תנ"ך - ופאת־נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל־מעין מי נפתוח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּפְאַת־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ: (יהושע פרק יח פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וּפְאַת־נֶגְבָּה מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה וְיָצָא אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ: (יהושע פרק יח פסוק טו)

טקסט בלבד:

ופאת־נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל־מעין מי נפתוח: (יהושע פרק יח פסוק טו)

תיקון קוראים:

ופאת־נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל־מעין מי נפתוח: (יהושע פרק יח פסוק טו)
וְרוּחַ דָּרוֹמָא מִסְיָפֵי קִריַת יְעָרִים וְנָפֵיק תְּחוּמָא לְיַמָא וְנָפֵיק לְמַבּוּעַ מֵי נֶפתּוֹחַ :

נגבה - כ"ז (בלישנא , לא כולל 'הנגבה'): ראה יהו' טו , א. מעין - ד': יהו' טו , ט; יח , טו; מ"ב ג , כה; שה"ש ד , טו.

מעין - ד'.

ופאת נגבה - ומצר דרומי לבנימן , והוא צפונו של יהודה , וכל התחומין המנויין כאן נמנו בצפונו של יהודה (יהו' טו , ה - ט) , וכל מקום שכתוב כאן 'וירד' כתוב ביהודה 'ועלה' , לפי שכאן הוא מונה מן המערב למזרח , ושם מנה מן המזרח למערב. ויצא הגבול ימה - אל ים אחד; ולא ידעתי איזה ים הוא.

ופאת נגבה מקצה קרית יערים - כאילו אומר: הרי פירשתי לך שתי רוחות של בנימין: משך הצפון מן הירדן עד ההר אשר על פני בית חורון תחתון , ורוחב המערב מן ההר אשר על פני בית חורון עד קרית יערים אשר ליהודה; משמגיע לקרית יערים , שהיא מיצר דרומו של בנימין , חוזר הכתוב ומקיף חלילה , ומונה עירות העומדות על הגבול בדרומו של בנימין מן המערב למזרח עד הירדן; וזהו ופאת נגבה מקצה קרית יערים. ויצא הגבול ימה - אי אפשר ש'ימה' זה ים הגדול , שהרי הכתוב חוזר לו להקיף חלילה משך הדרום מן המערב למזרח עד הירדן , כמו שמפרש והולך , לפיכך אי אפשר לומר כך , אלא על כורחך ים זה ים אחר , שעומד בין קרית יערים ובין מעיין מי נפתוח. ודע שכן הוא , שאף בגבול יהודה , כשמונה עירות העומדות על גבולו ממזרח למערב במשך צפון שלו , מונה כל המקומות המנויין כאן , וכשמגיע לו למקומות המנויין כאן הוא אומר: "ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הנום ימה אשר בקצה עמק רפאים" (טו , ח). ומהו "ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח" (טו , ט)? למדתה ממה שכתוב "אשר על פני גי הנום ימה" , שים אחד עומד בין שניהם , וליהודה עומד בצפון ולבנימין עומד בדרום. ובין בדבר ושים לבך שתוצאות גבול בנימין במערב אין מגיעין לים הגדול כלל וכלל; שכשתדקדק בדבר תמצא מקומות הרבה בין קרית יערים , שהוא סוף גבול בנימין , עד הים הגדול , כמו שקראת בנחלת בני יהודה , דכתיב: "ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים. ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה הוא כסלון" וגו' (טו , ט - י) , וכל המקומות עד "והיו תוצאות הגבול ימה" (טו , יא).
ריכוז קישורים