תנ"ך - ויהי
ככלות
יהושע
ובני
ישראל
להכותם
מכה
גדולה־מאד
עד־תמם
והשרידים
שרדו
מהם
ויבאו
אל־ערי
המבצר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִי֩
כְּכַלּ֨וֹת
יְהוֹשֻׁ֜עַ
וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לְהַכּוֹתָ֛ם
מַכָּ֥ה
גְדוֹלָֽה־מְאֹ֖ד
עַד־תֻּמָּ֑ם
וְהַשְּׂרִידִים֙
שָֽׂרְד֣וּ
מֵהֶ֔ם
וַיָּבֹ֖אוּ
אֶל־עָרֵ֥י
הַמִּבְצָֽר:
(יהושע פרק י פסוק כ)
וַיְהִי
כְּכַלּוֹת
יְהוֹשֻׁעַ
וּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל
לְהַכּוֹתָם
מַכָּה
גְדוֹלָה־מְאֹד
עַד־תֻּמָּם
וְהַשְּׂרִידִים
שָׂרְדוּ
מֵהֶם
וַיָּבֹאוּ
אֶל־עָרֵי
הַמִּבְצָר:
(יהושע פרק י פסוק כ)
ויהי
ככלות
יהושע
ובני
ישראל
להכותם
מכה
גדולה־מאד
עד־תמם
והשרידים
שרדו
מהם
ויבאו
אל־ערי
המבצר:
(יהושע פרק י פסוק כ)
ויהי
ככלות
יהושע
ובני
ישראל
להכותם
מכה
גדולה־מאד
עד־תמם
והשרידים
שרדו
מהם
ויבאו
אל־ערי
המבצר:
(יהושע פרק י פסוק כ)
וַהֲוָה
כַד
שֵׁיצִי
יְהוֹשֻׁעַ
וּבנֵי
יִשׂרָאֵל
לְמִמחֵיהוֹן
מַחֲתָא
רַבְּתָא
לַחדָּא
עַד
דִּשׁלִימוּ
וּמשֵׁיזְבַיָא
אִשׁתֵּיזַבוּ
מִנְהוֹן
וְעָלוּ
לְקִרוִין
כְּרִיכָן
:
ובני
ישראל
-
ה"י:
*שמ'
יד
,
ח;
טו
,
א
,
יט;
*וי'
כד
,
כג;
במ'
כו
,
ד;
*דב'
ד
,
מו;
יהו'
י
,
כ;
יב
,
ו
,
ז;
שו'
כ
,
לב;
ש"א
יד
,
יח;
ש"ב
כא
,
ב;
הו'
ב
,
ב;
*עז'
ג
,
א;
*נחמ'
ז
,
עב.
וכל
ראש
פסוק
דכותהון.
מכה
גדולה
-
מאד
-
ג':
יהו'
י
,
כ;
שו'
יא
,
לג;
ש"א
ד
,
י.
מכה
גדולה
מאד
ג'
ויהי
ככלות
יהושע
ויכם
מערוער
וילחמו
פלשתים.
ובני
ישראל
-
ה"י;
מכה
גדולה
-
מאד
-
ג';
והשרידים
-
ל';
שרדו
-
ל'.
ויהי
ככלות
יהושע
ובני
ישראל
להכותם
וגו'
והשרידים
שרדו
מהם
ויבאו
אל
ערי
המבצר
,
ולא
יכלו
עוד
לרדוף
אחריהם.
והשרידים
שרדו
מהם
ויבאו
וגו'
-
ו"ו
ויבאו
כפ"ה
רפה
בלשון
ישמעאל
,
ועניין
הפסוק
כן:
והשרידים
אשר
שרדו
מהם
באו
אל
ערי
המבצר.
וזכר
אחר
זה
חריצות
יהושע
בענין
זאת
המלחמה
,
למהר
להחרים
אלו
הגוים;
ושכבר
הגיע
לישראל
מעוצם
ההצלחה
שכלם
שבו
בשלום
,
לא
הוכה
אחד
מהם
,
ולא
השתדלו
האויבים
להכות
אחד
מהם
,
כי
נפל
פחדם
עליהם;
וזהו
אומרו
על
צד
המשל:
לא
חרץ
לבני
ישראל
לאיש
את
לשונו.
וצוה
יהושע
לקציני
אנשי
המלחמה
שהלכו
אתו
שישימו
רגליהם
על
צוארי
המלכים
האלה
,
למען
ייראו
הנשארים
מלהלחם
בישראל;
ולזאת
הסבה
תלם
על
חמשה
עצים
,
והשיבום
במערה
,
ושמו
אבנים
גדולות
על
פי
המערה
,
עם
שזה
היה
מזכיר
לישראל
ענין
המופת
שנעשה
בזאת
המלחמה.