תנ"ך - ונאמר
והיה
כי־יאמרו
אלינו
ואל־דרתינו
מחר
ואמרנו
ראו
את־תבנית
מזבח
ה'
אשר־עשו
אבותינו
לא
לעולה
ולא
לזבח
כי־עד
הוא
בינינו
וביניכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַנֹּ֕אמֶר
וְהָיָ֗ה
כִּֽי־יֹאמְר֥וּ
אֵלֵ֛ינוּ
וְאֶל־דֹּרֹתֵ֖ינוּ
מָחָ֑ר
וְאָמַ֡רְנוּ
רְא֣וּ
אֶת־תַּבְנִית֩
מִזְבַּ֨ח
יְהוָ֜ה
אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ
אֲבוֹתֵ֗ינוּ
לֹ֤א
לְעוֹלָה֙
וְלֹ֣א
לְזֶ֔בַח
כִּֽי־עֵ֣ד
ה֔וּא
בֵּינֵ֖ינוּ
וּבֵינֵיכֶֽם:
(יהושע פרק כב פסוק כח)
וַנֹּאמֶר
וְהָיָה
כִּי־יֹאמְרוּ
אֵלֵינוּ
וְאֶל־דֹּרֹתֵינוּ
מָחָר
וְאָמַרְנוּ
רְאוּ
אֶת־תַּבְנִית
מִזְבַּח
יְהוָה
אֲשֶׁר־עָשׂוּ
אֲבוֹתֵינוּ
לֹא
לְעוֹלָה
וְלֹא
לְזֶבַח
כִּי־עֵד
הוּא
בֵּינֵינוּ
וּבֵינֵיכֶם:
(יהושע פרק כב פסוק כח)
ונאמר
והיה
כי־יאמרו
אלינו
ואל־דרתינו
מחר
ואמרנו
ראו
את־תבנית
מזבח
ה'
אשר־עשו
אבותינו
לא
לעולה
ולא
לזבח
כי־עד
הוא
בינינו
וביניכם:
(יהושע פרק כב פסוק כח)
ונאמר
והיה
כי־יאמרו
אלינו
ואל־דרתינו
מחר
ואמרנו
ראו
את־תבנית
מזבח
יהוה
אשר־עשו
אבותינו
לא
לעולה
ולא
לזבח
כי־עד
הוא
בינינו
וביניכם:
(יהושע פרק כב פסוק כח)
וַאֲמַרנָא
וִיהֵי
אֲרֵי
יֵימְרוּן
לַנָא
וּלדָרַנָא
מְחַר
וְנֵימַר
חֲזוֹ
יָת
דְּמוּת
מַדבְּחָא
דַיְיָ
דַּעֲבַדוּ
אֲבָהָתַנָא
לָא
לַעֲלָתָא
וְלָא
לְנִכסַת
קֻדשַׁיָא
אֲרֵי
סָהִיד
הוּא
בֵּינַנָא
וּבֵינֵיכוֹן
:
דרתינו
-
ב':
ראה
לעיל.
לעולה
-
ג'
מלא
בסיפרא
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
כג.
דרתינו
-
ב';
לעולה
-
ג'
מל'
בסיפ'.
ואמרנו
-
כאלו
אמרו
'יאמרו
בנינו'
,
כי
האבות
במקום
הבנים
והבנים
במקום
האבות;
כמו
"ואותנו
הוציא
משם"
(דב'
ו
,
כג).
והנה
היתה
תשובתם
,
כי
לא
עשו
זה
לעולה
ולא
לזבח
,
אך
להיות
להם
לזכר
כי
הם
מעם
יי'
ואם
מארצו
יצאו
,
והעבר
היה
רק
בינם
ובין
ארץ
ישראל.
ולזאת
הסבה
קראו
שם
המזבח:
כי
עד
הוא
בינותינו
כי
יי'
הוא
האלהים.
וישר
הדבר
בעיני
פינחס
והנשיאים
,
וישובו
מאתם
אל
בני
ישראל.
וברכו
בני
ישראל
את
השם
הנכבד
ששמר
אותם
מעלות
לצבא.
תבנית
המזבח
-
אם
כן
שם
המזבח
היה
מונח
לזה
דרך
שם
מסופק
,
כמו
שם
האדם
על
המדבר
,
ועל
הנעשה
מעץ
או
אבן
כתבנית
המדבר
,
או
כמו
שאמר
ארסטו
במקום
אחר
על
הפלוסוף
ועל
האדם
שאינו
פילוסוף.
ויש
בכאן
עדות
נאמנת
לדעת
המורה
(מלות
ההגיון
יג)
,
ואין
כאן
מקום
זה.