תנ"ך - ויצא
מבית־אל
לוזה
ועבר
אל־גבול
הארכי
עטרות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָצָ֥א
מִבֵּֽית־אֵ֖ל
ל֑וּזָה
וְעָבַ֛ר
אֶל־גְּב֥וּל
הָאַרְכִּ֖י
עֲטָרֽוֹת:
(יהושע פרק טז פסוק ב)
וְיָצָא
מִבֵּית־אֵל
לוּזָה
וְעָבַר
אֶל־גְּבוּל
הָאַרְכִּי
עֲטָרוֹת:
(יהושע פרק טז פסוק ב)
ויצא
מבית־אל
לוזה
ועבר
אל־גבול
הארכי
עטרות:
(יהושע פרק טז פסוק ב)
ויצא
מבית־אל
לוזה
ועבר
אל־גבול
הארכי
עטרות:
(יהושע פרק טז פסוק ב)
וְנָפֵיק
מִבֵּית
אֵל
לְלוּז
וְעָבַר
לִתחוּם
אַרכֵּי
לַעֲטָרוֹת
:
לוזה
-
ד':
בר'
לה
,
ו;
יהו'
טז
,
ב;
יח
,
יג
(פעמיים).
לוזה
ד'
ויבא
יעקב
ויצא
מבית
אל
ועבר
משם
הגבול
ב'
בו.
ויצא
הגורל
לבני
יוסף
מירדן
ירחו
למי
יריחו
מזרחה
-
לפי
שנפל
לו
גורל
בצפונו
של
יהודה
,
כדכתיב:
"יהודה
יעמוד
על
גבולו
מנגב
ובית
יוסף
יעמדו
על
גבולם
מצפון"
(יח
,
ה)
,
והירדן
נופל
לים
המלח
,
לפיכך
יצא
הגורל
לבני
יוסף
מירדן
יריחו
למי
יריחו
מזרחה
,
שהירדן
עומד
למזרח
ארץ
ישראל;
אבל
למטה
מן
הירדן
,
הוא
ים
המלח
,
אי
אפשר
לו
לתחום
,
ששם
יוצא
גורל
בני
יהודה
רוחב
גבולו
,
כדכתיב
"ויהי
הגורל
למטה
בני
יהודה"
(טו
,
א)
,
וכתיב
"וגבול
קדמה
ים
המלח
עד
קצה
הירדן"
(טו
,
ה).
ויצא
הגורל
לבני
יוסף
-
כשהוא
אומר
'לבני
יוסף'
למדת
שבגורל
זה
אפרים
ומנשה
במשמע.
ויצא
הגורל
לבני
יוסף
מירדן
יריחו
למי
יריחו
מזרחה
-
הגורל
מתחיל
לימשך
במי
יריחו
,
שהן
במזרחה
של
ארץ
ישראל
,
ומושך
והולך
כל
אורך
ארץ
ישראל
מצד
דרום
עד
הים
הגדול
,
דכתיב
והיו
תוצאותיו
הימה
,
כמו
שקורא
והולך:
המדבר
עולה...
בהר
בית
אל.
ויצא
מבית
אל
לוזה
וגו'
עד
גבול
בית
חורון
תחתון
ועד
גזר
והיו
תוצאותיו
הימה
,
וכל
העיירות
הללו
היו
עומדות
בדרום.
מביתאל
(בנוסחנו:
מבית
-
אל)
לוזה
-
זה
המקום
היה
שמו
'ביתאל'
,
ואינו
המקום
שקרא
לו
יעקב
אבינו
'ביתאל';
כי
אותו
שמו
'לוז'
(ראה
בר'
כח
,
יט)
,
והֵנָה
הוא
אומר
שיצא
הגבול
מביתאל
ללוז.
ומגבול
בנימן
היה
לוז
,
כמו
שכתוב
בנחלת
בנימן
"ועבר
משם
הגבול
לוזה
אל
כתף
לוזה
נגבה
היא
ביתאל"
(בנוסחנו:
בית
-
אל;
יהו'
יח
,
יג).