תנ"ך - וישמעו בני ישראל ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה לעלות עליהם לצבא: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיִּשְׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה לַעֲל֥וֹת עֲלֵיהֶ֖ם לַצָּבָֽא: פ (יהושע פרק כב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא: פ (יהושע פרק כב פסוק יב)

טקסט בלבד:

וישמעו בני ישראל ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה לעלות עליהם לצבא: פ (יהושע פרק כב פסוק יב)

תיקון קוראים:

וישמעו בני ישראל ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה לעלות עליהם לצבא: פ (יהושע פרק כב פסוק יב)
וּשׁמַעוּ בְּנֵי יִשׂרָאֵל וְאִתכְּנִישׁוּ כָּל כְּנִשׁתָּא דִבנֵי יִשׂרָאֵל לְשִׁילוֹ לְמִסַק עֲלֵיהוֹן לְחֵילָא :

לעלות עליהם לצבא - ב': יהו' כב , יב , לג.

לעלות עליהם לצבא - ב'.

לעלות עליהם לצבא - לפי שנאסרו הבמות משנקבע המשכן בשילה (ראה זבחים קיב , ב).

לעלות עליהם לצבא - כמו 'בצבא'; וכן "וישבו אתו לארץ" (איוב ב , יג); "לפניכם לחרב" (וי' כו , ז); "הרגתי לפצעי" (בר' ד , כג). ולפי שחשבו כי להעלות עליו עולה וזבח עשו אותו , ולהיות להם מזבח לבדם מבלי שיבואו למזבח יי' לשילה או באשר יהיה שם; ומשבאו לשילה נאסרו הבמות , כמו ששנינו (ראה משנה זבחים יד , ד - ח): עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות... משהוקם המשכן נאסרו הבמות , באו לגלגל הותרו הבמות... באו לשילה נאסרו הבמות... באו לנוב וגבעון הותרו הבמות , באו לירושלם נאסרו הבמות ולא היה להן עוד היתר - לפיכך חשבוהו להם לעון ולמרד ביי'.

עוד זכר , שבשובם לנחלתם מעבר לירדן בנו אצל הירדן מזבח גדול למראה; וחשבו ישראל שעשו זה להקריב עליו , ונקהלו שילה לעלות עליהם לצבא , והיתה עצתם לשלח להם תחלה פנחס בן אלעזר הכהן ועשרת נשיאים עמו מתשעת המטות וחצי המטה , לדעת מה זה ועל מה זה , ולהזהירם ולהוכיחם על זה; כי כבר הוזהרו בתורה מעשות במת צבור זולתי משכן יי' , וגם במת יחיד נאסרה מעת באו "אל המנוחה ואל הנחלה" (דב' יב , ט) - והנה היה משכן שילה 'מנוחה' , כמו שנתבאר בסוף זבחים (קיט , א) , ובית עולמים היה 'נחלה' - ולפי שזה הענין היה מרד ביי' , כי הכוונה בשלא יעבוד השם יתברך כי אם במקום אחד היא להורות על היותו אחד , כמו שביארנו בביאורנו לדברי התורה; וזה הפך מה שעשו ישראל כשנשקעו בעבודה זרה עד שתמצא שכבר היו להם בתי עבודה זרה בכל עריהם; אמר הנביא מספר גנותם: "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (יר' ב , כח). הנה אמרו ישראל לעלות עליהם לצבא , להוכיחם על זה ולבער הרע מקרבם , כי זה מדרכי התורה , כמו שנתבאר בדרכי התורה בעיר הנדחת (ראה דב' יג , יג - יח). ולזאת הסבה עלו ישראל לצבא על אחיהם על דבר פילגש בגבעה (ראה שו' כ); והסבה בזה , שישמעו הנשארים וייראו ולא יוסיפו לעשות הרע הזה , כי אולי ילמדו מזה הנשיאים ויסתבכו כלם בזה הפעל המגונה. הלא תראה כי ירבעם בן נבט התחיל במרד , ונמשכו למריו כל מלכי ישראל הבאים אחריו , ונשקעו בו גם כן בסוף הענין מלכי יהודה; והיה זה סבת גלות ישראל מארצם ואבדן רבים מהם.
ריכוז קישורים