תנ"ך - לא
מרבכם
מכל־העמים
חשק
ה'
בכם
ויבחר
בכם
כי־אתם
המעט
מכל־העמים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֣א
מֵרֻבְּכֶ֞ם
מִכָּל־הָעַמִּ֗ים
חָשַׁ֧ק
יְהוָ֛ה
בָּכֶ֖ם
וַיִּבְחַ֣ר
בָּכֶ֑ם
כִּֽי־אַתֶּ֥ם
הַמְעַ֖ט
מִכָּל־הָעַמִּֽים:
(דברים פרק ז פסוק ז)
לֹא
מֵרֻבְּכֶם
מִכָּל־הָעַמִּים
חָשַׁק
יְהוָה
בָּכֶם
וַיִּבְחַר
בָּכֶם
כִּי־אַתֶּם
הַמְעַט
מִכָּל־הָעַמִּים:
(דברים פרק ז פסוק ז)
לא
מרבכם
מכל־העמים
חשק
ה'
בכם
ויבחר
בכם
כי־אתם
המעט
מכל־העמים:
(דברים פרק ז פסוק ז)
לא
מרבכם
מכל־העמים
חשק
יהוה
בכם
ויבחר
בכם
כי־אתם
המעט
מכל־העמים:
(דברים פרק ז פסוק ז)
לָא
מִדְּסַגִּיאִין
אַתּוּן
מִכָּל
עַמְמַיָא
צְבִי
יְיָ
בְּכוֹן
וְאִתרְעִי
בְכוֹן
אֲרֵי
אַתּוּן
זְעֵירִין
מִכָּל
עַמְמַיָא
:
חשק
יי'
-
ב':
דב'
ז
,
ז;
י
,
טו.
מרבכם
-
ל';
חשק
יי'
-
ב'.
לא
מרבכם
-
כפשוטו.
ומדרשו
(ראה
חולין
פט
,
א):
לפי
שאין
אתם
מגדילים
עצמכם
כשאני
משפיע
לכם
טובה
,
לפיכך
חשק
בכם.
כי
אתם
המעט
-
הממעיטים
עצמכם
(ראה
שם);
כגון
[אברהם
שאמר:]
"ואנכי
עפר
ואפר"
(בר'
יח
,
כז)
,
[וכגון
משה
ואהרן
שאמרו:]
"ונחנו
מה"
(שמ'
טז
,
ח);
לא
כנבוכד
נצר
שאמר:
"אדמה
לעליון"
(יש'
יד
,
יד)
,
וסנחריב:
"מי
בכל
אלהי
הארצות"
(יש'
לו
,
כ);
חירם
אמר:
"[אל
אני]
מושב
אלהים
ישבתי"
(יח'
כח
,
ב;
ראה
חולין
פט
,
א).
כי
אתם
המעט
-
הרי
כי
משמש
בלשון
'דהא'
(ראה
ר"ה
ג
,
א).
לא
מרובכם
מכל
העמים
-
אנשי
לבב
יבינו
ויתמהו:
וכי
משה
רבינו
היה
סבור
שישראל
היו
טועים
בזה
הדבר
,
שיהו
מרובים
מכל
האומות
שבעולם
,
שהוצרך
לאמר:
לא
מרובכם?!
ועוד
,
שאמר:
חשק
יי'
בכם
-
וכי
בשביל
שהם
מרובים
יאהב
הקדוש
ברוך
הוא
אותם?!
אלא
כך
פירושו:
לפי
שאמר
למעלה
"ונשל
גוים
רבים
מפניך
החתי"
וגו'
,
"שבעה
גוים
רבים
ועצומים
ממך"
(פס'
א)
,
ושמא
תאמרו:
אנו
מרובים
מאותן
שבעה
עממים
ובעוצם
ידינו
נגרש
אותם
-
לא
מרובים
אתם
מכל
אותם
שבעה
עממים
,
ולא
מרובכם
חשק
יי'
בכם
לנצח
אותם
,
אלא
אתם
המעט
מכל
אותם
שבעה
עממים;
אלא
מאהבת
יי'
אתכם
ובשביל
שבועתו
לאבותיכם
-
"ונשל"
אותם
"מפניך"
(לעיל
,
א).
חשק...
בכם
ויבחר
בכם
-
ולא
באחרים.
לא
מרובכם
מכל
העמים
-
להתפאר
בעם
רב.
וזה
טעם
לא
מרבכם
מכל
העמים:
כי
היה
ראוי
שיהיו
הרבים
לַמלך
,
כענין
שכתוב
"ברב
עם
הדרת
מלך"
(מש'
יד
,
כח)
,
וְיפקוד
שרי
צבאות
בראש
הנשארים
(ע"פ
דב'
כ
,
ט);
ואתם
המעט
,
ואף
על
פי
כן
חשק
בכם
ויבחר
בכם.
וטעם
חשק
-
שנקשר
עמכם
בקשר
אמיץ
,
שלא
יפרד
מכם
לעולם
,
כלשון
"וחשוקיהם
כסף"
(שמ'
כז
,
י).
ויבחר
בכם
מכל
העמים
-
שתהיו
אתם
סגֻלה
ונחלה
לו
(ראה
לעיל
,
ו);
כי
ה'בחירה'
בכל
מקום
-
ברירה
מן
האחרים.
ואמר
הטעם:
כי
מאהבת
יי'
אתכם
בחר
בכם
,
שראה
אתכם
ראוים
להתאהב
לפניו
ונבחרים
לאהבה
יותר
מכל
העמים.
ולא
הזכיר
בזה
טעם
מן
הבחירה
,
כי
הנבחר
לאוהב
-
היודע
לסבול
את
אוהבו
בכל
הבא
עליו
ממנו;
וישראל
ראוים
לכך
מכל
עם
,
כמו
שאמרו
(ראה
ביצה
כה
,
ב;
שמ"ר
מב
,
ט):
שלשה
עזים
הם;
ישראל
באומות
,
כי
יעמדו
לו
בנסיונות:
או
יהודאי
או
צלוב.
וחשק
בכם
-
בעבור
אבותיכם
,
שהגיע
ענינם
עד
שנשבע
להם
כדי
שלא
יגרום
החטא
ותִבָּטֵל
הבטחתם
,
ועל
כן
הוציא
אתכם
מארץ
מצרים
ביד
חזקה.
ויפדך
-
רמז
שהכה
אותם
תחתיך
,
כענין
שנאמר
"נתתי
כפרך
מצרים
כוש
וסבא
תחתיך"
(יש'
מג
,
ג).
ובאר
להם
כי
לא
מפני
שהם
עם
רב
בחר
בהם
השם
יתעלה
,
להשענו
שבחזקם
ינצחו
שאר
האומות;
אך
העניין
הוא
בהפך
,
כי
ישראל
הם
המעט
מכל
העמים.
אך
מאהבת
השם
יתעלה
את
ישראל
ומצד
בריתו
את
האבות
הוציאם
ממצרים
ביד
חזקה
לקרבם
לעבודתו
,
כדי
שיהיו
ראויים
אל
הטוב
שייעד
השם
יתעלה
לאבותיהם
לתת
לזרעם.