תנ"ך - ולבאות
ושלחים
ועין
ורמון
כל־ערים
עשרים
ותשע
וחצריהן:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּלְבָא֥וֹת
וְשִׁלְחִ֖ים
וְעַ֣יִן
וְרִמּ֑וֹן
כָּל־עָרִ֛ים
עֶשְׂרִ֥ים
וָתֵ֖שַׁע
וְחַצְרֵיהֶֽן:
ס
(יהושע פרק טו פסוק לב)
וּלְבָאוֹת
וְשִׁלְחִים
וְעַיִן
וְרִמּוֹן
כָּל־עָרִים
עֶשְׂרִים
וָתֵשַׁע
וְחַצְרֵיהֶן:
ס
(יהושע פרק טו פסוק לב)
ולבאות
ושלחים
ועין
ורמון
כל־ערים
עשרים
ותשע
וחצריהן:
ס
(יהושע פרק טו פסוק לב)
ולבאות
ושלחים
ועין
ורמון
כל־ערים
עשרים
ותשע
וחצריהן:
ס
(יהושע פרק טו פסוק לב)
וּלבָאוֹת
וְשִׁלחִים
וְעַיִן
וְרִמוֹן
כָּל
קִרוַיָא
תְּשַׁע
וְעַסרִין
וּפַצחֵיהוֹן
:
כל
-
ערים
-
ג':
יהו'
טו
,
לב;
כא
,
כו
,
לז.
ולבאות
-
ל';
ושלחים
-
ל';
ועין
ורמון
-
ל';
כל
-
ערים
-
ג'.
כל
ערים
עשרים
ותשע
-
ובפרטן
אתה
מוצא
שלשים
ושמונה;
אלא
אלה
היתירות
נטלו
בני
שמעון
מחבל
בני
יהודה
,
ונזכרות
הן
בנחלת
שמעון:
"באר
שבע
ושבע
ומולדה"
(יהו'
יט
,
ב)
וכן
כולם.
כל
ערים
עשרים
ותשע
-
ובפרטן
תמצא
שלשים
ושמונה;
והתשע
היתרות
היו
לבני
שמעון
,
וספרם
בנחלת
בני
יהודה
בפרט
לפי
שהיו
בנחלת
בני
יהודה
,
כמו
שאמר
"ויהי
נחלתם
בתוך
נחלת
בני
יהודה"
(יהו'
יט
,
א);
ושם
כתב
אלה
הערים
היתרות
לשמעון:
"באר
שבע"
(שם
,
ב)
,
"וחצר
שועל"
,
"בלה"
(שם
,
ג)
-
והיא
"בעלה"
שכתוב
הנה
(לעיל
,
כט)
,
"ועצם
ואלתולד
ובתול"
(שם
,
ג
-
ד)
-
זהו
"וכסיל"
שכתוב
הנה
(לעיל
,
ל)
,
"וחרמה
וצקלג"
(שם
,
ה
-
ו)
ו"עין"
ו"רמון"
(שם
,
ז);
והנה
הם
עשר
בזה
המניין
,
והם
מנויות
בנחלת
בני
שמעון
,
ואין
לנו
נותרות
אלא
תשע!?
אלא
נאמר
כי
"בלה"
אינו
"בעלה"
,
או
"בתול"
אינו
"כסיל"
,
אע"פ
שהוא
נראה
כן;
ועוד
יש
ערים
ספורות
למטה
שמעון
בנחלת
בני
יהודה
,
והם
גם
כן
ספורות
בנחלת
בני
שמעון
,
והם
"עתר
ועשן"
(שם
,
ז)
,
כי
נחלתם
היתה
בתוך
נחלת
בני
יהודה
כמו
שכתוב;
ו"צקלג"
שזכר
הנה
לבני
יהודה
(לעיל
,
לא)
וזוכר
אותה
גם
כן
לבני
שמעון
(שם
,
ה)
-
ואנו
רואים
כי
מיום
שישב
בה
דוד
היתה
למלכי
יהודה!?
נאמר
כי
לקחוה
בני
ישראל
בעת
כבוש
הארץ
ונפלה
לחלק
שמעון
,
ואחר
כן
לְקחה
מלך
גת
מהם
,
עד
שישב
בה
דוד;
על
כן
היתה
למלכי
יהודה
מהיום
ההוא
והלאה.
כבר
יפול
ספק
במה
שנזכר
בכאן
מנחלת
בני
יהודה
,
שאחר
כך
נתנו
קצת
מעריהם
למטה
שמעון.
וזכר
הסבה
בזה
"כי
היה
חלק
בני
יהודה
רב
מהם
וינחלו
בני
שמעון
בתוך
נחלתם"
(יהו'
יט
,
ט)
-
איך
יתכן?
והנה
היתה
זאת
החלוקה
כלה
בגורל
על
פי
יי'
,
האם
נעלם
ממנו
דבר
עד
שינתן
בתחלה
לשבט
יהודה
יותר
מהראוי
,
ואחר
כך
כשראה
שלא
הספיק
הוכרח
לתת
לשבט
שמעון
מנחלת
בני
יהודה?
הנה
זה
לא
יתכן
שידומה
לזה
האופן.
ואנחנו
אומרים
בהתר
זה
הספק
,
כי
תוך
גבולות
נחלת
בני
יהודה
שהיו
מכוונים
מאת
השם
יתברך
היו
מן
הערים
יותר
מן
הראוי
להם
,
ולא
נפלו
כל
הערים
ההם
לבני
יהודה
,
אך
נמנו
מפני
היותם
כלם
בתוך
גבולותיהם;
ואחר
זה
ביאר
מה
שהיה
מאלו
הערים
לשבט
שמעון.
ובזה
נתקיים
מה
שאמר
בתורה
"אחלקם
ביעקב
ואפיצם
בישראל"
(בר'
מט
,
ז)
,
כמו
שבארנו
שם.
כל
ערים
עשרים
ותשע
וחצריהם
-
פירוש:
כל
הערים
והה"א
חסירה;
ואמר
רבינו
שלמה
ז"ל:
בפרטן
אתה
מוצא
שלשים
ושמונה;
אלה
היתירות
נטלו
בני
שמעון
מחבל
בני
יהודה
,
ונזכרות
הם
בנחלת
בני
שמעון
(ראה
יהו'
יט
,
ב
-
ז):
באר
שבע
,
ומולדה
,
חצר
שועל
,
ועצם
,
ואלתולד
,
וחרמה
,
וציקלג
,
ועין
,
ורימון
,
הרי
תשע
היתירות
המנוייות
כאן.
וקשה
לי
,
שאיני
מוצא
בפרטן
אלא
שלשים
ושש
,
וישארו
ליהודה
עשרים
ושבע
ערים.