תנ"ך - והיה
כנוח
כפות
רגלי
הכהנים
נשאי
ארון
ה'
אדון
כל־הארץ
במי
הירדן
מי
הירדן
יכרתון
המים
הירדים
מלמעלה
ויעמדו
נד
אחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֡ה
כְּנ֣וֹחַ
כַּפּ֣וֹת
רַגְלֵ֣י
הַכֹּהֲנִ֡ים
נֹשְׂאֵי֩
אֲר֨וֹן
יְהוָ֜ה
אֲד֤וֹן
כָּל־הָאָ֙רֶץ֙
בְּמֵ֣י
הַיַּרְדֵּ֔ן
מֵ֤י
הַיַּרְדֵּן֙
יִכָּ֣רֵת֔וּן
הַמַּ֥יִם
הַיֹּרְדִ֖ים
מִלְמָ֑עְלָה
וְיַעַמְד֖וּ
נֵ֥ד
אֶחָֽד:
(יהושע פרק ג פסוק יג)
וְהָיָה
כְּנוֹחַ
כַּפּוֹת
רַגְלֵי
הַכֹּהֲנִים
נֹשְׂאֵי
אֲרוֹן
יְהוָה
אֲדוֹן
כָּל־הָאָרֶץ
בְּמֵי
הַיַּרְדֵּן
מֵי
הַיַּרְדֵּן
יִכָּרֵתוּן
הַמַּיִם
הַיֹּרְדִים
מִלְמָעְלָה
וְיַעַמְדוּ
נֵד
אֶחָד:
(יהושע פרק ג פסוק יג)
והיה
כנוח
כפות
רגלי
הכהנים
נשאי
ארון
ה'
אדון
כל־הארץ
במי
הירדן
מי
הירדן
יכרתון
המים
הירדים
מלמעלה
ויעמדו
נד
אחד:
(יהושע פרק ג פסוק יג)
והיה
כנוח
כפות
רגלי
הכהנים
נשאי
ארון
יהוה
אדון
כל־הארץ
במי
הירדן
מי
הירדן
יכרתון
המים
הירדים
מלמעלה
ויעמדו
נד
אחד:
(יהושע פרק ג פסוק יג)
וִיהֵי
כִּמנָח
פַּרסַת
רַגלֵי
כָהֲנַיָא
נָטְלֵי
אֲרוֹנָא
דַיְיָ
רִבּוֹן
כָּל
אַרעָא
בְּמֵי
יַרדְּנָא
מֵי
יַרדְּנָא
יִפסְקוּן
מַיָא
דְנָחֲתִין
מִלְעֵילָא
וִיקוּמוּן
רִכבָּא
חַד
:
כנוח
-
ב':
במ'
יא
,
כה;
יהו'
ג
,
יג.
ואחד:
וכנוח
-
נחמ'
ט
,
כח.
ארון
יי'
-
כ"ו:
יהו'
ג
,
יג;
ד
,
ה
,
יא;
ו
,
ו
,
ז
,
יא
,
יב
,
יג
(פעמיים);
ז
,
ו;
ש"א
ד
,
ו;
ה
,
ג
,
ד;
ש"ב
ו
,
ט
,
י
,
יא
,
יג
,
טו
,
טז
,
יז;
מ"א
ח
,
ד;
דה"א
טו
,
ב
,
ג;
טז
,
ד;
דה"ב
ח
,
יא.
ומן
"ויהי
ארון
יי'
בשדה
פלשתים"
עד
"ויהי
מיום
שבת
הארון"
(ש"א
ו
,
א
-
ז
,
א)
דכותהון
בר
מן
א':
ש"א
ו
,
ג.
במי
-
ה':
*במ'
יט
,
כא;
לא
,
כג;
דב'
לב
,
נא;
יהו'
ג
,
יג;
איוב
ט
,
ל.
יכרתון
-
ב':
יהו'
ג
,
יג;
תה'
לז
,
ט.
כנוח
ב'
ויהי
כנוח
עליהם
והיה
כנוח
כפות.
וחד
וכנוח
להם.
כנוח
-
ב';
במי
-
ה';
יכרתון
-
ב'
כי
מרעים;
ויעמדו
-
ל'.
המים
היורדים
מלמעלה
-
כדרך
כל
הנהרות
המושכים.
ויעמדו
נד
אחד
-
כשירדו
המים
עד
מקום
שנכרתו
שם
,
ואינן
יורדים
משם
ולמטה
,
הן
מתקבצים
ונגדשים
ועולים
למעלה
כפין
על
גבי
כפין
(ראה
סוטה
לג
,
ב
-
לד
,
א).
נד
-
לשון
גובה
,
וכן
"כונס
כנד"
(תה'
לג
,
ז);
וכן
"נד
קציר"
(יש'
יז
,
יא);
כן
חיברם
מנחם.
ויעמדו
נד
אחד
-
פירוש:
שלא
יתפשטו
הנה
והנה
בהִכָּרתם
ולא
ישטפו
אותם
המקומות
,
אבל
יעמדו
נד
אחד;
כמו
שירדו
המים
כן
יעמדו
אלה
על
אלה
,
ולא
יתפשטו
ולא
יצאו
מגדות
הירדן.
וזכר
שכבר
אמר
השם
יתברך
ליהושע
,
כי
יחל
לגדל
אותו
בעיני
כל
ישראל
,
עד
שיתבאר
להם
כי
כאשר
היה
עם
משה
כן
יהיה
עמו.
וזה
אמנם
יהיה
בזה
האופן
,
שהישירו
השם
יתברך
איך
יעשה
זה
המופת
,
והוא
שכבר
הודיע
להם
יהושע
זה
המופת
טרם
בואו
וייעד
להם
זמן
,
והוא
שכאשר
ינוחו
כפות
רגלי
הכהנים
נושאי
הארון
במי
הירדן
,
ברגע
ההוא
יכרתון
מי
הירדן;
וזה
אמנם
יהיה
כשיכרתון
המים
היורדים
מלמעלה
ויעמדו
נד
אחד
ולא
ירדו;
ולזה
היה
מחוייב
שישוב
מה
שאחר
המקום
ההוא
מהירדן
חרבה
,
כי
המים
אשר
בו
ירדו
ולא
יגר
להם
דבר
מהמים
היורדים
מלמעלה;
ולזה
צוה
שיעמדו
רגלי
הכהנים
בירדן
עד
עבור
כל
העם
,
והודיעם
שתכף
שיסירו
הכהנים
רגליהם
משם
ישובו
מי
הירדן
למקומם.
ולפי
שזה
הזמן
הוא
בלתי
מוגבל
,
כי
איפשר
שיהיה
זמן
עבור
העם
הירדן
ארוך
אם
יעברו
במתון
,
או
קצר
אם
יעברו
במהירות
,
וכן
הענין
בזמן
הגעת
רגלי
הכהנים
בירדן
,
הנה
היה
זה
מגדיל
ענין
הפלא
הזה
,
ומסיר
הספק
בו
מהרואים
אותו;
כי
אם
אמר
אחד
,
שיהושע
היה
יודע
זמן
הכרת
הירדן
,
וכמה
מן
הזמן
עמד
כך
,
הנה
אולי
יביא
זה
ספק
מעט
בענין
זה
המופת
,
אבל
בעבור
שהוא
לא
נתן
בזה
זמן
מוגבל
,
כמו
שזכרנו
,
הנה
אי
אפשר
לספק
על
זה
המופת
בזה
האופן
,
עם
שהוא
מבואר
ממה
שזכר
מעמד
המים
היורדים
נד
אחד
שזה
בלתי
איפשר
בזולת
מופת
,
כמו
שנבאר
כשנאמר
איך
היה
ענין
זה
המופת
בזולת
המופת.
המים
היורדים
מלמעלה
-
הטעם:
רוצה
לומר:
המים
היורדים
מלמעלה.
המים
היורדים
מלמעלה
ויעמדו
נד
אחד
-
הוי"ו
יתירה
,
וכך
הוא
מתפרש:
המים
היורדים
מלמעלה
יעמדו
נד
אחד;
וכך
אומר
לפנים:
"ויעמדו
המים
היורדים
מלמעלה
קמו
נד
אחד"
(להלן
,
טז).