תנ"ך - ותאמר
תנה־לי
ברכה
כי
ארץ
הנגב
נתתני
ונתתה
לי
גלת
מים
ויתן־לה
את
גלת
עליות
ואת
גלת
תחתיות:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֜אמֶר
תְּנָה־לִּ֣י
בְרָכָ֗ה
כִּ֣י
אֶ֤רֶץ
הַנֶּ֙גֶב֙
נְתַתָּ֔נִי
וְנָתַתָּ֥ה
לִ֖י
גֻּלֹּ֣ת
מָ֑יִם
וַיִּתֶּן־לָ֗הּ
אֵ֚ת
גֻּלֹּ֣ת
עִלִּיּ֔וֹת
וְאֵ֖ת
גֻּלֹּ֥ת
תַּחְתִּיּֽוֹת:
פ
(יהושע פרק טו פסוק יט)
וַתֹּאמֶר
תְּנָה־לִּי
בְרָכָה
כִּי
אֶרֶץ
הַנֶּגֶב
נְתַתָּנִי
וְנָתַתָּה
לִי
גֻּלֹּת
מָיִם
וַיִּתֶּן־לָהּ
אֵת
גֻּלֹּת
עִלִּיּוֹת
וְאֵת
גֻּלֹּת
תַּחְתִּיּוֹת:
פ
(יהושע פרק טו פסוק יט)
ותאמר
תנה־לי
ברכה
כי
ארץ
הנגב
נתתני
ונתתה
לי
גלת
מים
ויתן־לה
את
גלת
עליות
ואת
גלת
תחתיות:
פ
(יהושע פרק טו פסוק יט)
ותאמר
תנה־לי
ברכה
כי
ארץ
הנגב
נתתני
ונתתה
לי
גלת
מים
ויתן־לה
את
גלת
עליות
ואת
גלת
תחתיות:
פ
(יהושע פרק טו פסוק יט)
וַאֲמַרַת
הַב
לִי
אַחסָנְתָא
אֲרֵי
לַאֲרַע
דָּרוֹמָא
יְהַבתַּנִי
וְתִתֵּין
לִי
אֲתַר
בֵּית
שִׁקיָא
דְמַיָא
וִיהַב
לַהּ
יָת
בֵּית
שִׁקיָא
עִלָאָה
וְיָת
בֵּית
שִׁקיָא
תַחתָּאָה
:
נתתני
-
ב'
(ת"ו
שניה
בקמץ):
יהו'
טו
,
יט;
שו'
א
,
טו.
גלת
-
ז'
חסר
(בלישנא):
יהו'
טו
,
יט
(שלש
פעמים);
שו'
א
,
טו
(שלש
פעמים);
מ"א
ז
,
מא.
תחתיות
-
ז':
יהו'
טו
,
יט;
יש'
מד
,
כג;
יח'
כו
,
כ;
לב
,
יח
,
כד;
תה'
פח
,
ז;
איכה
ג
,
נה.
תחתיות
ז'
וסימנהון
נתתני
שתני
והורדתיך
רנו
שמים
נהה
עילם
קראתי.
נתתני
-
ב';
(גלת)
-
ז'
חס';
תחתיות
-
ז'.
תנה
לי
ברכה
-
פרנסה.
ארץ
הנגב
-
[חרבה
,
כמו
"חרבו
פני
האדמה"
(בר'
ח
,
יג);
ומתרגם
"נגיבו"
,
שייק"א
בלעז.]
בית
מנוגב
מכל
טוב
,
אדם
שאין
בו
אלא
תורה.
נתתני
-
נתתה
לי;
כמו:
"דברו
לשלום"
(בר'
לז
,
ד)
-
דבר
אליו;
"בני
יצאוני"
(יר'
י
,
כ)
-
יצאו
ממני;
"בשלם
הבשר"
(מ"א
יט
,
כא)
-
בשל
להם.
גלת
-
מעיינות.
ויהי
בבואה
-
ויהיה
בשלוח
אותה
אביה
החוצה
מביתו
לבית
בעלה.
ותסיתהו
-
עכסה
לעתניאל
בעלה.
לשאול
מאת
אביה
שדה
-
שישאל
עתניאל
בעלה
מאת
אביה
קודם
הכנסתה
לחופה.
ותצנח
מעל
החמור
-
ותכנע
ראשה
,
בעוד
שהיא
רוכבת
על
החמור
,
לדבר
אל
בעלה
עתניאל
,
ותדבר
אליו
שישאל
מאת
אביה
שדה
בטרם
יביאנה
עתניאל
אליו
הביתה;
וירא
אביה
אותה
,
וירע
בעיניו
מאד
שמתלחשת
עמו
בפני
רבים
קודם
כניסתה
לחופה
,
ויאמר
לה
כלב
מה
לך?
והיא
השיבה
לו:
תנה
לי
ברכה
-
פתרונו:
ארץ
מבורכת
במים
,
כי
ארץ
הנגב
נתתני
-
פתרונו:
ארץ
צמאה
למים;
כמו
"כאפיקים
בנגב"
(תה'
קכו
,
ד)
,
וכן
כל
דבר
'נגוב'
פתרונו:
יבש.
נתתני
-
תיבה
זו
מתחלקת
לשנים
,
ומשמשת
במקום
'נתת
לי';
ורבים
כמוה
במקרא
,
כמו
"בשלם
הבשר"
(מל"א
יט
,
כא)
,
שפתרונו:
בשל
להם
הבשר;
ובמקצת
שפירשתי
תבין
את
רובם.
ונתת
לי
גלות
מים
-
עיינות
מים;
כמו
"וגולה
על
ראשה"
(זכ'
ד
,
ב).
ויתן
לה
כלב
את
גולות
עליות
ואת
גולות
תחתיות
-
פתרונו:
בכל
מקום
שנתן
לה
כלב
,
נתן
עיינות
מים
יוצאים
בבקעה
ובהר
(ראה
דב'
ח
,
ז);
אם
נתן
לה
בהר
,
אותו
הר
היה
ארץ
מוצא
מים
,
ואם
נתן
לה
בבקעה
,
גם
אותה
בקעה
היתה
ארץ
אגמי
מים.
ברכה
-
תרגם
יונתן:
"אחסנתא";
ויתכן
פירושו:
ברכה
ממש
,
שהוא
תוספת
טובה
,
כלומר:
שיוסיף
לה
על
מה
שנתן
לה
,
כי
ידמה
כי
נתן
לה
ארץ
צמאה
ויבישה;
וזהו
שאמרה
כי
ארץ
הנגב
נתתני
-
מתרגמינן
"חרבו
המים"
(בר'
ח
,
יג):
"נגובו
מיא"
(ת"א).
ושאלה
שיתן
לה
עוד
השדה
שהיו
בו
גלות
המים
,
להשקות
ארץ
הנגב
שנתן
לה.
ופירוש
נתתני
-
נתת
לי.
ויש
לפרש
עוד
ברכה
-
כמו
ברֵכה
בצרי.
ויונתן
תרגם
ארץ
הנגב
-
"ארי
לארע
דרומא
יהבתני".
ופירוש
גלות
מים
-
מעיינות
,
כמו
"גל
נעול"
(שה"ש
ד
,
יב);
או
פירושו:
ברֵכות
המים
המכונסים;
ויונתן
תרגם:
"בית
שקיא".
ארץ
הנגב
-
המקום
ההוא
לעולם
יבש
כי
שם
שפל
הרום.
נתתני
-
פירוש:
לי
,
והרבה
כמוהו
במקרא
(כגון:
יר'
י
,
כ
ועוד).