תנ"ך - ויהי
כאשר־תם
כל־העם
לעבור
ויעבר
ארון־ה'
והכהנים
לפני
העם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֛י
כַּאֲשֶׁר־תַּ֥ם
כָּל־הָעָ֖ם
לַעֲב֑וֹר
וַיַּעֲבֹ֧ר
אֲרוֹן־יְהוָ֛ה
וְהַכֹּהֲנִ֖ים
לִפְנֵ֥י
הָעָֽם:
(יהושע פרק ד פסוק יא)
וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר־תַּם
כָּל־הָעָם
לַעֲבוֹר
וַיַּעֲבֹר
אֲרוֹן־יְהוָה
וְהַכֹּהֲנִים
לִפְנֵי
הָעָם:
(יהושע פרק ד פסוק יא)
ויהי
כאשר־תם
כל־העם
לעבור
ויעבר
ארון־ה'
והכהנים
לפני
העם:
(יהושע פרק ד פסוק יא)
ויהי
כאשר־תם
כל־העם
לעבור
ויעבר
ארון־יהוה
והכהנים
לפני
העם:
(יהושע פרק ד פסוק יא)
וַהֲוָה
כַּד
שְׁלִים
כָּל
עַמָא
לְמִעבַּר
וַעֲבַר
אֲרוֹנָא
דַיְיָ
וְכָהֲנַיָא
קֳדָם
עַמָא
:
ויהי
-
כ'
בטעמא
(בתביר)
ראשי
פסוקים:
בר'
מא
,
יג;
*במ'
י
,
לה;
לא
,
לז;
יהו'
ד
,
יא;
ה
,
ח;
טז
,
ה;
ש"ב
יב
,
יח;
יט
,
כו;
מ"א
יב
,
ל;
יד
,
כה
,
כח;
יז
,
ז;
יח
,
יז;
כא
,
טז;
יר'
מא
,
ד;
יח'
כו
,
א;
זכ'
ז
,
ד;
ח
,
א
,
יח;
דה"ב
יב
,
יא.
לעבור
-
ד'
מלא:
יהו'
ד
,
א
,
יא;
ש"ב
טו
,
כד;
נח'
ב
,
א.
ארון
יי'
-
כ"ו:
ראה
יהו'
ג
,
יג.
ויהי
כאשר
תם
כל
העם
לעבר
ויעבר
ארון
וגו'
-
לא
כדרך
שעברו
אחרים
,
אלא
כמו
שמפורש
למטה
בענין:
"נתקו
כפות
רגלי
הכהנים"
לאחוריהם
"אל
החרבה"
(להלן
,
יח)
-
על
השפה
שנכנסו
בה
,
שהיו
עומדים
אצלה
וחזרו
המים
לאחוריהם
לילך
כתמול
שלשום.
נמצא
ארון
ונושאיו
מצד
זה
,
וכל
ישראל
מצד
זה;
נשא
ארון
את
נושאיו
ועבר
(ראה
סוטה
לה
,
א).
לפני
העם
-
לעיני
העם.
ויהי
כאשר
תם
כל
העם
וגו'
לפני
העם
-
פירושו:
הכהנים
והארון
שהיו
לפני
העם
קודם
שתמו
לעבור
,
עברו
אחרי
עבר
העם.
או
פירוש:
כאשר
תם
כל
העם
לעבור
,
המתינו
על
שפת
הירדן
עד
שעבר
הארון
והלך
לפני
העם
,
והלכו
אחריו.
או
יהיה
פירוש
לפני
העם
-
לעיני
העם.
ורבותינו
ז"ל
פירשו
בענין
אחר
כל
זה
הענין
(ראה
תוס'
סוטה
ח
,
ו)
,
ופירשו
"עד
קצה
מי
הירדן
בירדן
תעמדו"
(יהו'
ג
,
ח)
-
בקצה
אשר
נכנסו
ממנו
,
ושם
עמדו
הכהנים
והארון
עד
שעבר
העם;
ופירשו
"נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה"
(להלן
,
יח)
-
אשר
בצדם
,
והוא
השפה
אשר
נכנסו
ממנה
,
וחזרו
לאחוריהם
אל
החרבה.
וזה
שאמר
"ויעלו
מן
הירדן"
(להלן
,
טז)
-
שעלו
מן
הירדן
אל
השפה
כדי
שיחזרו
המים
למקומם
קודם
שיעבר
הארון
,
להראות
להם
נס
אחר;
נמצאו
ארון
וכהנים
מצד
אחד
וישראל
מצד
אחר
והירדן
מלא
ביניהם
,
נשא
ארון
את
נושאיו
ועבר
,
שנאמר
ויעבר
ארון
יי'...
לפני
העם.
ואני
תמה
מזה
הדרש
,
מה
הצריכם
לזה?
לא
הפסוקים
,
כי
כבר
פירשנו
אותם
כולם
לדעתינו!
ואפילו
יהיה
כדבריהם
פירוש
"קצה
מי
הירדן"
-
בשפה
אשר
נכנסו
ממנה
,
כאשר
תם
כל
העם
לעבור
עבר
הארון
אחריהם
ביבשה
,
וכאשר
"נתקו
כפות
רגלי
הכהנים"
אל
החרבה
מצד
השני
שבו
המים
למקומם.
ואנה
ראו
שישראל
מצד
זה
וארון
מצד
זה?
ומה
צֹרך
לשאת
ארון
את
נושאיו
ולעבֹר?
ואם
היה
נס
כזה
,
לא
היה
כתוב
מפורש
שהארון
נשא
את
נושאיו
למעלה
מן
המים!?
ואפילו
למי
שמפרש
דבריהם
כמשמען
,
שמפרש
"עד
קצה
מי
הירדן"
-
הקצה
שיצאו
ממנו
,
כמו
שאנו
מפרשים
,
ומפרש
'ארון
מצד
זה
וישראל
מצד
זה'
כי
כלם
היו
מהשפה
אשר
יצאו
ממנה
,
אלא
פירוש
'מצד
זה'
-
שהארון
היה
על
שפת
הירדן
,
וישראל
היו
לפניו
רחוקים
,
וזהו
'מצד
אחר';
אם
כן
,
הארון
שהיה
אחרי
העם
איך
אמר
ויעבר
לפני
העם?
אלא
נשא
ארון
את
נושאיו
ועבר
לפני
העם;
אע"פ
כן
,
מי
הצריכם
לזה
הנס?
וכי
קשה
הוא
לפרש
שהמתינו
אותו
ישראל
עד
שעבר
לפניהם
,
כמו
שפירשנו?
או
פירוש
לפני
העם
-
לעיני
העם
,
כמו
שפירשנו?
והם
שאמרו
ידעו
מה
שאמרו
,
כי
דעתם
רחבה
מדעתינו.
והנה
זכר
שכבר
מהרו
העם
לעבור
יותר
מהחוק
הנהוג;
וידמה
שכבר
עשו
זה
כדי
שתתבאר
להם
מדרגת
יהושע
בענין
זה
המופת
,
כי
אילו
היה
מוגבל
זמן
עמידת
מי
הירדן
עד
הזמן
שהיה
ראוי
שיעברו
בו
העם
לפי
החוק
הנהוג
,
היה
ראוי
,
כשמהרו
לעבור
,
שישארו
מי
הירדן
כך
זמן
מה
אחר
עברם;
והנה
ספר
,
שתכף
עבור
העם
עבר
ארון
יי'
לפני
העם
,
ותכף
שבו
מי
הירדן
למקומם;
וזה
גם
כן
היה
במצות
יי'
,
כדי
שיתפרסם
לישראל
עוצם
זה
המופת
,
רוצה
לומר:
שכבר
צוה
השם
יתברך
את
יהושע
,
שיצוה
הכהנים
נושאי
הארון
שיעלו
מן
הירדן
תכף
עבור
העם.
ויעבור
ארון
יי'
והכהנים
לפני
העם
-
פירוש
לפי
פשוטו:
שהמתינו
לו
ישראל
עד
שעבר
לפניהם
,
מפני
שהארון
היה
אחרון
לעבור
הירדן
,
ועבר
לפניהם
כדי
שיראם
הדרך
,
כי
לא
היה
להם
עוד
עמוד
הענן.