תנ"ך - ויהי
בעלות
כעלות
הכהנים
נשאי
ארון
ברית־ה'
מתוך
הירדן
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה
וישבו
מי־הירדן
למקומם
וילכו
כתמול־שלשום
על־כל־גדותיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֠יְהִי
בַּעֲל֨וֹת
כַּעֲל֨וֹת
הַכֹּהֲנִ֜ים
נֹשְׂאֵ֨י
אֲר֤וֹן
בְּרִית־יְהוָה֙
מִתּ֣וֹךְ
הַיַּרְדֵּ֔ן
נִתְּק֗וּ
כַּפּוֹת֙
רַגְלֵ֣י
הַכֹּהֲנִ֔ים
אֶ֖ל
הֶחָרָבָ֑ה
וַיָּשֻׁ֤בוּ
מֵֽי־הַיַּרְדֵּן֙
לִמְקוֹמָ֔ם
וַיֵּלְכ֥וּ
כִתְמוֹל־שִׁלְשׁ֖וֹם
עַל־כָּל־גְּדוֹתָֽיו:
(יהושע פרק ד פסוק יח)
וַיְהִי
בַּעֲלוֹת
כַּעֲלוֹת
הַכֹּהֲנִים
נֹשְׂאֵי
אֲרוֹן
בְּרִית־יְהוָה
מִתּוֹךְ
הַיַּרְדֵּן
נִתְּקוּ
כַּפּוֹת
רַגְלֵי
הַכֹּהֲנִים
אֶל
הֶחָרָבָה
וַיָּשֻׁבוּ
מֵי־הַיַּרְדֵּן
לִמְקוֹמָם
וַיֵּלְכוּ
כִתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם
עַל־כָּל־גְּדוֹתָיו:
(יהושע פרק ד פסוק יח)
ויהי
בעלות
כעלות
הכהנים
נשאי
ארון
ברית־ה'
מתוך
הירדן
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה
וישבו
מי־הירדן
למקומם
וילכו
כתמול־שלשום
על־כל־גדותיו:
(יהושע פרק ד פסוק יח)
ויהי
בעלות
כעלות
הכהנים
נשאי
ארון
ברית־יהוה
מתוך
הירדן
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה
וישבו
מי־הירדן
למקומם
וילכו
כתמול־שלשום
על־כל־גדותיו:
(יהושע פרק ד פסוק יח)
וַהֲוָה
כַּד
בְּעוֹ
לְמִסַק
כָּהֲנַיָא
נָטְלֵי
אֲרוֹן
קְיָמָא
דַיְיָ
מִגּוֹ
יַרדְּנָא
אִתנְגִידָא
פַּרסַת
רַגלֵי
כָהֲנַיָא
וְנַחָא
עַל
יַבַּשׁתָּא
וְתָבוּ
מֵי
יַרדְּנָא
לַאֲתַרהוֹן
וַאֲזַלוּ
כְמֵאֶתמָלִי
וּמִדְּקַמוֹהִי
עַל
כָּל
כֵּיפוֹהִי
:
בעלות
(כתיב;
כעלות
קרי)
-
י"א
כתיב
בי"ת
וקרי
כ"ף:
יהו'
ד
,
יח;
ו
,
ה;
שו'
יט
,
כה;
ש"א
יא
,
ו
,
ט;
ש"ב
ה
,
כד;
מ"ב
ג
,
כד;
איוב
כא
,
יג;
אס'
ג
,
ד;
עז'
ח
,
יד;
נחמ'
ג
,
כ.
(וחילופיהן:
ג'
כתיב
כ"ף
וקרי
בי"ת:
ש"ב
יב
,
לא;
מש'
כא
,
כט;
דה"ב
לג
,
טז).
כתמול
-
שלשום
-
ג'
בנביאים:
יהו'
ד
,
יח;
ש"א
כא
,
ו;
מ"ב
יג
,
ה.
על
-
כל
-
ג'
בסיפרא:
יהו'
ג
,
טו;
ד
,
יח;
כב
,
כ.
כל
סיפרא
'אל
-
כל
,
ואל
-
כל'
בר
מן
ג'
'על
-
כל
,
ועל
-
כל':
יהו'
ג
,
טו;
ד
,
יח;
כב
,
כ.
גדותיו
-
ד':
יהו'
ג
,
טו;
ד
,
יח;
יש'
ח
,
ז;
דה"א
יב
,
טז.
י"א
כת'
ב
וקרי
כף
כעלות
כשמעכם
כעלות
כשמעך
כחם
כשמעו
(ויבו)
[ויכו]
(יבלו)
[יכלו]
הראשון
כאמרם
וזכור
זכי.
וחלופיהון
ג'
כת'
כף
וקרי
ב'
במלכן
ויכן
יכין.
בעלות
-
כעלות
ק';
נתקו
כפות
-
ל';
כתמול
-
שלשום
-
ג'
בנב';
גדותיו
-
ד'.
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
מן
המים
אל
החרבה
שאצלם
,
וישובו
מי
הירדן
למקומם
-
נמצא
ארון
מכאן
וישראל
מכאן
,
נשא
ארון
את
נושאיו
ועבר.
ועל
דבר
זה
נענש
עזא
כשאחז
בארון
(ש"ב
ו
,
ז):
נושאיו
נשא
,
עצמו
לא
כל
שכן
(ראה
סוטה
לה
,
א).
ויהי
בעלות
הכהנים
-
בבי"ת
כתיב
וקרי
בכ"ף
,
והענין
אחד.
וישובו
מי
הירדן...
כתמול
שלשום
על
כל
גדותיו
-
בא
להודיע
,
כי
בשוב
המים
למקומם
גם
כן
לא
באו
כאחד
,
כי
היו
שוטפים
בירידתם
ויציאתם
חוץ
מגדות
הירדן
,
אלא
ירדו
התחתונים
עם
קצת
העליונים
,
וכן
מעט
מעט
עד
אשר
שבו
כתמול
שלשום
ללכת
על
כל
גדותיו.
והנה
זכר
שכבר
מהרו
העם
לעבור
יותר
מהחוק
הנהוג;
וידמה
שכבר
עשו
זה
כדי
שתתבאר
להם
מדרגת
יהושע
בענין
זה
המופת
,
כי
אילו
היה
מוגבל
זמן
עמידת
מי
הירדן
עד
הזמן
שהיה
ראוי
שיעברו
בו
העם
לפי
החוק
הנהוג
,
היה
ראוי
,
כשמהרו
לעבור
,
שישארו
מי
הירדן
כך
זמן
מה
אחר
עברם;
והנה
ספר
,
שתכף
עבור
העם
עבר
ארון
יי'
לפני
העם
,
ותכף
שבו
מי
הירדן
למקומם;
וזה
גם
כן
היה
במצות
יי'
,
כדי
שיתפרסם
לישראל
עוצם
זה
המופת
,
רוצה
לומר:
שכבר
צוה
השם
יתברך
את
יהושע
,
שיצוה
הכהנים
נושאי
הארון
שיעלו
מן
הירדן
תכף
עבור
העם.
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה
-
הנה
גם
היא
חרבה
במקום
שנתקו
משם
,
כמו
שקדם:
"ויעמדו
הכהנים
נושאי
הארון
ברית
יי'
בחרבה
בתוך
הירדן"
(יהו'
ג
,
יז);
אבל
היתה
החרבה
בכאן
יותר
על
דרך
האמת.
נתקו
כפות
רגלי
הכהנים
אל
החרבה
-
פירוש:
לעבר
מערבי
שלירדן
,
לפי
פשוטו.