תנ"ך - מן־השיחור
אשר׀
על־פני
מצרים
ועד
גבול
עקרון
צפונה
לכנעני
תחשב
חמשת׀
סרני
פלשתים
העזתי
והאשדודי
האשקלוני
הגתי
והעקרוני
והעוים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר
אֲשֶׁ֣ר׀
עַל־פְּנֵ֣י
מִצְרַ֗יִם
וְעַ֨ד
גְּב֤וּל
עֶקְרוֹן֙
צָפ֔וֹנָה
לַֽכְּנַעֲנִ֖י
תֵּחָשֵׁ֑ב
חֲמֵ֣שֶׁת׀
סַרְנֵ֣י
פְלִשְׁתִּ֗ים
הָעַזָּתִ֤י
וְהָֽאַשְׁדּוֹדִי֙
הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י
הַגִּתִּ֔י
וְהָעֶקְרוֹנִ֖י
וְהָעַוִּֽים:
(יהושע פרק יג פסוק ג)
מִן־הַשִּׁיחוֹר
אֲשֶׁר׀
עַל־פְּנֵי
מִצְרַיִם
וְעַד
גְּבוּל
עֶקְרוֹן
צָפוֹנָה
לַכְּנַעֲנִי
תֵּחָשֵׁב
חֲמֵשֶׁת׀
סַרְנֵי
פְלִשְׁתִּים
הָעַזָּתִי
וְהָאַשְׁדּוֹדִי
הָאֶשְׁקְלוֹנִי
הַגִּתִּי
וְהָעֶקְרוֹנִי
וְהָעַוִּים:
(יהושע פרק יג פסוק ג)
מן־השיחור
אשר׀
על־פני
מצרים
ועד
גבול
עקרון
צפונה
לכנעני
תחשב
חמשת׀
סרני
פלשתים
העזתי
והאשדודי
האשקלוני
הגתי
והעקרוני
והעוים:
(יהושע פרק יג פסוק ג)
מן־השיחור
אשר׀
על־פני
מצרים
ועד
גבול
עקרון
צפונה
לכנעני
תחשב
חמשת׀
סרני
פלשתים
העזתי
והאשדודי
האשקלוני
הגתי
והעקרוני
והעוים:
(יהושע פרק יג פסוק ג)
מִן
שִׁיחוֹר
דְּעַל
אַפֵּי
מִצרַיִם
וְעַד
תְּחוּם
עֶקרוֹן
צִפּוּנָא
עַל
אֲרַע
כְּנַעֲנָאָה
מִתחַשׁבָא
חַמשָׁה
טוּרנֵי
פְלִשׁתָּאֵי
עַזָתָאֵי
וְאַשׁדּוֹדָאֵי
אַשׁקְלוֹנָאֵי
גִתָּאֵי
וְעֶקרוֹנָאֵי
וְעַוָאֵי
:
ועד
גבול
-
ד':
יהו'
יג
,
ג;
מ"א
ה
,
א;
יח'
כט
,
י;
דה"ב
ט
,
כו.
לכנעני
-
ג':
יהו'
יג
,
ג;
מש'
לא
,
כד;
עז'
ט
,
א.
ועד
גבול
ד'
מן
השיחור
ושלמה
היה
מושל
ויהי
מושל
ממגדל
סונה.
לכנעני
ג'
מן
השיחור
וחגור
נתנה
לכנעני
כתעבתיהם.
ועד
גבול
-
ד';
לכנעני
-
ג';
האשקלוני
-
ל';
והעקרוני
-
ל'.
מן
השיחור
-
הוא
נילוס
,
הוא
נחל
מצרים
,
הוא
סמוך
לתחום
מקצוע
דרומית
מערבית
של
ארץ
ישראל
,
כמו
שאמור
ב'אלה
מסעי'
(במ'
לד
,
ה).
ולמדנו
כאן
,
שלא
כיבש
יהושע
בחייו
כל
מיצר
הדרומי
אלא
ממדבר
צין
,
הוא
"ההר
החלק
העולה
שעירה"
(יהו'
יב
,
ז)
,
עד
הנילוס
,
הוא
תחום
עזה
האמור
למעלה
"מקדש
ברנע
עד
עזה"
(יהו'
י
,
מא).
חמשת
סרני
פלשתים
וגו'
-
היא
סוף
גמר
המיצר
עד
הים
הגדול
שבמערב.
העזתי
והאשדודי
האשקלוני
וגו'
-
ששה
סרנים
הוא
מונה
,
ומתחלה
קראם
חמשה;
אמר
רבי
יוחנן
(חולין
ס
,
ב):
אידונדקי
שלהם
חמשה;
החשובים
חמשה
היו
,
שהעוים
אינם
מן
הסרנים
החשובים.
ועוד
יש
לפרש:
חמשת
סרני
פלשתים
העזתי
והאשדודי
האשקלוני
והגתי
והעקרוני
-
הם
חמשה
,
ועוד
נשאר
לכבוש
ארץ
העוים
שאינן
מן
הפלשתים.
עד
גבול
עקרון
צפונה
-
עקרון
יושב
על
הים
ומתפשט
לצד
צפון
יותר
מן
האחרים.
כל
גלילות
הפלשתים
-
כל
יושבי
חוף
הים
הגדול
,
הם
חמשת
סרני
הפלשתים
העזתי
וכו'.
בדבר
זה
תמהו
רבותינו
במסכת
חולין
(ס
,
ב):
בתחילת
המקרא
בא
לימנות
חמשה
,
דכתיב
חמשת
סרני
פלשתים
,
ומסיים
בששה?
ונתנו
תשובה
לדבר
ואמרו:
עוים
מתימן
באו
,
דכתיב
בסמוך:
מתימן.
מן
השיחור
-
הוא
נילוס
נחל
מצרים
,
והוא
למקצוע
דרומית
-
מערבית
של
ארץ
ישראל;
שלא
כבש
יהושע
כל
מצר
הדרומי
,
אלא
ממדבר
צין
,
הוא
"ההר
החלק
העולה
שעירה"
(יהו'
יב
,
ז)
,
עד
הנילוס
,
הוא
תחום
עזה
האמור
למעלה
"מקדש
ברנע
עד
עזה"
(יהו'
י
,
מא).
חמשת
סרני
פלשתים
-
הוא
גמר
המצר
עד
הים
הגדול
שבמערב.
ו'סרנים'
עניינם:
שרים.
והעוים
,
שזוכר
בסוף
הפסוק
,
אינו
ממניינם;
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
חולין
ס
,
ב):
ששה
סרנים
הוא
מונה
,
ומתחלה
קראם
'חמשה'?
אמר
רבי
יוחנן:
אידונריקי
שלהם
חמשה;
פירוש:
החשובים
שבהם
היו
חמשה
,
שהעוים
אינו
מן
הסרנים
החשובים.
ועוד
בדבריהם
(שם):
עוים
מתימן
באו
-
וסמכו
עניינו
לפסוק
הבא
אחריו:
מתימן.
ולפי
פשט
הפסוק
,
'מתימן'
פירושו:
מדרום
,
כלומר:
מצד
דרום
נשארה
כל
ארץ
הכנעני.
והנה
זכר
כי
יהושע
היה
זקן
בא
בימים
והארץ
נשארה
הרבה
מאד
לרשתה
,
ולא
יתכן
לו
מצד
זקנותו
להשלים
המלחמה
עם
המלכים
הנשארים;
וצוה
מאת
השם
יתברך
שיפילה
לישראל
בנחלה
כאלו
כבשוה
כלה
,
רוצה
לומר:
לתשעת
השבטים
וחצי
שבט
המנשה
,
כי
השני
שבטים
וחצי
לקחו
חלקם
מעבר
לירדן.
ואולם
לשבט
הלוי
לא
נתן
נחלה
,
כמו
שנאמר
בתורה
(במ'
כו
,
סב);
ואולם
נתנו
ללוים
בארץ
"ערים
לשבת
,
ומגרשיהם
למקניהם
ולקנינם"
(יהו'
יד
,
ד)
,
כמו
שצוה
יי'
את
משה
בתורה.
חמשת
סרני
פלשתים
העוים
-
אומה
אחרת
היא
ואינה
מסרני
פלשתים.