תנ"ך - כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי֩ מֵאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרָֽיִם: (דברים פרק ז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כִּי מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם: (דברים פרק ז פסוק ח)

טקסט בלבד:

כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים: (דברים פרק ז פסוק ח)

תיקון קוראים:

כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים: (דברים פרק ז פסוק ח)
אֲרֵי מִדְּרָחֵים יְיָ יָתְכוֹן ומִדְּנָטַר יָת קְיָמָא דְּקַיֵים לַאֲבָהָתְכוֹן אַפֵּיק יְיָ יָתְכוֹן בְּיַד תַּקִיפָא וּפַרקָך מִבֵּית עַבדּוּתָא מִיְדָא דְּפַרעֹה מַלכָּא דְמִצרָיִם :

השבעה - ג' חסר: בר' כו , ג; דב' ז , ח; ש"א יד , כו.

ומשמרו - ל'.

כי מאהבת יי' - הרי כי משמש בלשון 'אלא' (ראה ר"ה ג , א): "לא מרבכם... חשק [יי'] בכם" (לעיל , ז) , אלא מאהבת יי' אתכם. ומשמרו את השבועה - מחמת שמרו את השבועה.

לא מרובכם מכל העמים - אנשי לבב יבינו ויתמהו: וכי משה רבינו היה סבור שישראל היו טועים בזה הדבר , שיהו מרובים מכל האומות שבעולם , שהוצרך לאמר: לא מרובכם?! ועוד , שאמר: חשק יי' בכם - וכי בשביל שהם מרובים יאהב הקדוש ברוך הוא אותם?! אלא כך פירושו: לפי שאמר למעלה "ונשל גוים רבים מפניך החתי" וגו' , "שבעה גוים רבים ועצומים ממך" (פס' א) , ושמא תאמרו: אנו מרובים מאותן שבעה עממים ובעוצם ידינו נגרש אותם - לא מרובים אתם מכל אותם שבעה עממים , ולא מרובכם חשק יי' בכם לנצח אותם , אלא אתם המעט מכל אותם שבעה עממים; אלא מאהבת יי' אתכם ובשביל שבועתו לאבותיכם - "ונשל" אותם "מפניך" (לעיל , א).

ומשמרו - שם הפועל.

כי מאהבת יי' אתכם - ובשביל כך אתם חייבים לאהוב אותו ולשמור מצותיו.

וזה טעם לא מרבכם מכל העמים: כי היה ראוי שיהיו הרבים לַמלך , כענין שכתוב "ברב עם הדרת מלך" (מש' יד , כח) , וְיפקוד שרי צבאות בראש הנשארים (ע"פ דב' כ , ט); ואתם המעט , ואף על פי כן חשק בכם ויבחר בכם. וטעם חשק - שנקשר עמכם בקשר אמיץ , שלא יפרד מכם לעולם , כלשון "וחשוקיהם כסף" (שמ' כז , י). ויבחר בכם מכל העמים - שתהיו אתם סגֻלה ונחלה לו (ראה לעיל , ו); כי ה'בחירה' בכל מקום - ברירה מן האחרים. ואמר הטעם: כי מאהבת יי' אתכם בחר בכם , שראה אתכם ראוים להתאהב לפניו ונבחרים לאהבה יותר מכל העמים. ולא הזכיר בזה טעם מן הבחירה , כי הנבחר לאוהב - היודע לסבול את אוהבו בכל הבא עליו ממנו; וישראל ראוים לכך מכל עם , כמו שאמרו (ראה ביצה כה , ב; שמ"ר מב , ט): שלשה עזים הם; ישראל באומות , כי יעמדו לו בנסיונות: או יהודאי או צלוב. וחשק בכם - בעבור אבותיכם , שהגיע ענינם עד שנשבע להם כדי שלא יגרום החטא ותִבָּטֵל הבטחתם , ועל כן הוציא אתכם מארץ מצרים ביד חזקה. ויפדך - רמז שהכה אותם תחתיך , כענין שנאמר "נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך" (יש' מג , ג).

ובאר להם כי לא מפני שהם עם רב בחר בהם השם יתעלה , להשענו שבחזקם ינצחו שאר האומות; אך העניין הוא בהפך , כי ישראל הם המעט מכל העמים. אך מאהבת השם יתעלה את ישראל ומצד בריתו את האבות הוציאם ממצרים ביד חזקה לקרבם לעבודתו , כדי שיהיו ראויים אל הטוב שייעד השם יתעלה לאבותיהם לתת לזרעם.
ריכוז קישורים