תנ"ך - ואהבך
וברכך
והרבך
וברך
פרי־בטנך
ופרי־אדמתך
דגנך
ותירשך
ויצהרך
שגר־אלפיך
ועשתרת
צאנך
על
האדמה
אשר־נשבע
לאבתיך
לתת
לך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַאֲהֵ֣בְךָ֔
וּבֵרַכְךָ֖
וְהִרְבֶּ֑ךָ
וּבֵרַ֣ךְ
פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣
וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ
דְּגָ֨נְךָ֜
וְתִירֹשְׁךָ֣
וְיִצְהָרֶ֗ךָ
שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙
וְעַשְׁתְּרֹ֣ת
צֹאנֶ֔ךָ
עַ֚ל
הָאֲדָמָ֔ה
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע
לַאֲבֹתֶ֖יךָ
לָ֥תֶת
לָֽךְ:
(דברים פרק ז פסוק יג)
וַאֲהֵבְךָ
וּבֵרַכְךָ
וְהִרְבֶּךָ
וּבֵרַךְ
פְּרִי־בִטְנְךָ
וּפְרִי־אַדְמָתֶךָ
דְּגָנְךָ
וְתִירֹשְׁךָ
וְיִצְהָרֶךָ
שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ
וְעַשְׁתְּרֹת
צֹאנֶךָ
עַל
הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ
לָתֶת
לָךְ:
(דברים פרק ז פסוק יג)
ואהבך
וברכך
והרבך
וברך
פרי־בטנך
ופרי־אדמתך
דגנך
ותירשך
ויצהרך
שגר־אלפיך
ועשתרת
צאנך
על
האדמה
אשר־נשבע
לאבתיך
לתת
לך:
(דברים פרק ז פסוק יג)
ואהבך
וברכך
והרבך
וברך
פרי־בטנך
ופרי־אדמתך
דגנך
ותירשך
ויצהרך
שגר־אלפיך
ועשתרת
צאנך
על
האדמה
אשר־נשבע
לאבתיך
לתת
לך:
(דברים פרק ז פסוק יג)
וְיִרחֲמִינָך
וִיבָרְכִינָך
וְיַסגֵּינָך
וִיבָרֵיך
וַלדָּא
דִמעָך
וְאִבָּא
דְאַרעָך
עֲבוּרָך
וְחַמרָך
וּמִשׁחָך
בַּקרֵי
תוֹרָך
וְעֶדרֵי
עָנָך
עַל
אַרעָא
דְּקַיֵים
לַאֲבָהָתָך
לְמִתַּן
לָך
:
וברך
-
ג':
שמ'
כג
,
כה;
דב'
ז
,
יג;
ש"א
ב
,
כ.
שגר
-
אלפיך
-
ד':
דב'
ז
,
יג;
כח
,
ד
,
יח
,
נא.
וברך
-
ג';
שגר
-
אלפיך
-
ד'.
שגר
אלפיך
-
וולדי
בקרך
,
שהבהמה
משגרת
ממעיה.
עשתרות
צאנך
-
מנחם
פירש
(ראה
מחברת:
'עשתר'):
"אבירי
בשן"
(תה'
כב
,
יג)
-
מבחר
הצאן
(ע"פ
יח'
כד
,
ה);
כמו
"עשתרות
קרנים"
(בר'
יד
,
ה)
,
לשון
חוזק.
ואונקלוס
תרגם:
"ועדרי
ענך".
ורבותינו
אמרו
(ראה
חולין
פד
,
ב):
למה
נקרא
שמם
'עשתרות'?
שמְעשׁרות
את
בעליהן.
ואם
היית
מאוהביו
(ראה
לעיל
,
ט)
,
ואהבך
וברכך
והרבך
-
זה
פירוש
הברית
והחסד
(ראה
לעיל
,
יב).
פרי
בטנך
-
הבנים;
ו'בטן'
-
רמז.
ופרי
אדמתך
-
והזכיר
העקר:
דגן
,
תירוש
ויצהר.
שגר
-
פרשתיו
(שמ'
יג
,
יב
בפירושו
הקצר).
אלפיך
-
כמו
"אלופינו
מסובלים"
(תה'
קמד
,
יד).
ועשתרות
-
כמו
'עדרים'.
ומפרש
גדול
היה
בספרד
,
והוציא
טעם
,
למה
קראו
העברים
הבקר
בשם
'אלף'
,
והצאן
ב'עשתרות';
וכך
היה
מפרש
"הבעלים
והעשתרות"
(ראה
שו'
י
,
ו):
בעל
המזל
הצומח
והעשירי.
ואהבך
וברכך
והרבך
-
שעתה
יוסיף
אהבה
על
אהבתם.
וטעם
ואהבך
-
כאשר
תעשה
המשפטים
לאהבת
השם
,
גם
הוא
יאהב
אותך.
ויתכן
שיהיה
ואהבך
-
'יוצא':
שמחבב
אותך
למשפחות
הנשפטים
ולא
ישנאך
עליהם.
וברכך
-
שלא
תאונה
אליך
רעה
(ע"פ
תה'
צא
,
י)
בעבור
המשפט.
והרבך
-
שלא
תִמְעַט
באבדן
העוברים
,
אפילו
יהיה
תמיד
,
או
רבים
כאנשי
עיר
הנדחת
(ראה
דב'
יג
,
יד
-
טז).
ואהבך
וברכך
והרבך
-
רוצה
לומר
,
שבשכר
זה
יאהבך
השם
יתעלה
ותדבק
השגחתו
בך
ויברכך;
רצוני:
שיצליחך
וירבך
כי
יַרבה
זרעך
,
וזה
,
כי
השם
יתעלה
יברך
פרי
בטנך
ויישיר
דבר
ההויה
שלא
יקרה
בה
הפסד;
ויברך
פרי
אדמתך
בדרך
שיהיה
לך
רב
דגן
ותירוש
ויצהר
(ע"פ
בר'
כז
,
כח);
ויברך
פרי
הפירות
והצאן
בדרך
שיפרה
וירבה
מקנך;
וזה
יהיה
על
האדמה
אשר
נשבע
לאבותיך
לתת
לך.
והנה
ביאר
בזה
,
כי
בשכר
קיימו
משפטי
התורה
יירש
הארץ
ויצליח
בה
ברבוי
הבנים
וברבוי
הקניינים.