תנ"ך - אנכי
ה'
אלהיך
אשר
הוצאתיך
מארץ
מצרים
מבית
עבדים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָֽנֹכִ֖י֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֑֔יךָ
אֲשֶׁ֧ר
הוֹצֵאתִ֛יךָ
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
מִבֵּ֣֥ית
עֲבָדִֽ֑ים:
(דברים פרק ה פסוק ו)
אָנֹכִי
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
אֲשֶׁר
הוֹצֵאתִיךָ
מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם
מִבֵּית
עֲבָדִים:
(דברים פרק ה פסוק ו)
אנכי
ה'
אלהיך
אשר
הוצאתיך
מארץ
מצרים
מבית
עבדים:
(דברים פרק ה פסוק ו)
אנכי
יהוה
אלהיך
אשר
הוצאתיך
מארץ
מצרים
מבית
עבדים:
(דברים פרק ה פסוק ו)
אֲנָא
יְיָ
אֱלָהָך
דְּאַפֵּיקתָּך
מֵאַרעָא
דְמִצרַיִם
מִבֵּית
עַבדּוּתָא
:
אנכי
יי'
-
י"ב
(בלישנא):
שמ'
ד
,
יא;
כ
,
ב
,
ה;
דב'
ה
,
ו
,
ט;
ש"ב
ז
,
יח;
יש'
מג
,
יא;
מד
,
כד;
נא
,
טו;
הו'
יב
,
י;
יג
,
ד;
תה'
פא
,
יא.
הוצאתיך
-
ג':
בר'
טו
,
ז;
שמ'
כ
,
ב;
דב'
ה
,
ו.
על
פני
-
נראה
לי:
אפילו
אתה
מאמין
בי
,
לא
יהיה
לך
אלהים
אחרים
מבלעדי
,
לקסום
בהם
קסמים;
כתרפים
של
לבן
,
שקרא
אותם
"אלהי"
(בר'
לא
,
ל)
,
שאינן
אלא
לקסום
קסם.
וכן
"לא
תעשון
אתי
אלהי
כסף"
(שמ'
כ
,
כ)
-
אע"פ
שאתם
מאמינים
בי.
וכן
"בלתי
ליי'
לבדו"
(שמ'
כב
,
יט)
-
ולא:
לו
ולאחרים.
ועתה
יתחיל
במשנה
תורה
,
ואמר
להם
עשרת
הדברות.
ולא
שנה
ולא
באר
כלום
באנכי
יי'
ו"לא
יהיה
לך"
(להלן
,
ז)
,
כי
מפי
הגבורה
שמעום
(ראה
מכות
כד
,
א).
וכן
בדבור
השלישי
(ראה
להלן
,
יא)
,
מפני
שכבר
אמר
"את
שם
יי'
אלהיך"
(שמ'
כ
,
ז)
,
כמו
שפירשתי
בסדר
'קדשים
תהיו'
(וי'
יט
,
יב).
אנכי
יי'
אלהיך
וגו'
עד
ולא
תתאוה
בית
רעך
-
הנה
כבר
בארנו
כל
זה
ותועלותיו
בפרשת
'יתרו'
(שמ'
כ
,
א
-
יד)
,
ומשם
ילקח
הביאור
בו
,
זולתי
מעט
שנתחדש
בזה
המקום.
והוא
,
שכבר
אמר
פה
שמור
תמורת
אמרו
"זכור"
בפרשת
'יתרו'
(שמ'
כ
,
ח);
ולזה
יהיה
הרצון
באמרו
לקדשו
-
שתקדשהו
בדברים
כדי
שתשמור
את
השבת;
ולזה
יחוייב
שיהיה
זה
הקִדוש
סמוך
לכניסתו
,
כדי
שיזכיר
כי
שבת
הוא
,
וישָמֵר
מעשות
מלאכה
בו.
ומזה
המקום
למדו
רבותינו
ז"ל
(ברכות
כ
,
ב)
,
שהנשים
מחוייבות
בקדוש
היום
,
כי
הם
מחוייבות
בתכלית
אשר
בעבורו
צותה
תורה
לקדש
יום
השבת
ב'דברים'
,
והוא
השמירה
מעשות
בו
מלאכה.
ועוד
נתחדש
בו
גם
כן
,
כי
בפרשת
'יתרו'
נתן
הסבה
בעניין
מצות
השבת
-
להזכיר
לנו
כי
השם
יתעלה
חדש
העולם
בששת
ימים
וביום
השביעי
שבת
וינפש
(ראה
שמ'
כ
,
יא;
לא
,
יז)
,
כי
זאת
פנה
גדולה
מפנות
התורה
,
רוצה
לומר:
אמונת
החדוש.
ואולם
בזה
המקום
נתן
הסבה
במצות
שבת
-
לזכור
המופתים
שעשה
לנו
השם
יתעלה
בהוציאו
אותנו
מארץ
מצרים
,
כי
אז
היינו
עבדים
,
ולא
היה
לנו
רשות
לנוח
מהעבודה
הקשה
אשר
היה
מעביד
אותנו
פרעה
ועמו.
והנה
אין
זה
סתירה
בחק
התורה
,
וזה
,
כי
התורה
תצוה
מה
שתצוה
לתועלות
רבים
כאשר
היה
אפשר
לה
זה
,
כמו
העניין
בטבע
,
שישתמש
לפעמים
במה
שיעשהו
לתועלת
יותר
מאחד
,
כמו
שנזכר
בספר
'בעלי
חיים'.