תנ"ך - כי־היו בני־יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים בארץ כי אם־ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם: (יהושע פרק יד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי־הָיוּ בְנֵי־יוֹסֵף שְׁנֵי מַטּוֹת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם וְלֹא־נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ כִּי אִם־עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם: (יהושע פרק יד פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי־היו בני־יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים בארץ כי אם־ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם: (יהושע פרק יד פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי־היו בני־יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים בארץ כי אם־ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם: (יהושע פרק יד פסוק ד)
אֲרֵי הֲווֹ בְנֵי יוֹסֵף תְּרֵין שִׁבטִין מְנַשֶׁה וְאֶפרָיִם וְלָא יְהַבוּ חוּלָק לְלֵיוָאֵי בְּאַרעָא אֱלָהֵין קִרוִין לְמִתַּב וְרַוחֵיהוֹן לִבעִירְהוֹן וּלקִניָנְהוֹן :

ומגרשיהם - ל' בסיפ'; ולקנינם - ל'.

כי היו בני יוסף שני מטות תחת שבט הלוי.

וללויים לא נתן נחלה בתוכם. כי היו בני יוסף שני מטות - כלומר: אם תאמר , מאחר ששני המטות וחצי מטה לקחו נחלתם מעבר לירדן , וגם שבט לוי לא היה להם נחלה , האיך נשארה הארץ לחלק אותה לתשעת המטות וחצי המטה , והלא לא נשארו משנים עשר מטות כי אם שמונה מטות וחצי? לכך כתוב בסמוך: כי היו בני יוסף שני מטות - כלומר: אל תתמה בדבר ששלשה עשר מטות היו , שבני יוסף היו שני מטות: מנשה ואפרים , כמו שבירכו ישראל אביו: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בר' מח , ה); הרי לך שלתשעת המטות וחצי נשארה הארץ לחלק. כתיב "וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון" (יהו' יב , ה) , וכתיב "וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ממלכת עוג בבשן" (יהו' יג , לא); למדת שמשל שניהם היה כל הגלעד , חציו לזה וחציו לזה.

כי היו בני יוסף - אם תאמר: אם לשבט לוי לא נתן נחלה , היאך היו "תשעת המטות וחצי המטה" ו"שני מטות וחצי" (לעיל , ב - ג) מעבר הירדן הנה שנים עשר , ואם לוי איננו בנחלה , היאך היו שנים עשר? לפיכך אמר: כי היו בני יוסף שני מטות , והנה הם שנים עשר מטות. למקניהם ולקנינם - כתרגומו: "לבעירהון ולגיתיהון" , רוצה לומר: הבהמות הגסות והבהמות הדקות.
ריכוז קישורים