תנ"ך - ויהיו
הערים
מקצה
למטה
בני־יהודה
אל־גבול
אדום
בנגבה
קבצאל
ועדר
ויגור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽהְי֣וּ
הֶעָרִ֗ים
מִקְצֵה֙
לְמַטֵּ֣ה
בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה
אֶל־גְּב֥וּל
אֱד֖וֹם
בַּנֶּ֑גְבָּה
קַבְצְאֵ֥ל
וְעֵ֖דֶר
וְיָגֽוּר:
(יהושע פרק טו פסוק כא)
וַיִּהְיוּ
הֶעָרִים
מִקְצֵה
לְמַטֵּה
בְנֵי־יְהוּדָה
אֶל־גְּבוּל
אֱדוֹם
בַּנֶּגְבָּה
קַבְצְאֵל
וְעֵדֶר
וְיָגוּר:
(יהושע פרק טו פסוק כא)
ויהיו
הערים
מקצה
למטה
בני־יהודה
אל־גבול
אדום
בנגבה
קבצאל
ועדר
ויגור:
(יהושע פרק טו פסוק כא)
ויהיו
הערים
מקצה
למטה
בני־יהודה
אל־גבול
אדום
בנגבה
קבצאל
ועדר
ויגור:
(יהושע פרק טו פסוק כא)
וַהֲווֹ
קִרוַיָא
מִסְיָפֵי
לְשִׁבטָא
דִבנֵי
יְהוּדָה
לִתחוּם
אֱדוֹמָאָה
בְּדָרוֹמָא
קַבצְאֵל
וְעֵדֶר
וְיָגוּר
:
נגבה
-
כ"ז
(בלישנא
,
לא
כולל
'הנגבה'):
ראה
לעיל
,
א.
ויהיו
הערים
-
ל';
בנגבה
-
ל'.
ויהיו
הערים
מקצה
למטה
בני
יהודה
-
בגבול
מטה
יהודה.
הוא
שאמרו
רבותינו
(ראה
ב"ב
נו
,
א):
לא
מנה
יהושע
אלא
עיירות
העומדות
על
הגבולים.
ויהיו
הערים
מקצה
למטה
בני
יהודה
-
פירושו
כמו
הפוך:
'ויהיו
מקצה
הערים
למטה
בני
יהודה
אל
גבול
אדום
בנגבה'
,
ולפיכך
נקדו
מקצֵה
בצרי
,
לפי
שהוא
סמוך.
ובאמרו
מקצה
-
הוא
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"ב
נו
,
א):
לא
מנה
יהושע
אלא
הערים
העומדות
על
הגבולים.
כבר
יפול
ספק
במה
שנזכר
בכאן
מנחלת
בני
יהודה
,
שאחר
כך
נתנו
קצת
מעריהם
למטה
שמעון.
וזכר
הסבה
בזה
"כי
היה
חלק
בני
יהודה
רב
מהם
וינחלו
בני
שמעון
בתוך
נחלתם"
(יהו'
יט
,
ט)
-
איך
יתכן?
והנה
היתה
זאת
החלוקה
כלה
בגורל
על
פי
יי'
,
האם
נעלם
ממנו
דבר
עד
שינתן
בתחלה
לשבט
יהודה
יותר
מהראוי
,
ואחר
כך
כשראה
שלא
הספיק
הוכרח
לתת
לשבט
שמעון
מנחלת
בני
יהודה?
הנה
זה
לא
יתכן
שידומה
לזה
האופן.
ואנחנו
אומרים
בהתר
זה
הספק
,
כי
תוך
גבולות
נחלת
בני
יהודה
שהיו
מכוונים
מאת
השם
יתברך
היו
מן
הערים
יותר
מן
הראוי
להם
,
ולא
נפלו
כל
הערים
ההם
לבני
יהודה
,
אך
נמנו
מפני
היותם
כלם
בתוך
גבולותיהם;
ואחר
זה
ביאר
מה
שהיה
מאלו
הערים
לשבט
שמעון.
ובזה
נתקיים
מה
שאמר
בתורה
"אחלקם
ביעקב
ואפיצם
בישראל"
(בר'
מט
,
ז)
,
כמו
שבארנו
שם.