תנך - ספר יהושע פרק כד פסוק לב

יש ללחוץ על אחד ממופעי הפסוק על מנת לפתוח את הפרק לעיון בתצורה המתאימה:

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:

טקסט וניקוד:

וְאֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל ׀ מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי־שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי־יוֹסֵף לְנַחֲלָה:

טקסט בלבד:

ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ׀ ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה:

תיקון קוראים:

ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ׀ ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה:

וְיָת גַּרמֵי יוֹסֵף דְּאַסִיקוּ בְנֵי יִשׂרָאֵל מִמִצרַיִם קְבַרוּ בִשׁכֶם בְּאַחסָנַת חַקלָא דִּזבַן יַעֲקֹב מִן בְּנֵי חֲמוֹר אֲבוּהִי דִשׁכֶם בִּמאָה חֻרפָּן וַהֲווֹ לִבנֵי יוֹסֵף לְאַחסָנָא :

ואת - עצמות - ז': יהו' כד , לב; ש"ב כא , יב , יג; יר' ח , א (ארבע פעמים). במאה - ה': בר' לג , יט; יהו' כד , לב; ש"א יח , כה; ש"ב ג , יד; דה"ב כה , ו. קשיטה - ג': *בר' לג , יט; יהו' כד , לב; איוב מב , יא. לנחלה - ה"י: ראה יהו' יא , כג.

ואת עצמות ז' וסימנהון יוסף יהונתן יהונתן בעת ההיא ארבעה בו.

ואת - עצמות - ז'; במאה - ה'; קשיטה - ג'; לנחלה - ה"י. סכום הפסוקים שלספר שש מאות וחמשים וששה׀

קברו בשכם - משכם גנבוהו , לשכם החזירוהו.

ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם - מתוך שמדבר למעלה בקבורת יהושע שנקבר בתמנת סרח , מזכיר עמו אף עצמות יוסף שקברום בשכם; ובמקום שנטלוהו אחיו לשם החזירוהו; וטופל אף עמהם קבורת אלעזר שקברוהו בגבעת פנחס בנו. ומניין היה לו לפנחס , שלא היה לו לאלעזר אביו? אלא שנשא פנחס בת יורשת נחלה.

אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו. ובדרש (ראה סוטה יג , ב): כל המתחיל במצוה ואחֵר גומרה , נקראת על שם האחרון; ממי את למד? - ממשה , דכתיב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו"; נסתלק משה במדבר ולא נכנס לארץ , הכניסו ישראל עצמותיו לארץ וקברו אותם - נתלית המצוה בהם , דכתיב: אשר העלו בני ישראל ממצרים; 'אשר העלה משה' אין כתוב כאן , אלא אשר העלו. קברו בשכם - דרשו בו (שם): משכם גנבוהו ולשכם החזירוהו. ולפי הפשט: לפי שהיה שכם בחלק אפרים (ראה יהו' כ , ז) , ולכבוד יוסף קברוהו בנחלה הראשונה אשר היה ליעקב אבינו בארץ ישראל (ראה בר' לג , יח - יט). ולפי דעתי , בפסוק "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך" (בר' מח , כב) רמז לו שייקבר שם בשכם , זהו שאמר "לך"; כי כבר זכר הבכורה שנתן לו שיטלו בניו שני חלקים. ויהיו לבני יוסף לנחלה - חשבו להם העצמות לנחלה טובה כשנקברו בנחלתם; ודרשו בו (ראה סוטה יג , ב) על בני יוסף שהתעסקו בקבורת העצמות בנחלתם.

וזכר אחר זה , כי עצמות יוסף קברו במקום היה לבניו לנחלה , וכי אלעזר בן אהרן מת , וקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים. ואם אמר אומר: איך היתה לפנחס אם לא היתה לאלעזר? אמרנו לו , כי תכף שמת אלעזר היה יורשו פנחס , לפי שרשי התורה , ולזה כשנקבר , נקבר בגבעת פנחס בנו. ואולם רבותינו ז"ל אמרו בפרק יש נוחלין (ב"ב קיא , ב) , כי פנחס ירשה מאשתו; וזה דרך דרש , ואמנם הפשט הוא לפי מה שכתבנו. (תשע תועלות לחלק רביעי - בקובץ רלב"ג תועלות)