תנ"ך - ויאמרו
אליה
האנשים
נקים
אנחנו
משבעתך
הזה
אשר
השבעתנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמְר֥וּ
אֵלֶ֖יהָ
הָאֲנָשִׁ֑ים
נְקִיִּ֣ם
אֲנַ֔חְנוּ
מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ
הַזֶּ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ:
(יהושע פרק ב פסוק יז)
וַיֹּאמְרוּ
אֵלֶיהָ
הָאֲנָשִׁים
נְקִיִּם
אֲנַחְנוּ
מִשְּׁבֻעָתֵךְ
הַזֶּה
אֲשֶׁר
הִשְׁבַּעְתָּנוּ:
(יהושע פרק ב פסוק יז)
ויאמרו
אליה
האנשים
נקים
אנחנו
משבעתך
הזה
אשר
השבעתנו:
(יהושע פרק ב פסוק יז)
ויאמרו
אליה
האנשים
נקים
אנחנו
משבעתך
הזה
אשר
השבעתנו:
(יהושע פרק ב פסוק יז)
וַאֲמַרוּ
לַהּ
גֻּברַיָא
זַכָּאִין
אֲנַחנָא
מִמוֹמָתִיך
הָדָא
דְּקַיֵימתְּ
עֲלַנָא
:
ויאמרו
אליה
-
ב':
בר'
כד
,
נח;
יהו'
ב
,
יז.
משבעתך
-
ב':
יהו'
ב
,
יז
,
כ.
השבעתנו
-
ג':
יהו'
ב
,
יז
,
כ;
שה"ש
ה
,
ט.
ויאמרו
אליה
ב'
לרבקה
האנשים.
השבעתנו
ג'
משבעתך
משבעתך
שככה.
ויאמרו
אליה
-
ב';
משבעתך
-
ב';
השבעתנו
-
ג'.
נקיים
אנחנו
-
הרי
אנו
תולים
הדבר
בך
לעשות
האות
הזה.
נקיים
אנחנו
-
פירוש:
בתנאי
זה:
הנה
אנחנו
באים
וגו'.
ונקים
-
חסר
יו"ד
הרבים
מהמכתב
,
והיו"ד
הכתובה
למ"ד
הפעל
,
ונדגשה
כמו
יו"ד
'ענִיִּם';
והם
בשקל
"נחתים"
(מ"ב
ו
,
ט);
"שעפים"
(איוב
ד
,
יג).
משבעתך
הזה
-
פירוש:
מדבר
שבועתך
הזה.
ואע"פ
שלא
ספר
הכתוב
שנשבעו
הם
,
כיון
שאמרה
להם:
"השבעו
נא
לי"
(לעיל
,
יב)
-
נראה
שנשבעו
לה
כשאמרו
לה:
"נפשנו
תחתיכם
למות"
(לעיל
,
יד);
או
"השבעו
נא
לי
ביי'"
(לעיל
,
יב)
היא
השבועה
שהשביעה
אותם
,
והם
קבלו
השבועה
,
כי
אמרו
לה:
"נפשנו
תחתיכם"
(לעיל
,
יד)
,
והדבר
ההוא
היא
קבלת
השבועה.
השבעתָנו
-
בקמ"ץ
התי"ו
,
ומשפטה
בחירק;
ויש
אומרים
כי
מפני
ההפסק
נתחלפה
התנועה.
ואחר
שירדו
אמרו
לה
זה
,
ושָנו
לה
התנאי
עוד
,
ונתנו
לה
האות.
את
תקות
חוט
השני
הזה
-
פירוש:
קו
שזור
ועשוי
מחוט
שני.
ויונתן
תרגם:
"תורא
דחוט
זהוריתא"
,
ותרגום
"שפה...
לפיו
סביב"
(שמ'
כח
,
לב):
"תורא
יהא
מקף
לפומה"
(ת"א)
,
אם
כן
לפי
דעתו
פירוש
תקות
חוט
השני
-
שפת
בגד
אדום;
ואמרו
הזה
-
שראו
אותו
בבית
טרם
שירדו.
ומה
שאמרו
תקשרי
בחלון
-
בעת
כבוש
העיר.
הורדתֵנו
-
בא
התי"ו
בצרי
מקום
חירק
,
כי
יבוא
זה
במקום
זה
,
כמו
'יפעֵל'
ו'יפעִיל'.
ויאמרו
אליה
האנשים
נקיים
אנחנו
משבועתיך
-
רוצה
לומר:
אנחנו
רוצים
להיות
נקיים
מזאת
השבועה
שלא
תהיה
לנו
למכשול
,
ולזה
אנחנו
רוצים
לסדר
הענין
באופן
נוכל
להשמר
בו
מהכשל
בה.
ויאמרו
אליה
וגו'
-
שב
להאריך
ולפרש
הדברים
שהיו
ביניהם
לבינה;
וכן
קצרו
באמרם
במוחלט
נקים
אנחנו
וגו'
ואחר
ישוב
לפרש
,
וכן
ישוב
לאמר
"ותשלחם
וילכו"
וגו'
(להלן
,
כא).
משבועתך
הזה
אשר
השבעתנו
-
אמר
'הזה'
רמז
לשבועה
,
שהוא
לשון
נקבה;
וכן
אמר
השבעתָנו
-
וכן
"הרדתנו"
(להלן
,
יח)
-
לה;
והנהוג
יותר:
'השבעתינו'
,
'הורדתינו'
,
אבל
הכל
נכון
מטבע
האפשרי;
וכבר
בארנו
מטבע
ההגיון
איך
נכון
על
כל
זכר
לשון
נקבה
,
וכן
הפך
זה.
השבעתנו
-
היה
לו
לינקד
'השבעתֵנו'
כמשפט
הנקבה
,
כמו
"הורדתנו
בו"
(להלן
,
יח);
ויש
לומר
שגם
זה
שינוי
התנועה
הוא:
קמץ
גדול
כקמץ
קטן
,
כמו
"נראה
אליכם"
(וי'
ט
,
ד)
שהיה
משפטו:
נראֶה
אליכם.