תנ"ך - ויצא גבול־בני־דן מהם ויעלו בני־דן וילחמו עם־לשם וילכדו אותה׀ ויכו אותה לפי־חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֙שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם: (יהושע פרק יט פסוק מז)

טקסט וניקוד:

וַיֵּצֵא גְבוּל־בְּנֵי־דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי־דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם־לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ׀ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי־חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם: (יהושע פרק יט פסוק מז)

טקסט בלבד:

ויצא גבול־בני־דן מהם ויעלו בני־דן וילחמו עם־לשם וילכדו אותה׀ ויכו אותה לפי־חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם: (יהושע פרק יט פסוק מז)

תיקון קוראים:

ויצא גבול־בני־דן מהם ויעלו בני־דן וילחמו עם־לשם וילכדו אותה׀ ויכו אותה לפי־חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם: (יהושע פרק יט פסוק מז)
וּנפַק תְּחוּם בְּנֵי דָן מִנְהוֹן וּסלִיקוּ בְנֵי דָן וַאֲגִיחוּ קְרָבָא עִם לֶשֶׁם וּכבַשׁוּ יָתַהּ וּמחוֹ יָתַהּ לְפִתגָם דְּחֶרֶב וְאַחסִינוּ יָתַהּ וִיתִיבוּ בַהּ וּקרוֹ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשׁוּם דָּן אֲבוּהוֹן :

אותה - י"ג מלא (בלישנא): ראה יהו' א , טו. וירשו - ד' חסר: יהו' יב , א; יט , מז; מ"ב יז , כד; יר' לב , כג. כשם - ד': בר' ד , יז; יהו' יט , מז; ש"ב ז , ט; דה"א יז , ח.

וירשו - ד' חס'; כשם - ד'.

ויצא גבול בני דן מהם - כאן נטלו קצת , ועוד נפל להם גורל במקום אחר רחוק מגבולם (ראה ספ"ד שנה) , ושאר שבטים מפסיקים בינתים. וילחמו עם לשם - לאחר זמן , בימי עתניאל בן קנז ובימי פסל מיכה , כמה שנאמר בספר שפטים. לשם - היא ליש האמורה בספר שופטים (יח , ז).

ויצא גבול בני דן מהם - יצאו אנשים מהם , שלא הספיק הגורל לכולם באותו מקצוע שיצא להם הגורל , מצרעה ומאשתאול עד הים הגדול , שלא יכלו כולם לשבת יחדיו באותו מקצוע. וילחמו עם לשם - לאחר זמן , בימי עתניאל בן קנז ובימי פסל מיכה שנאמר בספר שופטים (ראה שו' יח , כז - כט). 'לשם' הוא 'לייש' האמור בספר שופטים , ו'לייש' הוא לשון אריה , ודן נקרא אריה , דכתיב: "דן גור אריה" (דב' לג , כב). ויקראו ללשם דן - שלא יצא ערער בדבר לומר: מה ראו בני דן לירש את לשם , והלא גבולם אצל בני יהודה במקצוע מערב , ולשם במקצוע צפונית מזרחית של ארץ ישראל? מתוך שראו שדן אביהן היה חקוק על אבן לשם שבחושן; שכל שנים עשר שבטים היו חקוקים בשנים עשר אבנים , ואותן אבנים היו משוקעות בחושן המשפט , דכתיב: "והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט" (שמ' כח , כא); ולפי שמצאו להם בני דן כך , ידעו שלשם ראוי להם , ולפיכך: ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם שהיה חקוק על אבן לשם שבחושן , וידעו הדורות שהיה ראוי להם מימי דן אביהם.

ויצא גבול בני דן מהם - פחות מהם , שלא הספיקה להם הארץ הנכבשת לחלקם , והוצרכו ללכת אל לשם , היא ליש הנזכר בספר שופטים (ראה שו יח) , ולכבוש אותה. ומגורלם היתה לשם , אלא שלא היתה נכבשת עם שאר השבטים , והם כבשוה לאחר זמן בימי פסל מיכה. ויש לפרש , כי לשם לא היתה מהארץ הנחלקת לשבעה חלקים , ובני דן כל הגורל שנפל להם היה להם , אלא שהם היו רבים ולא היה חלקם מספיק לבתי אבות שהיו בשבטם , ויצאו לארץ רחוקה חוץ מחלקי השבטים , ורגלו אותה , והיתה הארץ טובה , והלכו שם ולכדוה; והיא היתה סוף תחום ארץ ישראל שהיה להם בימים ההם , כמו שאמר "מדן ועד באר שבע" (ש"א ג , כ). ובדברי רבותינו ז"ל (ראה בכורות נה , א): אמר רבי יצחק: 'לשם' זה 'פמייס'; ותניא: ירדן יוצא ממערת פמייס. ואמרו: אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו 'ירדן'? שיורד מדן.
ריכוז קישורים