תנ"ך - ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֘ אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם: (יהושע פרק י פסוק כד)

וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶם עַל־צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶם עַל־צַוְּארֵיהֶם: (יהושע פרק י פסוק כד)

ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם: (יהושע פרק י פסוק כד)

וַהֲוָה כַּד אַפִּיקוּ יָת מַלכַיָא הָאִלֵין לְוָת יְהוֹשֻׁעַ וּקרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל אֱנָשׁ יִשׂרָאֵל וַאֲמַר לְשִׁלטוֹנֵי גֻּברֵי עָבְדֵי קְרָבָא דַּאֲזַלוּ עִמֵיהּ קְרַבוּ שַׁווֹ יָת רַגלֵיכוֹן עַל צַורֵי מַלכַיָא הָאִלֵין וּקרִיבוּ וְשַׁוִיאוּ יָת רַגלֵיהוֹן עַל צַורֵיהוֹן :

את - ח' פסוקים בסיפרא 'את את את': ראה יהו' א , יא. כהוציאם - ב': בר' יט , יז; יהו' י , כד. ההלכוא - י"ב יתיר אל"ף בסופי תיבות: *במ' יג , ט; יהו' י , כד; ש"א יז , יז; יש' כח , יב; יח' א , יד; מא , טו; יואל ד , יט; יונה א , יד; דנ' ב , לט; ג , כט; עז' ג , ז; ו , טו.

כהוציאם - ב' אתם החוצה; (את) - ח' פסו' את את את בסיפר'; ההלכוא - ל' ומל'; את - רגליכם - ל'; את - רגליהם - ל'.

שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה - לקיים מה שנאמר "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט).

ההלכוא - בנָח נוסף עם הו"ו; וכן "ולא אבוא שמוע" (יש' כח , יב) וכן כל 'הוא' שבמקרא. וה"א "ההלכוא" - במקום 'אשר' , כמו ה"א "ההקדיש שמואל" (דה"א כו , כח) והדומים לו; כי לא תבוא ה"א הידיעה על העוברים.

וזכר אחר זה חריצות יהושע בענין זאת המלחמה , למהר להחרים אלו הגוים; ושכבר הגיע לישראל מעוצם ההצלחה שכלם שבו בשלום , לא הוכה אחד מהם , ולא השתדלו האויבים להכות אחד מהם , כי נפל פחדם עליהם; וזהו אומרו על צד המשל: לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו. וצוה יהושע לקציני אנשי המלחמה שהלכו אתו שישימו רגליהם על צוארי המלכים האלה , למען ייראו הנשארים מלהלחם בישראל; ולזאת הסבה תלם על חמשה עצים , והשיבום במערה , ושמו אבנים גדולות על פי המערה , עם שזה היה מזכיר לישראל ענין המופת שנעשה בזאת המלחמה.

כהוציאם - הכנוי לפועל.

כהוציאם את המלכים - פירוש: כהוציא שלהם.

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים:

ריכוז קישורים