תנ"ך - ונשל ה' אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה: (דברים פרק ז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן־תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: (דברים פרק ז פסוק כב)

טקסט בלבד:

ונשל ה' אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה: (דברים פרק ז פסוק כב)

תיקון קוראים:

ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה: (דברים פרק ז פסוק כב)
וִיתָרֵיך יְיָ אֱלָהָך יָת עַמְמַיָא הָאִלֵין מִן קֳדָמָך זְעֵיר זְעֵיר לָא תִיכּוֹל לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן בִּפרִיעַ דִּלמָא תִסגֵּי עֲלָך חַיַת בָּרָא :

ונשל - ג': *דב' ז , א , כב; יט , ה. האל - ח' (לשון חול): ראה דב' ד , מב. כלתם - ב' חסר: דב' ז , כב; מ"א כב , יא.

ונשל - ג'; האל - ח'.

פן תרבה עליך חית השדה - והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתייראין מן החיה , שנאמר "וחית השדה השלמה לך" (איוב ה , כג)!? אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא (ראה מת"ד יא , כג).

אמר הגאון , כי פן תרבה עליך - סימן לזמן שינצחום; ואין צורך. וכבר פרשתיו (שמ' כג , כט).

לא תוכל כלותם מהר - אינו אומר: אין היכולת בידך , אלא: אינו תקנתך; כמו 'לא תרצה כלותם מהר'. כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו , אעפ"י שבידו לעשות , שייך ביה לא תוכל; כמו "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי" (רות ד , ו); וכן "לא יוכל הנער לעזוב את אביו" (בר' מד , כב); וכמו "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (דב' יז , טו) , שמתרגם: "לית לך רשו" (ת"א); וכן לא תוכל כלותם - תוכל , אבל אין תקנתך , פן ירבה. ופסוק של אחריו מוכיח , דכתיב: ונתנם יי' אלהיך לפניך - שתהא ידך תקיפה והם יהיו במהומה גדולה. וגם הוא תשובה על מה שהוא אומר למעלה "רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם , לא תירא מהם" (פס' יז - יח) - "כי יי' אלהיך בקרבך" , שהוא "גדול ונורא" (לעיל , כא); אם בשביל כך אתה אומר: הם רבים ואני מעט , איך אמלא מקומם? על זה השיב: לא תוכל כלותם "עד אשר תפרה" (שמ' כג , ל).

לא תוכל כלותם מהר - יבטיח שהשם יכריתם כולם , וישלח בהם את הצרעה להאביד הנשארים והנסתרים (ראה לעיל , כ); והנה כולם יאבדו. אבל אמר , שלא יכלה אותם במלחמה ביום אחד ולא שיגרשם מן הארץ בשנה אחת , פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה (ראה שמ' כג , כט).

ונשל יי' אלהיך את הגוים האל וגו' - אמר שמעט מעט ישליכם השם יתעלה מפני בני ישראל , כי לא יוכלו לכלותם מהר פן תרבה עליהם חית השדה. והנה אמר זה על צד המשל לגוים אשר סביבותיהם , שהם חוץ מן הארץ הזאת אשר הוגבלה עתה להיות לישראל; כי בראותם זה יעזרום , לפחדם שיעשו להם ישראל ככה , כמו שעושין לאלו. אך בלכדם עיר אחר עיר , לא ירגישו בזה כל כך גם הגוים ההם אשר צֻוינו להשמידם , ולא תהיה מלחמה עם עַם רב מאד. ואע"פ שיד השם יתעלה לא תקצר (ע"פ במ' יא , כג) , הנה יבקש על הרוב במה שיעשהו הסבות הנאותות , כשיתכן זה , כמו שזכרנו במה שקדם לנו במקומות רבים מהביאור בזה הספר (שמ' יד , כא).
ריכוז קישורים