תנ"ך - כי־יסיר
את־בנך
מאחרי
ועבדו
אלהים
אחרים
וחרה
אף־ה'
בכם
והשמידך
מהר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־יָסִ֤יר
אֶת־בִּנְךָ֙
מֵֽאַחֲרַ֔י
וְעָבְד֖וּ
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֑ים
וְחָרָ֤ה
אַף־יְהוָה֙
בָּכֶ֔ם
וְהִשְׁמִידְךָ֖
מַהֵֽר:
(דברים פרק ז פסוק ד)
כִּי־יָסִיר
אֶת־בִּנְךָ
מֵאַחֲרַי
וְעָבְדוּ
אֱלֹהִים
אֲחֵרִים
וְחָרָה
אַף־יְהוָה
בָּכֶם
וְהִשְׁמִידְךָ
מַהֵר:
(דברים פרק ז פסוק ד)
כי־יסיר
את־בנך
מאחרי
ועבדו
אלהים
אחרים
וחרה
אף־ה'
בכם
והשמידך
מהר:
(דברים פרק ז פסוק ד)
כי־יסיר
את־בנך
מאחרי
ועבדו
אלהים
אחרים
וחרה
אף־יהוה
בכם
והשמידך
מהר:
(דברים פרק ז פסוק ד)
אֲרֵי
יַטעֲיָן
יָת
בְּרָך
מִבָּתַר
פֻּלחָנִי
וְיִפלְחוּן
לְטָעֲוָת
עַמְמַיָא
וְיִתקַף
רוּגזָא
דַייָ
בְּכוֹן
וִישֵׁיצֵינָך
בִּפרִיעַ
:
כי
יסיר
את
בנך
[מאחרי]
-
בנו
של
גוי
,
כשישא
את
בתך
,
יסיר
את
בנך
אשר
תלד
לו
בתך
מאחרי.
למדנו
שבן
בתך
הבא
מן
הגוי
קרוי
'בנך'
,
אבל
[בן]
בנך
הבא
מן
הגויה
[כגון
שנשא
בנך
גויה
והוליד
ממנה
בן]
אינו
קרוי
'בנך'
[אלא
'בנה']
,
שהרי
לא
נאמר
על
בתו
'לא
תקח
,
כי
תסיר
את
בנך
מאחרי'
[אלא
"כי
יסיר
את
בנך"
וגו']
(ראה
יבמות
כג
,
א).
כי
יסיר
את
בנך
-
שב
אל
בנו
הנזכר
,
והוא:
"לא
תתן
לבנו"
(לעיל
,
ג)
,
או
אל
לֶקַח
הבת
הנזכרת.
כי
יסיר
-
החותן
,
בנך
-
חתנו
,
מאחרי
,
ויפתנו
אחרי
תעותו;
והוא
יתפתה
אחריו
,
לפי
שאין
להם
עול
מצות;
וכל
שכן
בתך
,
שהיא
כבושה
תחת
בנו.
ורבותינו
דרשו
(ראה
יבמות
יז
,
א)
מדלא
כתיב
'כי
תסיר'
,
שבבן
בתו
הבא
מן
הגוי
מיירי
קרא
,
שיסיר
אותו
הגוי
,
שהוא
אביו.
ולימדנו
כאן
,
דבן
בתך
הבא
מן
הגוי
קרוי
'בנך'
,
ואין
בן
בנך
הבא
מן
הגויה
קרוי
'בנך'
אלא
'בנה';
דגוי
ועבד
הולך
אחר
האם
,
כבהמה.
ולא
תתחתן
בם
בתך
לא
תתן
לבנו
ובתו
לא
תקח
לבנך
כי
יסיר
את
בנך
מאחרי
וגו'
-
ידוע
כי
החתנות
לא
יתכן
באלו
,
וזה
מבואר
ממה
שנזכר
בשפחה
כנענית
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
,
שבניה
אינם
למי
שהוליד
אותם
,
והוא
העבד
העברי
,
אבל
הם
בניה
,
והם
עבדים
,
כאמרו
"האשה
וילדיה
תהיה
לאדוניה"
(שמ'
כא
,
ד).
ולהורות
שלא
יהיה
עמה
חתנות
לישראל
אמר:
"לא
יומתו
כי
לא
חופשה"
בשפחה
חרופה
(וי'
יט
,
כ);
ואם
העניין
בשפחה
כנענית
כן
,
שנכנסה
בקצת
מצות
התורה
,
כל
שכן
באלו
שלא
נכנסו
בגדר
מצות
התורה
כלל.
ואמנם
רצה
לומר
באמרו
לא
תתחתן
בם
,
שלא
יעשה
עמהם
דבר
דומה
לחתנות
,
והוא
,
שתהיה
מיוחדת
לו
כמנהג
האשה
עם
בעלה.
והוא
מבואר
מזה
,
שאם
נתן
ישראל
בתו
לאחד
מאלו
הגוים
,
הנה
ולדה
כשר
כמוה;
ואולם
מנע
זה
,
כי
הגוי
שהוליד
אותו
יסיר
הבן
ההוא
שילדה
בת
ישראל
מאחרי
השם
יתעלה.
וכל
שכן
שימנע
מנתינת
בן
ישראל
לנכרית
,
כי
הוא
יוליד
בנים
לעבודה
זרה
,
כי
בניה
הם
כמוה.
ולזה
אמר
ועבדו
אלהים
אחרים
,
רוצה
לומר:
זרע
הבן
וזרע
הבת.
והנה
לא
הזהירה
תורה
אלא
דרך
חתנות
,
אבל
אם
בא
עליה
שלא
כדרך
חתנות
אינו
לוקה
מהתורה;
אך
נתבאר
בסוף
פרשת
'בלק'
שקנאין
פוגעים
בו
אם
מצאוהו
בשעת
מעשה
,
כמו
שעשה
פינחס
בדבר
זמרי
וכזבי
(ראה
במ'
כה
,
ז
-
ח;
במ"ר
כ
,
כה).