תנ"ך - ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ: (יהושע פרק ב פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ: (יהושע פרק ב פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו: (יהושע פרק ב פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו: (יהושע פרק ב פסוק יז)
וַאֲמַרוּ לַהּ גֻּברַיָא זַכָּאִין אֲנַחנָא מִמוֹמָתִיך הָדָא דְּקַיֵימתְּ עֲלַנָא :

ויאמרו אליה - ב': בר' כד , נח; יהו' ב , יז. משבעתך - ב': יהו' ב , יז , כ. השבעתנו - ג': יהו' ב , יז , כ; שה"ש ה , ט.

ויאמרו אליה ב' לרבקה האנשים. השבעתנו ג' משבעתך משבעתך שככה.

ויאמרו אליה - ב'; משבעתך - ב'; השבעתנו - ג'.

נקיים אנחנו - הרי אנו תולים הדבר בך לעשות האות הזה.

נקיים אנחנו - פירוש: בתנאי זה: הנה אנחנו באים וגו'. ונקים - חסר יו"ד הרבים מהמכתב , והיו"ד הכתובה למ"ד הפעל , ונדגשה כמו יו"ד 'ענִיִּם'; והם בשקל "נחתים" (מ"ב ו , ט); "שעפים" (איוב ד , יג). משבעתך הזה - פירוש: מדבר שבועתך הזה. ואע"פ שלא ספר הכתוב שנשבעו הם , כיון שאמרה להם: "השבעו נא לי" (לעיל , יב) - נראה שנשבעו לה כשאמרו לה: "נפשנו תחתיכם למות" (לעיל , יד); או "השבעו נא לי ביי'" (לעיל , יב) היא השבועה שהשביעה אותם , והם קבלו השבועה , כי אמרו לה: "נפשנו תחתיכם" (לעיל , יד) , והדבר ההוא היא קבלת השבועה. השבעתָנו - בקמ"ץ התי"ו , ומשפטה בחירק; ויש אומרים כי מפני ההפסק נתחלפה התנועה. ואחר שירדו אמרו לה זה , ושָנו לה התנאי עוד , ונתנו לה האות. את תקות חוט השני הזה - פירוש: קו שזור ועשוי מחוט שני. ויונתן תרגם: "תורא דחוט זהוריתא" , ותרגום "שפה... לפיו סביב" (שמ' כח , לב): "תורא יהא מקף לפומה" (ת"א) , אם כן לפי דעתו פירוש תקות חוט השני - שפת בגד אדום; ואמרו הזה - שראו אותו בבית טרם שירדו. ומה שאמרו תקשרי בחלון - בעת כבוש העיר. הורדתֵנו - בא התי"ו בצרי מקום חירק , כי יבוא זה במקום זה , כמו 'יפעֵל' ו'יפעִיל'.

ויאמרו אליה האנשים נקיים אנחנו משבועתיך - רוצה לומר: אנחנו רוצים להיות נקיים מזאת השבועה שלא תהיה לנו למכשול , ולזה אנחנו רוצים לסדר הענין באופן נוכל להשמר בו מהכשל בה.

ויאמרו אליה וגו' - שב להאריך ולפרש הדברים שהיו ביניהם לבינה; וכן קצרו באמרם במוחלט נקים אנחנו וגו' ואחר ישוב לפרש , וכן ישוב לאמר "ותשלחם וילכו" וגו' (להלן , כא). משבועתך הזה אשר השבעתנו - אמר 'הזה' רמז לשבועה , שהוא לשון נקבה; וכן אמר השבעתָנו - וכן "הרדתנו" (להלן , יח) - לה; והנהוג יותר: 'השבעתינו' , 'הורדתינו' , אבל הכל נכון מטבע האפשרי; וכבר בארנו מטבע ההגיון איך נכון על כל זכר לשון נקבה , וכן הפך זה.

השבעתנו - היה לו לינקד 'השבעתֵנו' כמשפט הנקבה , כמו "הורדתנו בו" (להלן , יח); ויש לומר שגם זה שינוי התנועה הוא: קמץ גדול כקמץ קטן , כמו "נראה אליכם" (וי' ט , ד) שהיה משפטו: נראֶה אליכם.
ריכוז קישורים