תנ"ך - ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון נגבה והיה והיו תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת־ים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘ נֶגְבָּה֒ וְהָיֻ֣ה וְהָי֣וּ תֹצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֙עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם: (יהושע פרק יח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת־יָם נֶגְבָּה מִן־הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי בֵית־חֹרוֹן נֶגְבָּה וְהָיֻה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל־קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה זֹאת פְּאַת־יָם: (יהושע פרק יח פסוק יד)

טקסט בלבד:

ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון נגבה והיה והיו תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת־ים: (יהושע פרק יח פסוק יד)

תיקון קוראים:

ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון נגבה והיה והיו תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת־ים: (יהושע פרק יח פסוק יד)
וְתָאַר תְּחוּמָא וּמִסתְּחַר לְרוּחַ מַערְבָא לְדָרוֹמָא מִן טוּרָא דְּעַל אַפֵּי בֵית חוֹרוֹן דָּרוֹמָא וְהָוַן מַפְּקָנוֹהִי עַל קִריַת בַּעַל הִיא קִריַת יְעָרִים קַרתָּא דִּבנֵי יְהוּדָה דָּא רוּחַ מַערְבָא :

נגבה - כ"ז (בלישנא , לא כולל 'הנגבה'): ראה יהו' טו , א. חרון - ג' כתיב כן: ראה לעיל. והיה - ז' כתיב 'והיה' וקרי 'והיו': ראה יהו' טו , ד.

והיה - והיו קרי.

ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה - בעטרות אדר כלה אורך הצפוני מן המזרח למערב , ומשם נסב החוט לגבול המערבי של בנימן לילך נגבה מן הצפון לדרום חוט המערבי. [ מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה - מן ההר אשר בדרומה של בית חורון , משם היה מתחיל מקצוע צפונית מערבית של בנימין , ובא לו החוט מצפון לדרום.] והיו תוצאותיו - מקצוע מערבית דרומית שלו , אל קרית יערים של יהודה; נמצא רוחב גבול בנימן נוטל כל רוחב הארץ שבין יהודה לאפרים; גבול דרומי שלו עם גבול צפוני של יהודה , ושם היתה ירושלם , כמו שאמור למטה בעיניין (להלן , כח); לפיכך היו לשני השבטים חלק בה. וגבול צפוני של בנימן ודרומי של אפרים נוגעין זה בזה , ושם היתה שילה בחלק אפרים , כמו שנאמר "ויטש משכן שילה וגו' וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר" (תה' עח , ס , סז) , ואף לבנימן היה בו חלק , וכן שנינו ב'שחיטת קדשים' (זבחים קיח , ב): בשלשה מקומות שרתה להם שכינה לישראל: בשילה ונוב ובית עולמים , ובכולן לא שרתה אלא בחלקו של בנימן. זאת פאת ים - רוח מערבית מעטרות אדר עד קרית יערים.

ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה - הרי למדת שבית חורון תחתון הוא אורך גבול צפון של בנימין , ומשם חוזר חוט החבל לרוחב המערב עד קרית בעל , היא קרית יערים , ושם כלה רוחב גבול בנימין למערב , דכתיב: והיו תוצאותיו אל קרית בעל היא קרית יערים שהיא עיר בני יהודה. זאת פאת ים - זה רוח גבולו של בנימין כלפי מערב.
ריכוז קישורים