תנ"ך - אל
׀
אלהים
׀
ה'
אל
׀
אלהים
׀
ה'
הוא
ידע
וישראל
הוא
ידע
אם־במרד
ואם־במעל
בה'
אל־תושיענו
היום
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵל֩
׀
אֱלֹהִ֨ים
׀
יְהוָ֜ה
אֵ֣ל
׀
אֱלֹהִ֤ים
׀
יְהוָה֙
ה֣וּא
יֹדֵ֔עַ
וְיִשְׂרָאֵ֖ל
ה֣וּא
יֵדָ֑ע
אִם־בְּמֶ֤רֶד
וְאִם־בְּמַ֙עַל֙
בַּיהוָ֔ה
אַל־תּוֹשִׁיעֵ֖נוּ
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
(יהושע פרק כב פסוק כב)
אֵל
׀
אֱלֹהִים
׀
יְהוָה
אֵל
׀
אֱלֹהִים
׀
יְהוָה
הוּא
יֹדֵעַ
וְיִשְׂרָאֵל
הוּא
יֵדָע
אִם־בְּמֶרֶד
וְאִם־בְּמַעַל
בַּיהוָה
אַל־תּוֹשִׁיעֵנוּ
הַיּוֹם
הַזֶּה:
(יהושע פרק כב פסוק כב)
אל
׀
אלהים
׀
ה'
אל
׀
אלהים
׀
ה'
הוא
ידע
וישראל
הוא
ידע
אם־במרד
ואם־במעל
בה'
אל־תושיענו
היום
הזה:
(יהושע פרק כב פסוק כב)
אל
׀
אלהים
׀
יהוה
אל
׀
אלהים
׀
יהוה
הוא
ידע
וישראל
הוא
ידע
אם־במרד
ואם־במעל
ביהוה
אל־תושיענו
היום
הזה:
(יהושע פרק כב פסוק כב)
אֵל
אֱלֹהִים
יְיָ
אֵל
אֱלֹהִים
יְיָ
קֳדָמוֹהִי
גְלֵי
וְיִשׂרָאֵל
בְּסוֹפָא
יֵידַע
אִם
בְּמִמרָד
וְאִם
בְּשַׁקָרָא
שְׁקַר
בְּמֵימְרָא
דַיְיָ
לָא
תִפרְקִנַנָא
יוֹמָא
הָדֵין
:
אל
אלהים
-
ג':
יהו'
כב
,
כב
(פעמיים);
תה'
נ
,
א.
וישראל
-
ל"ג:
בר'
לז
,
ג;
במ'
כד
,
יח;
יהו'
כב
,
כב;
ש"א
יז
,
ג;
כט
,
א;
ש"ב
יא
,
יא;
יט
,
ט;
מ"א
ד
,
כ;
ה
,
ה;
יח
,
לו;
יש'
מב
,
כד;
מג
,
כח;
מד
,
א
,
כא;
מה
,
ד;
מח
,
יב;
מט
,
ה;
סג
,
טז;
יר'
י
,
טז;
כג
,
ו;
הו'
ה
,
ג
,
ה;
עמ'
ז
,
יא
,
יז;
תה'
פא
,
יב;
דה"א
א
,
לד;
כט
,
יח;
דה"ב
טז
,
יא;
כה
,
כו;
כח
,
כו;
ל
,
ו;
לב
,
לב;
לה
,
יח.
ידע
-
י"ט:
יהו'
כב
,
כב;
ש"א
כ
,
ג;
כא
,
ג;
יש'
ז
,
טז;
ח
,
ד;
נב
,
ו;
יר'
לו
,
יט;
לח
,
כד;
מ
,
טו;
תה'
לה
,
ח;
לט
,
ז;
צב
,
ז;
מש'
כד
,
יב;
כח
,
כב;
איוב
יד
,
כא;
קה'
ח
,
ה
(פעמיים);
ט
,
יב;
י
,
יד.
אל
אלהים
ג'
הוא
ידע
שנים
בו
מזמור
לאסף.
ידע
י"ט
אם
במרד
יעצב
מאומה
כי
בטרם
בטרם
המדבר
(אפוא)
[איפה]
יככה
בדברים
יכבדו
תבואהו
יצבר
בער
ונצר
חסר
(שמר)
[שומר]
ב'
בו
כדגים
והסכל.
(אל
אלהים)
-
ג';
אל
אלהים
-
ג';
וישראל
-
ל"ג;
ידע
-
י"ט;
במרד
-
ל';
במעל
-
ל'.
אל
אלהים
יי'
-
אל
כל
האלהים
הוא
יי'
,
היודע
כי
לא
במרד
וגו'.
וכשכפל
לומר
שני
פעמים:
אלהים
בעולם
הזה
,
אלהים
בעולם
הבא
(ראה
פר"א
לד).
אל
תושיענו
-
כלפי
שכינה
אמרו.
אל
אלהים
-
פתרון:
אלהי
האלהים
הוא
יי'.
ולמה
נכפל
כאן
שני
פעמים
אל
אלהים
יי'?
זה
פתרונו:
אל
אלהים
יי'
הוא
יודע
שלא
במרד
עשינו
זאת
,
וגם
ישראל
ידע
אם
במרד
ואם
במעל;
וכן
במקום
אחר
,
כשעתיד
לכפול
שני
דברים
כופל
שני
תיבות
לפניו
,
כמו
"אנוכי
אנוכי
הוא
מוחה
פשעיך
למעני
וחטאתיך
לא
אזכור"
(יש'
מג
,
כה)
,
שפתרונו:
אנוכי
הוא
שמוחה
פשעיך
,
ואנוכי
שלמעני
חטאותיך
לא
אזכור;
אף
כאן:
השם
הוא
יודע
שלא
במרד
,
והשם
הוא
יודע
שלא
במעל.
אל
אלהים
יי'
-
כמו
"מלך
מלכים"
(יח'
כו
,
ז);
ו'אלהים'
הם
המלאכים
,
והוא
יתברך
אל
אלהים;
וכן
הוא
אומר
"אלהי
האלהים
ואדני
האדנים"
(דב'
י
,
יז).
ואמרו
שני
פעמים
-
לחזק
הדבר
ולהאמינו.
הוא
יודע
-
כי
הוא
יודע
הלבבות
ויודע
כוונתינו.
וישראל
הוא
ידע
-
מיכן
ואילך
יֵדע
ישראל
כי
כוונתינו
לטובה
,
לא
במרד
ולא
במעל.
אל
תושיענו
-
כנגד
השם
יתברך.
והנה
היתה
תשובתם
,
כי
לא
עשו
זה
לעולה
ולא
לזבח
,
אך
להיות
להם
לזכר
כי
הם
מעם
יי'
ואם
מארצו
יצאו
,
והעבר
היה
רק
בינם
ובין
ארץ
ישראל.
ולזאת
הסבה
קראו
שם
המזבח:
כי
עד
הוא
בינותינו
כי
יי'
הוא
האלהים.
וישר
הדבר
בעיני
פינחס
והנשיאים
,
וישובו
מאתם
אל
בני
ישראל.
וברכו
בני
ישראל
את
השם
הנכבד
ששמר
אותם
מעלות
לצבא.
אל
אלהים
יי'
הוא
יודע
-
כמו
"כי
יודע
אלהים"
(בר'
ג
,
ה).
אל
תושיענו
-
רמז
לשם
יתעלה
כאלו
הוא
לנכח;
כל
שכן
שיתכן
היותו
לנסתר
,
אחר
שמצאנו
אמרו
על
השם
"ואם
ככה
את
עושה
לי"
(במ'
יא
,
טו).