תנ"ך - כה
אמרו
כל׀
עדת
ה'
מה־המעל
הזה
אשר
מעלתם
באלהי
ישראל
לשוב
היום
מאחרי
ה'
בבנותכם
לכם
מזבח
למרדכם
היום
בה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֣ה
אָמְר֞וּ
כֹּ֣ל׀
עֲדַ֣ת
יְהוָ֗ה
מָֽה־הַמַּ֤עַל
הַזֶּה֙
אֲשֶׁ֤ר
מְעַלְתֶּם֙
בֵּאלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
לָשׁ֣וּב
הַיּ֔וֹם
מֵאַחֲרֵ֖י
יְהוָ֑ה
בִּבְנוֹתְכֶ֤ם
לָכֶם֙
מִזְבֵּ֔חַ
לִמְרָדְכֶ֥ם
הַיּ֖וֹם
בַּיהוָֽה:
(יהושע פרק כב פסוק טז)
כֹּה
אָמְרוּ
כֹּל׀
עֲדַת
יְהוָה
מָה־הַמַּעַל
הַזֶּה
אֲשֶׁר
מְעַלְתֶּם
בֵּאלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל
לָשׁוּב
הַיּוֹם
מֵאַחֲרֵי
יְהוָה
בִּבְנוֹתְכֶם
לָכֶם
מִזְבֵּחַ
לִמְרָדְכֶם
הַיּוֹם
בַּיהוָה:
(יהושע פרק כב פסוק טז)
כה
אמרו
כל׀
עדת
ה'
מה־המעל
הזה
אשר
מעלתם
באלהי
ישראל
לשוב
היום
מאחרי
ה'
בבנותכם
לכם
מזבח
למרדכם
היום
בה':
(יהושע פרק כב פסוק טז)
כה
אמרו
כל׀
עדת
יהוה
מה־המעל
הזה
אשר
מעלתם
באלהי
ישראל
לשוב
היום
מאחרי
יהוה
בבנותכם
לכם
מזבח
למרדכם
היום
ביהוה:
(יהושע פרק כב פסוק טז)
כְּדֵין
אֲמַרוּ
כָּל
כְּנִשׁתָּא
דַיְיָ
מָא
שִׁקרָא
הָדֵין
דְּשַׁקַרתּוּן
בְּמֵימַר
אֱלָהָא
דְיִשׂרָאֵל
לִמתָב
יוֹמָא
דֵין
מִבָּתַר
פֻּלחָנָא
דַיְיָ
בְּמִבנֵיכוֹן
לְכוֹן
מַדבְּחָא
לְמִמרַדכוֹן
יוֹמָא
דֵין
בְּמֵימְרָא
דַיְיָ
:
באלהי
ישראל
(שלא
קדם
לו
שם
אלהות.
הספירה
לא
כוללת
את
הצירוף
'ארון
אלהי
ישראל')
-
כ"ח
(בלישנא):
בר'
לג
,
כ;
שמ'
כד
,
י;
במ'
טז
,
ט;
יהו'
כב
,
טז;
ש"א
א
,
יז;
ו
,
ה;
ש"ב
כג
,
ג;
מ"א
ח
,
כו;
יש'
כט
,
כג;
מא
,
יז;
מה
,
ג
,
טו;
מח
,
א
,
ב;
נב
,
יב;
יח'
ח
,
ד;
ט
,
ג;
י
,
יט
,
כ;
יא
,
כב;
מג
,
ב;
תה'
סט
,
ז;
עז'
ג
,
ב;
ח
,
לה;
ט
,
ד;
דה"א
ד
,
י;
ה
,
כו;
דה"ב
כט
,
ז.
בבנותכם
-
ב'
,
חד
מלא
וחד
חסר:
יהו'
כב
,
טז
,
יט.
באלהי
ישראל
-
כ"ח;
בבנותכם
-
ב'
חד
מל'
וחד
חס';
למרדכם
-
ל'.
לשוב
היום
מאחרי
יי'
בבנותכם
לכם
מזבח
למרדכם
היום
ביי'
-
להעלות
על
המזבח
לשם
עבודה
זרה.
עוד
זכר
,
שבשובם
לנחלתם
מעבר
לירדן
בנו
אצל
הירדן
מזבח
גדול
למראה;
וחשבו
ישראל
שעשו
זה
להקריב
עליו
,
ונקהלו
שילה
לעלות
עליהם
לצבא
,
והיתה
עצתם
לשלח
להם
תחלה
פנחס
בן
אלעזר
הכהן
ועשרת
נשיאים
עמו
מתשעת
המטות
וחצי
המטה
,
לדעת
מה
זה
ועל
מה
זה
,
ולהזהירם
ולהוכיחם
על
זה;
כי
כבר
הוזהרו
בתורה
מעשות
במת
צבור
זולתי
משכן
יי'
,
וגם
במת
יחיד
נאסרה
מעת
באו
"אל
המנוחה
ואל
הנחלה"
(דב'
יב
,
ט)
-
והנה
היה
משכן
שילה
'מנוחה'
,
כמו
שנתבאר
בסוף
זבחים
(קיט
,
א)
,
ובית
עולמים
היה
'נחלה'
-
ולפי
שזה
הענין
היה
מרד
ביי'
,
כי
הכוונה
בשלא
יעבוד
השם
יתברך
כי
אם
במקום
אחד
היא
להורות
על
היותו
אחד
,
כמו
שביארנו
בביאורנו
לדברי
התורה;
וזה
הפך
מה
שעשו
ישראל
כשנשקעו
בעבודה
זרה
עד
שתמצא
שכבר
היו
להם
בתי
עבודה
זרה
בכל
עריהם;
אמר
הנביא
מספר
גנותם:
"כי
מספר
עריך
היו
אלהיך
יהודה"
(יר'
ב
,
כח).
הנה
אמרו
ישראל
לעלות
עליהם
לצבא
,
להוכיחם
על
זה
ולבער
הרע
מקרבם
,
כי
זה
מדרכי
התורה
,
כמו
שנתבאר
בדרכי
התורה
בעיר
הנדחת
(ראה
דב'
יג
,
יג
-
יח).
ולזאת
הסבה
עלו
ישראל
לצבא
על
אחיהם
על
דבר
פילגש
בגבעה
(ראה
שו'
כ);
והסבה
בזה
,
שישמעו
הנשארים
וייראו
ולא
יוסיפו
לעשות
הרע
הזה
,
כי
אולי
ילמדו
מזה
הנשיאים
ויסתבכו
כלם
בזה
הפעל
המגונה.
הלא
תראה
כי
ירבעם
בן
נבט
התחיל
במרד
,
ונמשכו
למריו
כל
מלכי
ישראל
הבאים
אחריו
,
ונשקעו
בו
גם
כן
בסוף
הענין
מלכי
יהודה;
והיה
זה
סבת
גלות
ישראל
מארצם
ואבדן
רבים
מהם.