תנ"ך - ויעמדו
המים
הירדים
מלמעלה
קמו
נד־אחד
הרחק
מאד
באדם
מאדם
העיר
אשר
מצד
צרתן
והירדים
על
ים
הערבה
ים־המלח
תמו
נכרתו
והעם
עברו
נגד
יריחו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעַמְד֡וּ
הַמַּיִם֩
הַיֹּרְדִ֨ים
מִלְמַ֜עְלָה
קָ֣מוּ
נֵד־אֶחָ֗ד
הַרְחֵ֨ק
מְאֹ֜ד
בֵאָדָ֤ם
מֵאָדָ֤ם
הָעִיר֙
אֲשֶׁר֙
מִצַּ֣ד
צָֽרְתָ֔ן
וְהַיֹּרְדִ֗ים
עַ֣ל
יָ֧ם
הָעֲרָבָ֛ה
יָם־הַמֶּ֖לַח
תַּ֣מּוּ
נִכְרָ֑תוּ
וְהָעָ֥ם
עָבְר֖וּ
נֶ֥גֶד
יְרִיחֽוֹ:
(יהושע פרק ג פסוק טז)
וַיַּעַמְדוּ
הַמַּיִם
הַיֹּרְדִים
מִלְמַעְלָה
קָמוּ
נֵד־אֶחָד
הַרְחֵק
מְאֹד
בֵאָדָם
מֵאָדָם
הָעִיר
אֲשֶׁר
מִצַּד
צָרְתָן
וְהַיֹּרְדִים
עַל
יָם
הָעֲרָבָה
יָם־הַמֶּלַח
תַּמּוּ
נִכְרָתוּ
וְהָעָם
עָבְרוּ
נֶגֶד
יְרִיחוֹ:
(יהושע פרק ג פסוק טז)
ויעמדו
המים
הירדים
מלמעלה
קמו
נד־אחד
הרחק
מאד
באדם
מאדם
העיר
אשר
מצד
צרתן
והירדים
על
ים
הערבה
ים־המלח
תמו
נכרתו
והעם
עברו
נגד
יריחו:
(יהושע פרק ג פסוק טז)
ויעמדו
המים
הירדים
מלמעלה
קמו
נד־אחד
הרחק
מאד
באדם
מאדם
העיר
אשר
מצד
צרתן
והירדים
על
ים
הערבה
ים־המלח
תמו
נכרתו
והעם
עברו
נגד
יריחו:
(יהושע פרק ג פסוק טז)
וְקָמוּ
מַיָא
דְנָחֲתִין
מִלְעֵילָא
קָמוּ
רִכבָּא
חַד
רַחִיקִין
לַחדָּא
מֵאָדָם
קַרתָּא
דְּבִסְטַר
צָרְתָן
וּדנָחֲתִין
לְיַמָא
דְמֵישְׁרָא
לְיַמָא
דְמִלחָא
שְׁלִימוּ
פְסַקוּ
וְעַמָא
עֲבַרוּ
לָקֳבֵיל
יְרִיחוֹ
:
באדם
(כתיב;
מאדם
קרי)
-
ו'
כתיב
בי"ת
וקרי
מ"ם:
יהו'
ג
,
טז;
כד
,
טו;
מ"ב
ה
,
יב;
יב
,
י;
כג
,
לג;
דנ'
יא
,
יח.
צרתן
-
ב':
יהו'
ג
,
טז;
מ"א
ז
,
מו.
ו'
כת'
ב'
וקרי'
מ'
מאדם
מעבר
ממלך
מימין
אמנה
וישם
פניו
דאיים.
באדם
-
מאדם
קרי;
צרתן
-
ב'
בין
סכות.
הרחק
מאד
-
ממקום
שעברו
שם
נפסקו.
ומאיזה
מקום
נפסקו?
מאדם
העיר
-
כך
שמה
(ראה
או"מ
ע' 197
).
והירדים
-
אותם
שהיו
יורדים
משם
ולמטה
תחילה
,
תמו
נכרתו
-
עברו
דרך
הליכתן
ככל
הנחלים
ההולכים
אל
הים
עד
אשר
תמו.
הרחק
מאד
מאדם
העיר
-
העיר
הקרובה
שם
במקום
שעברו
היה
שמה
אדם.
ומה
שאמר
הרחק
מאד
-
להודיע
שלא
נתפשטו
המים
היורדים
,
אלא
קמו
זה
על
זה
נד
אחד
,
רחוקים
מן
העיר
כמו
שהיו
מתחילה.
והיורדים
-
פירוש:
והמים
היורדים
אשר
מתחת
מקום
הכריתה
ירדו
אל
הים
כמנהג
הנחלים;
וקודם
שעברו
תמו
אותם
המים
התחתונים
,
כי
הלכו
כלם
לים
,
והעם
עברו
ביבשה
בריוח
,
כי
לא
היו
המים
אלא
למעלה
מהם
,
שקמו
נד
אחד.
ומה
שכתוב
באדם
וקרי
מאדם
-
הכתוב
אומר
,
כי
לולי
שקמו
המים
נד
אחד
,
היו
מתפשטין
והיו
נכנסין
באדם
העיר
ושוטפין
העיר
אע"פ
שהיתה
רחוקה
,
כל
כך
היו
המים
רבים;
אבל
עתה
שקמו
נד
אחד
רחקו
מאדם
העיר
מאד
,
כמו
שהיה
הירדן
רחוק
מהעיר.
והנה
ספר
,
שכן
היה
הענין
,
רוצה
לומר:
שבבא
נושאי
הארון
עד
הירדן
ורגלי
הכהנים
נטבלו
בקצה
המים
,
תכף
עמדו
המים
היורדים
מלמעלה
כמו
נד
אחד
הרחק
מאד
מעיר
אחת
ששמה
אדם
אשר
מצד
צרתן
,
והיורדים
על
ים
הערבה
תמו
נכרתו
בהפסק
ירידת
המים
מלמעלה
,
והעם
עמדו
נגד
יריחו.