: כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר , לאמר: לא נעלה כי יָרֵאנו מפני האש; יזכיר כי הם הגידו לו כן בפירוש , ולא ממחשבתו יאמר זה.

אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר יי' וגו' - הנה זה היה בעת שאמרו לו ישראל: "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות" (שמ' כ , טז). כי יראתם מפני האש - הנה נתבאר בפרשת 'יתרו' שיָראו העם ועמדו מרחוק אחרי שמעם מפי הגבורה בזה הקול הנפלא עשרת הדברים (ראה שם , טו) , כאמרו "את הדברים האלה דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל" (להלן , יט). ולא עליתם בהר - רוצה לומר , כי אע"פ שלא עליתם בהר , שלא היה לכם רשות לעלות בו , אע"פ כן יראתם. והנה אמר זה להעיר , שאם היו מסכימים לשמוע כל דברי התורה מפי השם יתעלה היו שומעים אותם כמו ששמעו עשרת הדברים , כי לא עשה זה השם יתעלה ליראם ולבהלם לכונה שיברחו מלשמוע; והראייה על זה - שמשה היה בהר וישראל לא עלו בהר , ולזה לא היה להם לירוא כל כך. ולזה הוא מבואר , שכבר היה לישראל להאמין שאר מצות התורה כמו האמנתם בעשרת הדברים , ששמעו אותם מפי הגבורה.
ריכוז קישורים