תנ"ך - ועתה
תנה־לי
את־ההר
הזה
אשר־דבר
ה'
ביום
ההוא
כי
אתה־שמעת
ביום
ההוא
כי־ענקים
שם
וערים
גדלות
בצרות
אולי
ה'
אותי
והורשתים
כאשר
דבר
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֗ה
תְּנָה־לִּי֙
אֶת־הָהָ֣ר
הַזֶּ֔ה
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
כִּ֣י
אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩
בַיּ֨וֹם
הַה֜וּא
כִּֽי־עֲנָקִ֣ים
שָׁ֗ם
וְעָרִים֙
גְּדֹל֣וֹת
בְּצֻר֔וֹת
אוּלַ֨י
יְהוָ֤ה
אוֹתִי֙
וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָֽה:
(יהושע פרק יד פסוק יב)
וְעַתָּה
תְּנָה־לִּי
אֶת־הָהָר
הַזֶּה
אֲשֶׁר־דִּבֶּר
יְהוָה
בַּיּוֹם
הַהוּא
כִּי
אַתָּה־שָׁמַעְתָּ
בַיּוֹם
הַהוּא
כִּי־עֲנָקִים
שָׁם
וְעָרִים
גְּדֹלוֹת
בְּצֻרוֹת
אוּלַי
יְהוָה
אוֹתִי
וְהוֹרַשְׁתִּים
כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר
יְהוָה:
(יהושע פרק יד פסוק יב)
ועתה
תנה־לי
את־ההר
הזה
אשר־דבר
ה'
ביום
ההוא
כי
אתה־שמעת
ביום
ההוא
כי־ענקים
שם
וערים
גדלות
בצרות
אולי
ה'
אותי
והורשתים
כאשר
דבר
ה':
(יהושע פרק יד פסוק יב)
ועתה
תנה־לי
את־ההר
הזה
אשר־דבר
יהוה
ביום
ההוא
כי
אתה־שמעת
ביום
ההוא
כי־ענקים
שם
וערים
גדלות
בצרות
אולי
יהוה
אותי
והורשתים
כאשר
דבר
יהוה:
(יהושע פרק יד פסוק יב)
וּכעַן
הַב
לִי
יָת
טוּרָא
הָדֵין
דְּמַלֵיל
יְיָ
בְּיוֹמָא
הַהוּא
אֲרֵי
אַתְּ
שְׁמַעתָּא
בְיוֹמָא
הַהוּא
אֲרֵי
גִבָּרִין
תַּמָן
וְקִרוִין
רַברְבָן
וּכרִיכָן
מָא
אִם
יְהֵי
מֵימְרָא
דַיְיָ
בְּסַעֲדִי
וְאוֹרְתִנוּן
כְּמָא
דְמַלֵיל
יְיָ
:
גדלות
בצרות
-
ל';
והורשתים
-
ל'.
כי
אתה
שמעת
ביום
ההוא
כי
ענקים
שם
וערים
גדולות
בצורות
-
הוא
שאמרו
המרגלים:
"אפס
כי
עז
העם
היושב
בארץ
והערים
בצורות
גדולות
מאד
וגם
ילידי
הענק
ראינו
שם"
(במ'
יג
,
כח).
אולי
יי'
אותי
והורשתים
-
ונתקיים
בי
המקרא
שכתוב:
"ויהי
יי'
את
יהודה
ויורש
את
ההר"
(שו'
א
,
יט).
יי'
אותי
-
כמו
'עִמי';
וכן
"ואדברה
אותך"
(יר'
ה
,
ה)
והדומים
להם.
ועתה
תנה
לי
את
ההר
הזה
וגו'
-
"ויעל
משם
אל
יושבי
דביר"
וגו'
(יהו'
טו
,
טו):
הנה
כבר
זכר
כי
יהושע
לכד
כל
זה
,
כי
הוא
המניע
הראש
והרחוק
,
ועתה
ישוב
לפרש
כי
כלב
היה
מניע
קרוב;
גם
נכון
זה
מצד
שהמקום
יש
ממנו
כולל
ומיוחד.
כי
ענקים
שם
-
פירוש:
אע"פ
שכתוב
למעלה
"ויבא
יהושע
בעת
ההיא
ויכרת
את
הענקים
מן
ההר
,
מן
חברון
מן
דביר"
(ראה
יהו'
יא
,
כא)
,
אין
מוקדם
ומאוחר
בתורה
,
שאחר
שניתן
הר
חברון
לכלב
עלה
יהושע
והורישם;
ואע"פ
שכלב
הורישם
כדכתיב
"ויורש
משם
כלב
את
שלשת
בני
הענק"
וגו'
,
"ויעל
משם
אל
יושבי
דביר"
וגו'
(ראה
יהו'
טו
,
יד
-
טו)
,
כל
מה
שכבש
בימי
יהושע
נקרא
על
שמו.
ערים
גדולות
-
הרבה
ערים
היו
באותו
הר
,
וכל
ההר
נקרא
על
שם
חברון.