תנ"ך - וישבע
משה
ביום
ההוא
לאמר
אם־לא
הארץ
אשר
דרכה
רגלך
בה
לך
תהיה
לנחלה
ולבניך
עד־עולם
כי
מלאת
אחרי
ה'
אלהי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשָּׁבַ֣ע
מֹשֶׁ֗ה
בַּיּ֣וֹם
הַהוּא֘
לֵאמֹר֒
אִם־לֹ֗א
הָאָ֙רֶץ֙
אֲשֶׁ֨ר
דָּרְכָ֤ה
רַגְלְךָ֙
בָּ֔הּ
לְךָ֨
תִהְיֶ֧ה
לְנַחֲלָ֛ה
וּלְבָנֶ֖יךָ
עַד־עוֹלָ֑ם
כִּ֣י
מִלֵּ֔אתָ
אַחֲרֵ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהָֽי:
(יהושע פרק יד פסוק ט)
וַיִּשָּׁבַע
מֹשֶׁה
בַּיּוֹם
הַהוּא
לֵאמֹר
אִם־לֹא
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
דָּרְכָה
רַגְלְךָ
בָּהּ
לְךָ
תִהְיֶה
לְנַחֲלָה
וּלְבָנֶיךָ
עַד־עוֹלָם
כִּי
מִלֵּאתָ
אַחֲרֵי
יְהוָה
אֱלֹהָי:
(יהושע פרק יד פסוק ט)
וישבע
משה
ביום
ההוא
לאמר
אם־לא
הארץ
אשר
דרכה
רגלך
בה
לך
תהיה
לנחלה
ולבניך
עד־עולם
כי
מלאת
אחרי
ה'
אלהי:
(יהושע פרק יד פסוק ט)
וישבע
משה
ביום
ההוא
לאמר
אם־לא
הארץ
אשר
דרכה
רגלך
בה
לך
תהיה
לנחלה
ולבניך
עד־עולם
כי
מלאת
אחרי
יהוה
אלהי:
(יהושע פרק יד פסוק ט)
וְקַיֵים
מֹשֶׁה
בְּיוֹמָא
הַהוּא
לְמֵימַר
אִם
לָא
אַרעָא
דִּדרֵיכַת
פַּרסַת
רַגלָך
בַּהּ
דִּילָך
תְּהֵי
לְאַחסָנָא
וְדִבנָך
עַד
עָלמָא
אֲרֵי
אַשׁלֵימתָּא
בָּתַר
דַּחלְתָא
דַיְיָ
אֱלָהִי
:
לנחלה
-
ה"י:
ראה
יהו'
יא
,
כג.
אחרי
יי'
אלהי
-
ב':
יהו'
יד
,
ח
,
ט.
דרכה
-
ל';
אחרי
יי'
אלהי
-
ב'.
אם
לא
הארץ
אשר
דרכה
רגלך
בה
לך
תהיה
לנחלה
ולבניך
עד
עולם
-
הדא
הוא
דכתיב:
"כלב
בן
יפונה
הוא
יראנה
ולו
אתן
את
הארץ
אשר
דרך
בה
ולבניו
יען
אשר
מלא
אחרי
יי'"
(דב'
א
,
לו);
וזהו
הר
חברון
שדרך
בה
,
דכתיב
"עלו
זה
בנגב
ועליתם
את
ההר"
(במ'
יג
,
יז)
,
וכתיב
"ויעלו
בנגב
ויבא
עד
חברון"
(במ'
יג
,
כב).
אשר
דרכה
רגלך
בה
-
זו
היא
חברון
,
שנאמר
"ויבא
עד
חברון"
(במ'
יג
,
כב)
ולא
אמר
'ויבאו';
לפי
שהמרגלים
האחרים
היו
יריאים
לבוא
שם
מפני
הענקים
,
כמו
שאמר
"ושם
אחימן"
וגו'
(שם)
,
כלומר:
אע"פ
שהיו
שם
אלה
הענקים
,
בא
שם
כלב;
לפיכך
אמר
לו
משה
שתהיה
לו
חברון
לנחלה;
ואם
לא
נזכר
זה
בספר
התורה
,
ידוע
כי
אמת
היה
,
אחר
שאמר
כלב
ויהושע
הודה
לו;
וכן
כתוב
בשופטים
(א
,
כ)
"ויתנו
לכלב
את
חברון
כאשר
דבר
משה".