תנ"ך - ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־יוכלו יכלו בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם לֹא־יָוכְל֥וּ יָכְל֥וּ בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְהוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פ (יהושע פרק טו פסוק סג)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא־יָוכְלוּ יָכְלוּ בְנֵי־יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: פ (יהושע פרק טו פסוק סג)

טקסט בלבד:

ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־יוכלו יכלו בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה: פ (יהושע פרק טו פסוק סג)

תיקון קוראים:

ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־יוכלו יכלו בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה: פ (יהושע פרק טו פסוק סג)
וְיָת יְבוּסָאֵי יָתְבֵי יְרוּשׁלֶם לָא יְכִילוּ בְנֵי יְהוּדָה לְתָרָכוּתְהוֹן וִיתִיבוּ יְבוּסָאֵי עִם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשׁלֶם עַד יוֹמָא הָדֵין :

יושבי - ל"ד מלא (בלישנא , לא כולל 'ליושבי'): יהו' טו , סג; שו' א , יא , כז (פעמיים) , ל (פעמיים) , לא; כא , ט , י , יב; ש"א ו , כא; יש' לח , יא; יר' ח , א; י , יח; יח , יא; כא , ו; לה , יז; נ , כא; נא , כד; יח' לב , טו; הו' ד , א; יואל א , ב; עמ' ט , ה; נח' א , ה; צפ' א , ד; זכ' ח , כא; תה' פד , ה; קז , לד; דה"א ח , יג; דה"ב כ , כג; כב , א; לב , כו; לד , לב; לה , יח.

יושבי - ל"ד מל'; יוכלו - יכלו קרי.

לא יכלו בני יהודה להורישם - שנינו בספרי (ספ"ד עב): רבי יהושע בן קרחה אומר: יכולים היו , אלא שלא היו רשאים מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך. ויבוסי זה לא על שם האומה הוא , אלא מגדל דוד שהיה בירושלם ושמו יבוס , ובני אותו מחוז מפלשתים היו , וכשכבשו בני יהודה את ירושלם לא הורישו אותו מחוז.

ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם - עד שבא דוד והורישו , דכתיב: "ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי" וגו' (שמ"ב ה , ח).

לא יכלו בני יהודה להורישם - כתוב יוכלו , כי אף בזמן העתיד לא יכלו עד שבא דוד; וקרי יכלו - כי לא יכלו אז להורישם , בעת כבוש הארץ. ואמרו רבותינו ז"ל (ראה פר"א לו): יכולים היו אלא שלא היו רשאין , מפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך. והיבוסי הזה לא היה היבוסי משבעה גוים , אלא אדם שהיה שמו יבוס , והיה מפלשתים מזרע אבימלך , ונקרא המקום על שמו , 'יבוס'; ואנשי המשפחה ההיא , יושבי ירושלם , היה שמם 'יבוסי' - מתייחשים אל יבוס; וכן "ארונה היבוסי" (ראה ש"ב כד , יח ואי') שהיה מלך המקום ומבצר המקום הזה , הוא 'ציון' שהוא בירושלם; ועד דוד לא היה נכבש זה המקום , ולדעת רבותינו ז"ל (שם) לא כבשוה מפני השבועה; ודוד הסיר העורים והפסחים (ראה ש"ב ה , ו - ח) , שהיו צלמי נחשת והיה כתוב בהן דבר השבועה , ואחר כך כבש המגדל ההוא , ואחר כן קנה דוד את עיר היבוסי לישראל בממכר זהב בכתב לאחזת עולם , שנאמר "ויתן דוד לארנן במקום" וגו' (דה"א כא , כה). ועוד אמרו , כי השבועה היתה "לי ולניני ולנכדי" (בר' כא , כג) , וכשכבשו בני יהודה ירושלם היה נכד אבימלך חי עדיין , ולא יכלו לכבוש המצודה עדיין מפני השבועה , ובימי דוד לא היה הנכד חי; ועוד נכתוב בזה עוד בספר שמואל (ראה פירושו ש"ב ה , ו). ולפי הפשט היה המבצר חזק ולא היה כח לבני יהודה להורישם; אולי היתה סבה מאת יי' שלא תלכד המצודה ההיא עד מלוך דוד מלך ישראל , כדי שתקרא על שמו , לפי שהיתה ראש ממלכת ישראל. ומה שאמר עד היום הזה - יהושע כתב כן , כי הוא כתב ספרו , לפי הקבלה (ראה ב"ב יד , ב) , ובימיו לא הורישום מירושלם ואף בימי דוד מצאנו שהיו שם.

כבר יפול ספק במה שנזכר בכאן מנחלת בני יהודה , שאחר כך נתנו קצת מעריהם למטה שמעון. וזכר הסבה בזה "כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם" (יהו' יט , ט) - איך יתכן? והנה היתה זאת החלוקה כלה בגורל על פי יי' , האם נעלם ממנו דבר עד שינתן בתחלה לשבט יהודה יותר מהראוי , ואחר כך כשראה שלא הספיק הוכרח לתת לשבט שמעון מנחלת בני יהודה? הנה זה לא יתכן שידומה לזה האופן. ואנחנו אומרים בהתר זה הספק , כי תוך גבולות נחלת בני יהודה שהיו מכוונים מאת השם יתברך היו מן הערים יותר מן הראוי להם , ולא נפלו כל הערים ההם לבני יהודה , אך נמנו מפני היותם כלם בתוך גבולותיהם; ואחר זה ביאר מה שהיה מאלו הערים לשבט שמעון. ובזה נתקיים מה שאמר בתורה "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (בר' מט , ז) , כמו שבארנו שם.
ריכוז קישורים