תנ"ך - ויהי
׀
בבואה
ותסיתהו
לשאול
מאת־אביה
שדה
ותצנח
מעל
החמור
ויאמר־לה
כלב
מה־לך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֣י
׀
בְּבוֹאָ֗הּ
וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙
לִשְׁא֤וֹל
מֵאֵת־אָבִ֙יהָ֙
שָׂדֶ֔ה
וַתִּצְנַ֖ח
מֵעַ֣ל
הַחֲמ֑וֹר
וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ
כָּלֵ֖ב
מַה־לָּֽךְ:
(יהושע פרק טו פסוק יח)
וַיְהִי
׀
בְּבוֹאָהּ
וַתְּסִיתֵהוּ
לִשְׁאוֹל
מֵאֵת־אָבִיהָ
שָׂדֶה
וַתִּצְנַח
מֵעַל
הַחֲמוֹר
וַיֹּאמֶר־לָהּ
כָּלֵב
מַה־לָּךְ:
(יהושע פרק טו פסוק יח)
ויהי
׀
בבואה
ותסיתהו
לשאול
מאת־אביה
שדה
ותצנח
מעל
החמור
ויאמר־לה
כלב
מה־לך:
(יהושע פרק טו פסוק יח)
ויהי
׀
בבואה
ותסיתהו
לשאול
מאת־אביה
שדה
ותצנח
מעל
החמור
ויאמר־לה
כלב
מה־לך:
(יהושע פרק טו פסוק יח)
וַהֲוָה
בְּמֵיעֲלַהּ
וּמלַכתֵּיהּ
לְמִשׁאַל
מִן
אֲבוּהָא
אַחסָנְתָא
וְאִתרְכֵינַת
מֵעַל
חֲמָרָא
וַאֲמַר
לַהּ
כָּלֵב
מָא
לִיך
:
ותסיתהו
-
ב':
יהו'
טו
,
יח;
שו'
א
,
יד.
ותצנח
-
ג':
יהו'
טו
,
יח;
שו'
א
,
יד;
ד
,
כא.
ותסיתהו
-
ב';
אביה
שדה
-
ל';
ותצנח
-
ג'.
ותצנח
-
"ואיתרכינת"
(ת"י)
-
הטתה
עצמה
ליפול
לרגליו.
ויהי
בבואה
-
ויהיה
בשלוח
אותה
אביה
החוצה
מביתו
לבית
בעלה.
ותסיתהו
-
עכסה
לעתניאל
בעלה.
לשאול
מאת
אביה
שדה
-
שישאל
עתניאל
בעלה
מאת
אביה
קודם
הכנסתה
לחופה.
ותצנח
מעל
החמור
-
ותכנע
ראשה
,
בעוד
שהיא
רוכבת
על
החמור
,
לדבר
אל
בעלה
עתניאל
,
ותדבר
אליו
שישאל
מאת
אביה
שדה
בטרם
יביאנה
עתניאל
אליו
הביתה;
וירא
אביה
אותה
,
וירע
בעיניו
מאד
שמתלחשת
עמו
בפני
רבים
קודם
כניסתה
לחופה
,
ויאמר
לה
כלב
מה
לך?
והיא
השיבה
לו:
תנה
לי
ברכה
-
פתרונו:
ארץ
מבורכת
במים
,
כי
ארץ
הנגב
נתתני
-
פתרונו:
ארץ
צמאה
למים;
כמו
"כאפיקים
בנגב"
(תה'
קכו
,
ד)
,
וכן
כל
דבר
'נגוב'
פתרונו:
יבש.
נתתני
-
תיבה
זו
מתחלקת
לשנים
,
ומשמשת
במקום
'נתת
לי';
ורבים
כמוה
במקרא
,
כמו
"בשלם
הבשר"
(מל"א
יט
,
כא)
,
שפתרונו:
בשל
להם
הבשר;
ובמקצת
שפירשתי
תבין
את
רובם.
ונתת
לי
גלות
מים
-
עיינות
מים;
כמו
"וגולה
על
ראשה"
(זכ'
ד
,
ב).
ויתן
לה
כלב
את
גולות
עליות
ואת
גולות
תחתיות
-
פתרונו:
בכל
מקום
שנתן
לה
כלב
,
נתן
עיינות
מים
יוצאים
בבקעה
ובהר
(ראה
דב'
ח
,
ז);
אם
נתן
לה
בהר
,
אותו
הר
היה
ארץ
מוצא
מים
,
ואם
נתן
לה
בבקעה
,
גם
אותה
בקעה
היתה
ארץ
אגמי
מים.
ויהי
בבואה
-
באות
בי"ת
,
ופירושו:
בבואה
לבית
בעלה.
ותסיתהו
-
הסיתה
בעלה
לשאול
מאת
אביה
שדה
,
ולא
רצה
הוא
לשאול;
וכשראתה
כן
-
ותצנח
מעל
החמור
,
כלומר:
הפילה
עצמה
מהחמור
שהיתה
רוכבת
עליו;
ותרגם
יונתן:
"ואיתרכינת"
,
וכן
תרגום
"ותפל
מעל
הגמל"
(בר'
כד
,
סד;
ראה
ת"א).
ותסיתהו
-
הכנוי
לעתניאל
אישה.
ותצנח
-
מונח
על
התנועה
אל
המרכז.